במהלך תמרון צה״ל ברצועת עזה נתפסו מסמכים של מרכז המחקרים הצבאיים והאסטרטגיים של גדודי עז אלדין אלקסאם – הזרוע הצבאית של חמאס – מתשעה בספטמבר 2023, שבועות ספורים לפני מתקפת שבעה באוקטובר.
בין הממצאים נכלל גם מחקר, שכותרתו 'סבבי הרתעה חוזרים ונשנים – דפוס, שימוש והערכה נוכחית כחלק מהצורך של האויב לבצע מכה מקדימה'. המחקר בוחן את הדפוסים של סבבי הלחימה בין ישראל לבין “ההתנגדות” ברצועת עזה ואת האפשרות שישראל תבחר במהלך של מתקפת מנע. עוד ממליץ המחקר להנהגת חמאס לפעול “באופן לא צפוי”.
מחברי המחקר מציגים תפיסת עומק שלפיה ישראל מנהלת זה יותר מעשור על פי דפוס קבוע של ניהול סכסוך והימנעות מהכרעה. על פי המסמך, מאז כישלון ישראל בהשגת יעדיה במבצע עופרת יצוקה בשנים 2008–2009, ובראש הפלת שלטון חמאס, עברה הממשלה להצבת יעדים עמומים והרתעת הארגון, בלי לנסות למוטטו.
במחקר נכתב: "המדיניות הכללית של האויב כלפי עזה לא השתנתה והתמקדה במאמץ מתמשך להחלשת חמאס, אך בלי להגיע להפלה ישירה של שלטונה. ראש הממשלה 'נתניהו' מעולם לא הניף את היעד של 'הפלת חמאס'; משום שהוא מבין את המחיר הכבד לכך."
בנוסף הציג המחקר את הנוסח שלו למדיניות העברת הכספים לחמאס: "ממשלה זו שומרת על הדפוס הנוכחי של ההתנהלות מול עזה, המבוסס על 'שיפור כלכלי מוגבל תמורת המשך השקט'".
חלק מרכזי של המסמך הוקדש ל“סבבי ההרתעה” ברצועת עזה ולזיהוי דפוס חוזר, במיוחד מאז ההתנתקות ב-2005. מחברי המחקר ניתחו 25 מקרי הסלמה בין “ההתנגדות” לבין “האויב הישראלי”. הם זיהו שבעה צעדים שחזרו על עצמם בכל מערכה ברצועה:
צעד ראשון: ישראל מפעילה לחץ כלכלי על רצועת עזה.
צעד שני: הלחצים מובילים לתגובה לוחמנית של חמאס.
צעד שלישי: ישראל מגבירה את הפעולות הצבאיות בתוך רצועת עזה.
צעד רביעי: מתחיל לחץ בינלאומי ופנים ישראלי כדי לעצור את “התוקפנות" לאור כמות ההרוגים הגדולה.
צעד חמישי: מצרים מסייעת בהשגת הסכם הפסקת אש.
צעד שישי: הקהילה הבינלאומית מקיימת ועידה בה מתחייבים להעביר סכומי כסף גדולים לשיקום הרצועה.
צעד שביעי: עם סיום המלחמה, כל הצדדים חוזרים למצב הקודם, “ההתנגדות” פועלת לפיתוח טכניקות חדשות יעילות יותר ובעלות כוח התקפי איכותי חזק יותר".
בהמשך המסמך מופיעים גם הערכות אופרטיביות ומדיניות נוספות, כולל אזהרה מפורשת מפני אפשרות של פעולה ישראלית יזומה, לצד ניתוח של ההקשר האזורי הרחב:
"ייתכן שתונחת מכה מקדימה על עזה במטרה לשקם את ההרתעה האזורית. להיגררות למשחק הצירים יש השלכות חמורות על הסוגיה הפלסטינית, ויש לנהוג בה באיפוק ככל האפשר ולצמצם את זרם ההצהרות לתקשורת. הברית האזורית (הסכמי אברהם) מייצגת גם אם היא עדיין בתהליכי התגבשות – את אחד הבלמים הממתנים את עצימות הסכסוך ואת המבצעים רחבי ההיקף נגד ההתנגדות הפלסטינית".
ייתכן שמחברי המחקר והנהגת חמאס זיהו כבר בשלב זה סימנים לאפשרות של פעולה ישראלית יזומה, או לחלופין הניחו כי ישראל תימנע בכל מחיר מהסלמה בצל ניסיונות התקדמות עם הסכמי אברהם.
בסיכום המחקר נכתבו כמה המלצות וביניהן: "על הנהגת התנועה לנהל את הסכסוך עם האויב באופן בלתי צפוי, באופן שישיג שבירה של הדפוס החוזר, ויציב את הנהגת האויב במצב של אי-ודאות".
ייתכן שהמלצה זו היא שעודדה את סינוואר להוציא לפועל את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, הן כדי להפתיע את ישראל והן כדי להקדים מכת מנע אפשרית מצד ישראל ברצועת עזה.
