יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) הניח על שולחנה את אחד הנושאים הנפיצים ביותר במתווה שהוא מקדם: הסנקציות האישיות. הסעיפים שנדונו אתמול (ראשון), כחלק ממרתון הדיונים בוועדה לקידום חוק הגיוס, הם המעטים שמציגים "שיניים", צעדי אכיפה נוקשים יחסית שאמורים לתת מענה לדרישות בג"ץ ולצרכי הצבא.

רשימת ההגבלות המתוכננת בחוק מציגה היגיון פשוט: במקום הליך פלילי, המשתמטים יהיו חשופים ללחץ כלכלי כבד. מי שלא יתייצב לשירות או לא יעמוד ביעדים יספוג פגיעה ישירה בכיס ובשגרת החיים במגוון תחומים. בין היתר מדובר בשלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, וביטול הטבות כמו סבסוד למעונות יום, הנחות בארנונה והפחתת דמי הביטוח הלאומי.

נציגי האוצר והייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון גיבו את גישת הלחץ הכלכלי, אך דרשו לנקוט אותה בצורה חריפה יותר. הם טענו כי פגיעה בקצבאות האברך ובסבסוד המעונות היא הדרך היחידה להניע צעירים להתגייס, כשקצבאות האברך אינן כלולות במתווה ביסמוט, והמעונות – רק בשלב השני. הח"כים החרדים זעקו נגד הגזירות, שייפגעו בצורה קשה בציבור החרדי העני ממילא.

בינתיים נמשכים הניסיונות לגייס חרדים, וזוכים להצלחה מוגבלת. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, אמר בוועדה כי "נכון לצוהריים היו יותר מ-210 לוחמים ויותר מ-140 תומכי לחימה מתגייסים חרדים במחזור הגיוס הנוכחי. בשבועיים הקרובים יסוכם הגיוס, והנתונים יועברו יועברו בשקיפות".

"קצבת אברך ומעונות יום הן הסנקציות בעלות המשקל"

לפי סגן הממונה על התקציבים באוצר כפיר בטט, קצבת האברכים וסבסוד מעונות היום אלו "שתי הסנקציות בעלות המשקל הכלכלי הכבד ביותר". בטט מתח ביקורת בדיון על כך שהעברת חוק הגיוס תעצור את שתי הסנקציות האלו בפועל, לפחות לעת עתה, כשההנחה במעונות היום תישלל לאחר שנה של אי עמידה ביעדים.

בטט אמר ש"מטרת הסנקציות היא לא ענישה, אלא להניע את הפרט להתגייס". הוא משוכנע שהחרדים יגיבו לתמריצים: "כשמסתכלים על קבלת החלטות, על מחקרים שנעשו כולל בקרב החברה החרדית, כל אדם שוקל גם את עוצמת הסנקציות וגם את ההסתברות שאותה סנקציה תחול עליו. ככה כולנו משקללים את קבלת ההחלטות שלנו, וכך יעשה גם הצעיר החרדי".

לכן הוא מודאג מכך ש"כמעט לכל הסנקציות המיידיות", שהחוק יחיל עם העברתו ולא בשלב ב', "אין השפעה כלכלית". כך למשל ביחס ללימודים באקדמיה, ש"משפיעים על 2% מהאוכלוסייה החרדית".

התמיכה בסנקציות הכלכליות מהווה שינוי כיוון עבור האוצר. "עד 7 באוקטובר תמכנו בהפחתת החסמים ליציאה לשוק העבודה וללימודים. שינינו את עמדתנו בעקבות צרכי צה"ל וכמות ימי המילואים, שהנזק המשקי שלהם עולה בהרבה על היתרונות בשילוב חרדים בשוק התעסוקה".

בייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון מגדירים את שלילת ההטבות כאחד מיסודות הצעת החוק, שיאפשרו לו בשאיפה להיות אפקטיבי. לדבריהם, השנים הראשונות לאחר חקיקתו יאפשרו לבחון האם הכללת מנגנוני שלילת ההטבות אכן מובילה לצמצום אי השוויון בגיוס לשירות סדיר. בייעוץ המשפטי הציעו לשלול הטבות נוספות שלא כתובות כרגע בחוק.

"לא ניתן יד ליצירה של שתי חברות חרדיות"

"אני מתחנן בפני הוועדה, אם יש כאלה שלומדים תורה תיפטרו אותם מהכול, הם לא צריכים להיות קשורים לא למכסות ולא ליעדים", אמר יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף. "באיזה מדינה בעולם לוקחים רב ושמים אותו בעונש. פה בישראל נחליט להם לתת עונש? טלאי צהוב, איך אנחנו יכולים לעשות את זה?", אמר גולדקנופף. ההתבטאות עוררה סערה בוועדה, והיו"ר ביסמוט אמר "חברי הוועדה יודעים שאני רוחש כבוד עצום ללומדי התורה ובכלל לעולם החרדי, אבל טלאי צהוב לא כאן, לשים גבול".

יו"ר הוועדה הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), הגיב לטענת גולדקנופף. אדלשטיין חשף כי במסגרת ניסיונותיו להביא לחוק גיוס בהסכמה של החרדים, הוא הציע לוותר על רוב הסנקציות בתמורה, לכך שהרבנים יתמכו בפומבי במתווה שמחייב את מי שלא לומד תורה באופן קבוע להתגייס. "התשובה הייתה 'לא ניתן יד ליצירת שתי חברות חרדיות. אף רב רציני לא יתן לזה יד", אמר אדלשטיין, "אז כנראה שללא סנקציות רציניות אנחנו לא נגיע רחוק".

ביזיון בית המשפט? הממשלה לא גיבשה מדיניות

התנועה לאיכות השלטון הגישה בקשה לביזיון בית המשפט נגד ממשלת ישראל ושר הביטחון, לאחר שבית המשפט העליון הורה למדינה ולשר לגבש מדיניות אפקטיבית לגיוס תלמידי ישיבות תוך 45 ימים. המדינה לא גיבשה מדיניות כזו, לא הודיעה לבג"ץ דבר בנושא, ובפועל התעלמה מהפסיקה.

בג"ץ פסק מספר פעמים כי המדינה נדרשת לקדם את גיוס בני הישיבות. הממשלה עושה זאת בדרכה, באמצעות שימוש בחקיקה שעברה בכנסת הקודמת. בני גנץ, שהציע את החוק במקור, מתנגד אליו כעת, בנימוק שאינו מאפשר גיוס של מספיק חרדים בהתאם לנדרש אחרי 7 באוקטובר.

בתנועה לאיכות השלטון תוקפים את הממשלה על התעלמותה מבג"ץ במקרה זה, ובשני מקרים נוספים: כשנמנעה ממינוי נשיא לבית המשפט העליון; וכשלא מילאה אחר הפסיקה שהורתה להבטיח הליך תקין בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה. בתנועה אמרו עם הגשת הבקשה: "המשך ההתעלמות מפסיקת בית המשפט מערערת את יסודות שלטון החוק, ומהווה סכנה חמורה למשטר הדמוקרטי".