למרות שיעור האבטלה הנמוך, שנת 2025 התאפיינה דווקא בהיפוך של מגמת עליות השכר בשנתיים האחרונות – עם ירידה של כ-0.8% בממוצע בשכר הריאלי לעומת 2024 – כך עולה ממחקר חדש של מכון טאוב שפורסם היום (שלישי). במחצית הראשונה של שנת 2025, עבד העובד הישראלי יותר שעות בממוצע בהשוואה לשנת 2024 – אך התפוקה לשעה הייתה נמוכה יותר.

חוקרי מרכז טאוב מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס הסבירו כי הירידה בתפוקה לשעה הייתה אחד הגורמים לירידת השכר הריאלי, אך ירידה זאת מותנה על רקע העלייה בהיקף שעות העבודה של העובדים בישראל.

הירידה בשכר, לצד העלייה בהיקף שעות העבודה, נרשמו במרבית ענפי המשק, עם ירידות חדות בענפי השירותים בהיי-טק.

במקביל לירידה בשכר השכירים, נצפתה עלייה קלה של כ-2% בשיעור העצמאים במשק שעמד על 12-13% – עלייה שנגרמה בעיקר על ידי עצמאים קטנים שאינם מעסיקים עובדים אחרים.

החוקרים ציינו כי הפריון בישראל אינו גבוה בהשוואה בינלאומית וכי התפוקה לשעת עבודה בישראל נמוכה באופן עקבי מאז תחילת המאה מממוצע ה-OECD. הפער בולט במיוחד מול מדינות אחרות שדומות לישראל בגודל אוכלוסייתן ובאופי כלכלתן כמו אוסטריה, דנמרק, הולנד, פינלנד ושוודיה. כך למשל, בין 2003 ל-2023 צמח התוצר הישראלי לשעת עבודה בקצת פחות מ-100%, בשעה שבמדינות אלו צמח באותה תקופה בשיעור של 115% בממוצע.

חוקרי מרכז טאוב מצביעים על שלוש סיבות מרכזיות לפריון הנמוך בישראל: הסיבה הראשונה: מחסור בהשקעה בהון פרטי ובהון ציבורי, בעיקר בתשתיות פיזיות שמשמשות את העובדים לייצור (כשצמצום פערי ההשקעה, להערכתם, עשוי לצמצם עד מחצית מפער הפריון בין ישראל לשאר המדינות המפותחות). הסיבה השניה: רמת ההון האנושי, בדגש על רמת המיומנויות הנמוכה של עובדים בישראל, בהשוואה בינלאומית (בדגש על החברה הערבית ובקרב גברים חרדים). הסיבה השלישית: רמת תחרות נמוכה במגזר העסקי שנגרמת מקושי יחסי בעשיית עסקים בישראל.

שיעור תעסוקה נמוך בהשוואה למדינות אחרות

אף ששיעור האבטלה בישראל, כלומר מחפשי עבודה שנותרים לא מועסקים, היה בחודשים ינואר עד ספטמבר 2025 בשפל היסטורי של 2.9% – נתון זה אינו מתרגם לשיעורי תעסוקה גבוהים בפועל בהשוואה למדינות אחרות. כך, שיעור התעסוקה של גברים בגילאי 15-65 בישראל נמוך בכ-8% ממומצע ה-OECD, בעוד לפי עשור הפער עמד על 3% בלבד. שיעור התעסוקה של נשים בישראל גבוה ב-7% ממומצע ה-OECD, אולם גם בהקשר זה נשחק היתרון היחסי הישראלי, כיוון שלפני עשור שיעור הנשים המועסקות היה גבוה ב-11% ממומצע ה-OECD.

באופן רוחבי ניתן לומר ששיעורי התעסוקה של נשים כמעט בכל המגזרים המשיכו לעלות בשנתיים האחרונות, בעוד תעסוקתם של גברים ערבים וחרדים שנפגעה בתחילת המלחמה – השתקמה במידת מה אך לא הגיעה לרמתה ערב המלחמה.

בתחילת 2025 עמד שיעור התעסוקה של גברים ערבים על 77%, נמוך ב-2% משיעור השיא שנרשם ב-2023. בקרב גברים חרדים, נצפתה מגמה מחודשת של ירידה בשיעורי התעסוקה לעומת התקופה שלפני המלחמה. גברים יהודים לא-חרדים שמרו על שיעור תעסוקה גבוה של כ-87%. בקרב נשים, הפער בתעסוקה בין יהודיות לא-חרדיות לחרדיות כמעט נעלם, וברבעון הראשון של 2025 עמד שיעור התעסוקה של שתי הקבוצות על 83%. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה ל-49% במחצית הראשונה של 2025, ועשוי להערכת החוקרים, להגיע ליעד שקבעה הממשלה ל- 2030 – 53% – עוד לפני המועד המתוכנן.

במכון טאוב ציינו כי  כמעט אחד מכל ארבעה יהודים לא-חרדים שלא עבד בשנת 2024 – היה מגויס למילואים, לעומת שיעורים זעומים בשאר הקבוצות. יותר מ-10% מהיהודים הלא-חרדים לא עבדו בשל לימודים במסגרות אקדמיות או במוסדות להכשרה מקצועית, לעומת כ-6% בקרב גברים ערבים וכ-3% בלבד בקרב נשים ערביות וחרדיות וגברים חרדים. בקרב הגברים החרדים, כ-70% מהלא-מועסקים הם תלמידי ישיבה.

הבינה המלאכותית תשפיע עוד יותר

שיעור המועסקים בהייטק עלה בין 2005 ל-2024 ב-21%, וענפים עתירי טכנולוגיות מידע הגדילו את חלקם בתעסוקה בכ-13% בממוצע, בעוד ענפים פחות טכנולוגיים הצטמצמו בכ-11%. במקביל, אוטומציה ומיכון בתעשייה מסבירים כ-40% מהירידה במספר המועסקים בענף, שאיבד 34% מהמשרות בתקופה זו, אף שהשכר היחסי של העובדים שנותרו בו עלה ב-29%.

בעשור הקרוב, העריכו חוקרי טאוב, צפויה הבינה המלאכותית היוצרת להשפיע באופן משמעותי עוד יותר. על פי הערכות היא עשויה לבצע כ-20% ממטלות העובד הממוצע בישראל טוב יותר מעובד אנושי, ואף למעלה מ-50% מהמטלות במקצועות שבהם מועסקים כ-16% מהעובדים. כבר כיום 28% מהעסקים אימצו את השימוש בבינה המלאכותית כלק מפעילותם העסקית הכוללת, ו-9% מהם דיווחו על צמצום מצבת העובדים עקב כך.

מיכאל  דבאוי, חוקר במרכז טאוב: "עבור מרבית העובדות והעובדים הישראלים, השנה החולפת התאפיינה בקיפאון בשכר הריאלי ובעלייה בשעות העבודה ביחס לשנים קודמות. התפתחות זו נובעת ככל הנראה ממספר גורמים, בהם השפעות המלחמה (שחלקן מתבטאות בכלכלה באיחור מסוים), שינויים מבניים בענפי ההייטק וזעזועי סחר עולמיים. כדי להשיב את שכר העובדים למסלול של צמיחה מהירה יש להשקיע בהון האנושי ובפריון העבודה, לשקם את נזקי המלחמה ולהיערך להטמעת טכנולוגיות הבינה המלאכותית בענפי הכלכלה".

פרופ' גיל אפשטיין, ראש תוכנית מדיניות שוק העבודה במרכז טאוב: "הנתונים מצביעים על מחסור בעובדים בענפים מסוימים לצד אבטלה נמוכה, אך גם על חולשה מבנית היסטורית הקשורה בפער העקבי בפריון לשעת עבודה, פערי תעסוקה מתמשכים בין אזורים וקבוצות אוכלוסייה ושחיקה בשכר הריאלי. שילוב המגמות הללו מעיד כי האתגר המרכזי הניצב בפני הממשלה הוא בהעלאת איכות התעסוקה והפריון".

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב: "שוק העבודה הישראלי הוכיח עמידות מרשימה במהלך המלחמה, אך המחקר מלמד כי חלק מההשפעות הכלכליות אינן נעלמות. כעת, עם החזרה לשגרה ואל מול שינויים טכנולוגיים מואצים, האחריות המרכזית של מקבלי ההחלטות הקשורים לשוק העבודה היא לתמוך בעובדות ובעובדים שנפגעו ישירות מהמלחמה, כולל משרתי מילואים, ולהתמקד בהשקעה בהון האנושי ובפריון".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.