102 בתי-ספר במזרח ירושלים (36%) מלמדים בתוכנית הלימודים הישראלית, כך על-פי נתוני משרד החינוך שהוצגו הבוקר (שלישי) בוועדת המשנה לתוכניות לימודים במזרח ירושלים. בשנת הלימודים תשפ"ד רק 61 בתי ספר במזרח ירושלים למדו על-פי תוכנית הלימודים הישראלית – עלייה של 67%. על-פי ההסדר הנהוג, תושבי מזרח ירושלים יכולים לבחור בין בתי ספר המלמדים את תוכנית הלימודים הישראלית לבין בתי ספר המלמדים את תוכנית הלימודים הפלסטינית, לאחר שצונזרה.

הנתונים הוצגו בוועדה במסגרת דיון מעקב על ביצוע תוכנית החומש לצמצום פערים כלכליים חברתיים במזרח ירושלים (החלטה 880), שהתקבלה ב-2023 ויישומה מתוכנן עד 2028. ההחלטה עוסקת בתחומי החינוך, התעסוקה, התשתיות והביטחון, ותוקצבה בתחילתה ב-3.1 מיליארד שקלים. בהחלטה נקבע כי הגורם המתכלל לביצוע ההחלטה הוא המשרד למסורת וענייני ירושלים.

"בנינו מעטפת ליווי והכשרה למורים המלמדים בתוכנית הישראלית", אמרה מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך כרמית הרוש. "במוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים אין לנו אפשרות לכפות תוכנית לימודים, אבל הם די משתפים פעולה היום. כל כפר עקב לומדים בתוכנית הישראלית".

יו"ר הוועדה אביחי בוארון (הליכוד) בירך על הנתונים והודיע כי הצעת החוק הנוגעת לאיסור העסקת מורים שלמדו ברש"פ בהוראה במערכת החינוך הישראלית תעלה בשבוע הבא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

בדיון מתח היו"ר ביקורת על המשרד לענייני ירושלים, שאינו מוסר מידע על יישום החלטה 880 ואינו משתף פעולה עם הוועדה. "יש פה בעיה לאומית. המשרד לענייני ירושלים, שהוא הגורם המתכלל, לא משתף פעולה עם הוועדה בסוגייה שעל הפרק לתקצוב ובניית תוכנית להכשרת המורים", אמר בוארון.

נציגי המשרד התנגדו לתקצוב התוכנית להכשרת מורים ללמד את התוכנית הישראלית. "התוכנית מדברת על הכשרה של 6 סמסטרים בשנתיים של לימודי הוראה ואז סטאז'. לא הבנו למה התקצוב צריך להימשך מעבר לשנתיים", אמר נתנאל וייל, מנהל תחום מזרח ירושלים במשרד.

הרוש, נציגת משרד החינוך, טענה כי למרות ההסכמות עם המשרד לענייני ירושלים, התקציב קוצץ ל-83 מיליון שקלים לשנתיים. "זה לא אחראי, ואנחנו לא יכולים לעמוד מאחורי תקציב כזה. ות"ת ומל"ג לא יפתחו מסלול הוראה אם יגידו להם שהתקצוב לשנת הלימודים השלישית של הסטודנט תעבור רק בחומש הבא".

בפתח הישיבה מחה בוארון על החלטת בג"צ להוציא צו על תנאי בעניין החוק לאיסור העסקת מורים המזדהים עם טרור. בעתירה, שהוגשה על ידי ארגון עדאלה, ועדת המעקב וגופים נוספים נדרשה הוצאת צו ביניים כנגד החוק, שלטענתם ממוקד רק בחברה הערבית.

"מבחינתי החוק הזה לא בוטל ולא הוקפא", אמר בואדון. "היישום וההיערכות של מערכת החינוך לפיטורי מורים שמביעים תמיכה בטרור אמורים להימשך ותקציבים צריכים להישלל ממוסדות חינוך כאלו". ח"כ משה טור-פז (יש עתיד) השיב: "בחוק בתצורתו הנוכחית יש בעיות חוקתיות. ההערות שלנו לא נשמעו. במדינת ישראל יש חוק, בית המשפט בסמכותו לפסול חוקים. אלה כללי המשחק. כולנו כפופים לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון".

בעתירה נטען כי "לא מדובר בסנקציות לאחר ביצוע עבירות פליליות והרשעה בגינן", וכי הסמכות לקבוע מהי תמיכה במעשה טרור נלקחת ממערכת המשפט ומופקדת במערכת הפוליטית". "כלומר, הגוף הפוליטי הוא שיקבע את גורל העסקתו של מורה או המשך קיומו של בית ספר לפי שיקול דעתו הפוליטי". כאמור בג"ץ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה להגיב על טענות העותרים עד ה-30 באפריל, אך אינו מקפיא את החוק.