ועדת העובדים הזרים של הכנסת התכנסה היום (שני) לדון בשאלות האם קיים במשק הישראלי מחסור בעובדים שמצדיק את הגדלת המכסות של העובדים הזרים – ואם כן, מי אמור למפות את המחסור ולטפל בו. הדיון חשף כי אין גורם ממשלתי מתכלל למדיניות התעסוקה, שמרכז את המאמצים להגברת התעסוקה הישראלית במקצועות וענפים שבהם חסרים עובדים.

"למעט בענף ההייטק אנחנו רואים שהשכר הריאלי נמצא בסטגנציה בשנתיים האחרונות, כלומר נשאר די יציב ואינו עולה", אמר אסף גבע, סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר, והדגיש כי מדובר בנתון המצביע על כך שאין חוסר משמעותי בעובדים במשק ברמה המאקרו כלכלית. "אנחנו כן מזהים מחסור בעובדים בענפים ספציפיים – בעיקר בענף הבניין".

נועם גרינברג ממרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) הוסיף כי גם נתוני האבטלה בישראל שעומדים סביב 3% בשילוב מספר המשרות הפנויות, אינם יוצרים את הרושם שיש מחסור כללי בעובדים במשק.

לדבריו, הבדיקה שבוצעה במרכז המחקר והמידע מלמדת כי אין רשימה מוסכמת ברמה הממשלתית של ענפים הסובלים ממחסור. "האוצר טוען שהמחסור הוא רק בעובדי בנייה", הוא ציין, "בעוד גופים אחרים בממשלה הציגו שורה של ענפים ומשלחי יד נוספים שחסרים – למשל עובדים בלתי מקצועיים בתעשייה".

גרינברג הוסיף כי אין כיום אף גורם ממשלתי שמתכלל את המידע, ואין אפשרות להבין גם מה נעשה בכל ענף וענף על מנת למצות את פוטנציאל ההעסקה של ישראלים בו.

"תלות גוברת בעובדים זרים"

מירב פלג-גבאי מהממ”מ הדגישה כי עובדים זרים הם פתרון טוב לטווח הקצר בלבד: “הם מאפשרים למשק לתפקד, אבל יש לכך השלכות רוחב: פגיעה בתעסוקת ישראלים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה, שחיקת שכר, פגיעה בתמריץ של מעסיקים להשקיע בטכנולוגיה ובפריון, ותלות גוברת בעובדים זרים שמעלה שאלה של חוסן בשעת חירום”.

לדבריה, יש גם פגיעה בהכנסות המדינה ממסים ועלייה בהוצאות על שירותים ציבוריים שאותם נדרשת המדינה לספק גם לעובדים הזרים – כגון שירותי בריאות, רווחה וחינוך. “אף אחד לא מסתכל על התמונה הרחבה”, סיכמה פלג-גבאי, “ולא בוחן ברצינות חלופות כמו העלאת שכר, שיפור תנאים או פנייה לאוכלוסיות בתת ייצוג – לפני הפתרון המיידי של הבאת עובדים זרים”.

חברי הכנסת ונציגי מרכז המחקר והמידע הצביעו על פיצול סמכויות בנושא השמת עובדים, הכשרות מקצועיות ומדיניות בשוק העבודה בין משרדי העבודה, הכלכלה, הרווחה והאוצר. יו"ר הוועדה ח"כ אתי חוה עטיה קראה לממשלה להקים גורם מתכלל לתעסוקה.

"גידול במספר דורשי העבודה האקדמאים"

מנכ”לית שירות התעסוקה עו"ד עינבל משש ביקשה לחדד את עמדת השירות: "תעסוקת עובדים ישראלים היא עדיפות לאומית ממדרגה ראשונה. עובדים זרים הם רק השלמה בענפים מבוססי מיומנויות נמוכות. הבסיס של המשק צריך להיות העובד הישראלי".

משש הצביעה על שוק עבודה "הדוק מאוד", לדבריה, והדגישה כי גם תמהיל מבקשי העבודה בשירות התעסוקה השתנה. "דורש העבודה הממוצע בשנת 2025 הוא משכיל יותר, וחזק יותר כלכלית מאשר ב-2019. יש גידול במספר דורשי העבודה האקדמאים, לרבות עובדי הייטק, שמתייצבים אצלנו. לכן, מי שחושב שהמענה למחסור בעובדים בענפים כמו בנייה, חקלאות או מסעדנות יבוא מדורשי העבודה שמתייצבים בלשכות – טועה".

את דבריה חיזק גרינברג שציין ששיעור ההשמות של שירות התעסוקה בענפים שבהם מותר להעסיק עובדים זרים אינו עולה על 10%.

"זליגה של עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים"

עם זאת, סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה, משה יפרח, ציין כי קיימת פעילות בשירות גם מול ענפים שבהם יש מחסור – כך למשל בשנים האחרונות הצליח השירות לבצע השמות של יותר מ-14 אלף עובדים בתעשייה. בנוסף, מתקיימות לא מעט הכשרות גם בתחום הבנייה.

יפרח התייחס לדיונים שהתקיימו בוועדה בדבר הבאת עובדים זרים לענפי הרכב הכבד, תובלה ואוטובוסים, ואמר: "בנושא הזה אנחנו מצליחים לתת מענה, אבל נתקלים בהרבה ביורוקרטיה שתקועה בין משרדי התחבורה והבריאות. יש היום יותר מ-5,000 איש שכבר יש להם רישיון לרכב כבד ומחכים לאישורי בריאות כדי לעבודה בענף, וזה אומר שיש היצע של עובדים שרוצים לעבוד בו. זה ענף עם שכר גבוה שהמעסיקים גם כן מוכנים לממן בו הכשרות. לא ייתכן שיביאו לענף זה עובדים זרים במקום לפתור את הבעיה הביורוקרטית".

סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד העבודה, יפעת סיטרואן, אמרה שבמשרד בוצע מחקר שמצא כי כניסת עובדים זרים לענף הבניין לא פגעה בעובדים הישראלים – ואף לוותה בעליית מספר המועסקים הישראלים ושכרם. עם זאת, הזהירה סיטרואן מהכללה והסקת מסקנות דומות באשר לענפים אחרים: “צריך לבדוק השפעות לפני שמגדילים מכסות, כדי למנוע שחיקת שכר”.

נציג ההסתדרות, אביתר חנן, בירך על עצם הדיון: “זו הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שמכנסים דיון על תעסוקת ישראלים”. לדבריו, ההסתדרות דרשה שהבאת עובדים זרים לכל ענף תיעשה רק לאחר הצגת מחסור מוכח ושקוף.

“בתחילת המלחמה היה מחסור אמיתי בבנייה ובחקלאות, אבל היום אנחנו רואים זליגה של עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים. ההשלכות על ישראלים לא חייבות להתבטא בפיטורים – הן יכולות להיות גם בשחיקת שכר ובהקטנת היקפי עבודה”. חנן הדגיש כי וועדת המנכ"לים המחליטה על הקצאת היתרי העבודה, אינה מתייעצת כנדרש עם ארגון העובדים באשר לכלל הענפים.