דו"ח מבקר המדינה על תפקוד מערכת החינוך במצבי חירום, שפורסם היום (שלישי), מצביע על כשלים משמעותיים ביכולתם של בתי ספר להגן על תלמידיהם בזמן אזעקות במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי הדו״ח, אלפי תלמידים לא הצליחו להגיע למרחבים המוגנים בתוך הזמן שהוגדר על ידי פיקוד העורף.
מהנתונים עולה כי 15% ממנהלי בתי הספר בארץ ציינו שרק עד מחצית מתלמידי בית הספר הצליחו להיכנס למרחב המוגן בזמן הנדרש. 24% מהמנהלים דיווחו כי יותר ממחצית מהתלמידים הצליחו להגיע בזמן, ואילו 60.8% ציינו כי כלל תלמידי בית הספר נכנסו למרחב המוגן בעת אזעקה.
בדו"ח מוסבר כי הסיבות העיקריות לאי הגעה של תלמידים למרחבים המוגנים הן כשלים תשתיתיים: מרחבים מוגנים קטנים מדי (כ-47%), מרחק גדול בין הכיתות למרחבים המוגנים (כ-30%) ודרכי גישה צרות או בעייתיות, כמו מדרגות ומסדרונות (כ-26%).
מנהלי בתי ספר לחינוך מיוחד הצביעו בסקר פתוח על קשיים חמורים אף יותר. לדבריהם, המרחבים המוגנים אינם מונגשים לתלמידים עם מוגבלויות, זמן ההגעה קצר מדי – במיוחד עבור תלמידים בכיסאות גלגלים – ונדרש ליווי צמוד של אנשי צוות כדי לאפשר הגעה בטוחה. חלק מהמנהלים ציינו כי יש צורך במיגון מלא של מבני בתי הספר עצמם.
מבקר המדינה מציין כי בסקר המיגון שנערך בקרב בתי הספר לא נכללה כלל שאלה בנוגע למרחק בין הכיתות למרחבים המוגנים, וממליץ להוסיף מדד זה בעתיד. לצד הביקורת, הדו״ח מציין לחיוב כי כלל בתי הספר קיימו תרגילי פינוי למרחבים מוגנים לפני המלחמה ובמהלכה.
הדיווח על נוכחות תלמידים
לצד סוגיית המיגון, הדו"ח מצביע גם על כשלים חמורים בדיווח נוכחות תלמידים. לפי המבקר, כ-20% מבתי הספר בישראל – כ-700 מוסדות – לא דיווחו על נוכחות תלמידים מסוף נובמבר 2023 ועד מרץ 2024. רוב בתי הספר שלא דיווחו היו מהחינוך החרדי.
בדו"ח נכתב כי לדיווח נוכחות בזמן חירום יש משמעות קריטית, שכן "עולה הסיכוי שתלמידים ייעדרו (ובפרט היעדרות ממושכת), ואף ינשרו מלימודיהם". המבקר ממליץ להגביר את האכיפה והפיקוח, בעיקר במערכת החרדית.
משרד החינוך מסר בתגובה כי איסוף נתוני הנוכחות תלוי בדיווחי צוותי ההוראה וכי נרשם שיפור בדיווח במוסדות החרדיים. לדבריו, האיסוף מתבצע בתוכנת הניהול הפדגוגי והמשרד פועל להטמעת התהליך בבתי הספר. המשרד הוסיף כי: "בהערכות המצב הוצגו נתוני נוכחות של תלמידים ונתוני כניסות של תלמידים לסביבות למידה דיגיטליות (סינכרוניות וא-סינכרוניות), וכי במסגרת מסמך ארגון הלמידה לשנת הלימודים תשפ"ו פורסמה הנחיה על חובת הדיווח על הנוכחות באמצעות התוכנות לניהול פדגוגי".
מחסור באמצעים ללמידה מרחוק
הדו״ח בחן גם את יכולת מערכת החינוך לקיים למידה מרחוק, מלאה או חלקית, במהלך המלחמה. שליש ממנהלי בתי הספר העידו כי מחסור באמצעים ובתנאים ללמידה מרחוק היה אחד הגורמים המרכזיים שהקשו על יישומה. המחסור היה בולט במיוחד בקרב מנהלים בחברה הערבית (54%) ובחברה החרדית (43%). כרבע מהמנהלים שלא קיימו למידה מרחוק ציינו כי הסיבה לכך הייתה היעדר אמצעים ותנאים מתאימים.
פערים דומים עלו גם מסקר הורים שנערך בקרב כ־610 הורים לתלמידים מכיתות א׳–י״ב. 63% מההורים בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי העידו כי לילדיהם יש אמצעים לקיום למידה מרחוק, לעומת 44% מההורים בחינוך הממלכתי־ערבי ו־29% מההורים בחינוך החרדי.
הנתונים נאספו בסקר שנערך בין אפריל ליוני 2024, שבו השיבו 1,437 מנהלים מתוך כ-5,700 שאליהם נשלח הסקר. הסקרים בדו"ח בוצעו על ידי חברה חיצונית.
