דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי י"ח בסיון תשפ"ו 03.06.26
21.7°תל אביב
  • 21.6°ירושלים
  • 21.7°תל אביב
  • 20.2°חיפה
  • 22.6°אשדוד
  • 22.8°באר שבע
  • 29.4°אילת
  • 20.6°טבריה
  • 18.5°צפת
  • 20.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה במלחמה

המבקר: לא הוקמה חלופה למוקד הסיוע לחברה הערבית לאחר שמאי גולן סגרה אותו

לפי דו"ח מבקר המדינה, תפקידי המוקד שריכז והנגיש מידע לשעת חירום בערבית לא הועברו לגופים אחרים, וכיום אין מענה חירום מותאם לחברה הערבית

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן והשרה מאי גולן (צילום: פלאש90)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן והשרה מאי גולן (צילום: פלאש90)
יניב שרון
יניב שרון
עורך וכתב החברה הערבית
צרו קשר עם המערכת:

החלטת השרה מאי גולן לסגור את מוקד החירום לחברה הערבית גרמה להיעדר מענה מותאם לחברה הערבית בשעת חירום, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנושא. המבקר מתניהו אנגלמן בדק לבקשת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת את סגירת חדר המצב הייעודי לחברה הערבית (מוקד החירום). דו"ח המבקר שפורסם לאחרונה מצביע על כך שחדר המצב מילא את תפקידיו, ועם סגירתו לא הוקם תחליף ראוי.

חדר המצב הוקם באוקטובר 2023 בכפר קאסם והופעל במימון המשרד לשיוויון חברתי. הוא עסק בהנגשת מידע לציבור הערבי, ובתיאום בין הרשויות בנוגע לטיפול במצבי חירום בישובים הערביים. הוא תוקצב ב-552 אלף שקלים בחודש בין נובמבר 2023 לינואר 2024, וב-390 אלף שקלים בחודש בין פברואר 2024 למאי 2024. הועסקו בו בין חמישה לשבעה עובדים. המרכז נסגר בהחלטת השרה לשוויון מאי גולן במאי 2024. הוא נפתח מחדש באופן פרטי ללא תמיכה ממשלתית באוקטובר 2024, ביוזמת ועד ראשי הרשויות הערביות.

השרה גולן נימקה את סגירת חדר המצב בכפילויות במשימות בינו לבין גופים אחרים, ובטענה שביצע פעולות שחורגות מהגדרת המשימה הראשונה שלו שמחוץ להגדרת המשימה הראשונה. לטענת השרה, מרבית פעולות חדר המצב היו צריכות להתבצע בידי גופי חירום אחרים, ובחלק מהמקרים הדבר קרה בפועל.

עם סגירת חדר המצב משימותיו הועברו לאגף הבטחון, חירום וסייבר במשרד לשיוויון חברתי. אך בדיקת המבקר מעלה כי האגף לא ביצע את משימותיו, ואין בו די עובדים. במועד הביקורת עבדו באגף עובד אחד ושני חיילי מילואים. המבקר הסיק כי אין גוף שמבצע את משימות חדר המצב, ולמעשה אין גוף שיודע לתת מענה לחברה הערבית בשעת חירום.

המבקר ממליץ להקים גוף שיתכלל את הפעילות בחירום בחברה הערבית. לדבריו, "הפערים במענים ממשלתיים הניתנים לצורכי החירום של החברה הערבית מדגישים את הצורך שמשרד ראש הממשלה, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, יפעלו להקמת גוף מתכלל. גוף שיוכל לרתום את משרדי הממשלה, השלטון המקומי והגופים הציבוריים הרלוונטיים לסגירת הפערים במוכנות האזרחית לחירום. זאת כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית באזרחים עקב המלחמה".

"חדר המצב פעל באינטנסיביות לצמצום הפערים שבין החברה הערבית לכלל האוכלוסייה בכל הקשור להיערכות לחירום", אמר חסאן טוואפרה, שכיהן כראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. הרשות היא זו שהייתה אחראית על תפעול מוקד החירום". לדברי טוואפרה, "חדר המצב מיפה את צורכי הרשויות הערביות עם פרוץ המלחמה והנגיש אותו לגורמי הממשלה. הוא שימש גורם מחבר בין החברה הערבית לדרגים המקצועיים והפוליטיים העוסקים בפעילות בשעת חירום". גופים שונים שעבדו עם חדר המצב חיזקו את דברי טוואפרה.

ברוב הרשויות הערביות חסר ציוד עזרה ראשונה

במהלך הבדיקה עלתה סוגיית המיגון של החברה הערבית. המבקר הצביע על פערים במוכנות הישובים הערביים לשעת חירום. ב-72% מהרשויות הערביות יש מחסור בציוד עזרה ראשונה ובמחציתן אין חובשים ופראמדיקים. ב-70% מהרשויות אין כלי רכב לשעת חירום ולשליש אין גנרטורים זמינים.

על-פי נתוני הממשלה, ל-56,000 תושבים ביישובים יהודיים לאורך כביש 85 (20 ק"מ מגבול הצפון) יש 128 מקלטים ציבוריים, ואילו לכ-52,000 תושבים ביישובי החברה הערבית יש רק 2 מקלטים ציבוריים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!