ביום חמישי הקרוב יתקיימו הבחירות לראשות מפלגת הבית היהודי. בציבור הכללי זוכה הנושא לסיקור מועט ונראה כי יו"ר המפלגה המכהן, שר החינוך נפתלי בנט, הצליח לשמור על מערכת בחירות מנומנמת וכי הוא לא חש מאוים. מהצד התורני התייצב מול בנט, הרב יצחק חי זאגא, איש עסקים ומשפטן ששימש בעבר כדירקטור במספר חברות גדולות וכיום הוא עומד בראש בית המדרש התורני-חברתי 'רוח ירושלמית'. מהצד הביטחוני התייצב אל"מ במילואים יונתן ברנסקי, שפרש מהצבא בשנת 2014 לאחר ששימש כסגן מפקד אוגדת עזה בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון לאומי, מאז פרישתו מהצבא משמש ברנסקי כמנכ"ל עמותת 'נצח יהודה'.

בשנים האחרונות מנסה מפלגת הבית היהודי לצאת מהמסגרת המגזרית שלה, לפנות לקהלים חדשים ולעסוק בנושאים החורגים מאלו שהיו לחם חוקה של מפד"ל ההיסטורית. עם זאת, על אף שנפתלי בנט הספיק כבר לשמש כשר הכלכלה, תפיסת העולם הכלכלית של המפלגה נשארה מאחור, לעומת העיסוק בהתיישבות ביו"ש, ביחסי דת ומדינה ובמאבק בארגוני השמאל. כדי להבין לעומק יותר את התפיסות הכלכליות חברתיות במפלגה, הזמנו את שלושת המועמדים לראיון קצר שיעסוק בשאלות הכלכליות שעל סדר היום. במטותיהם של בנט וברנסקי העדיפו להימנע מהדיון בנושאים הכלכליים, בטענה כי העומס בלוחות הזמנים לא מאפשרים להם. מהמטה של בנט נמסר כי השר נמצא בחו"ל. מפתיע כי בשבוע שלפני הבחירות שניים מהמועמדים מעדיפים להימנע מחשיפה ציבורית של עמדותיהם.

יו"ר הבית היהודי הנוכחי, נפתלי בנט (צילום: מרים אלסטר פלאש90)

זאגא נולד בבני ברק בשנת תשכ"ו. למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת ההסדר שעלבים. שירת בצה"ל כחייל חי"ר בחטיבת גבעתי. הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים, תואר שני במינהל עסקים, מאוניברסיטת בר אילן, ורשיון עו"ד.  בעבר עבד כעו"ד בקרן לגאולת קרקע כיועץ אסטרטגי, שימש כחבר דירקטור בחברות אפריקה ישראל, דור אנרגיה, אלון דלק, דור גז, פקר פלדה, נגב קרמיקה.

הרב יצחק חי זאגא החליט להענות לאתגר, ולענות על השאלות שהפננו אליו. בין תשובותיו ניתן לראות כי זאגא בוחר להציג תפיסה חברתית ואף לעומתית אל מול המדיניות הכלכלית אותה מובילה הממשלה בה חברה מפלגתו 'הבית היהודי'.

בשני העשורים האחרונים ירד חלקה של הממשלה במשק לרמה של כ-39.7% מהתוצר המקומי הגולמי – מקום חמישי מהסוף במדינות ה-OECD. מה עמדתך ביחס לגודל תקציב המדינה ביחס לתוצר?

"אין כלל אחד קשיח לכל המצבים. ככלל הממשלה צריכה לתת לשוק להתנהל בחופשיות. אבל יחד עם זאת, אין להתכחש לכך, שהממשלה היא היחידה שבכוחה להנהיג מגמות במשק ולחלצו במצבי משבר. על כן היא צריכה לדעת מתי עליה להתערב ומיד. מדיניות כלכלית אינה יכולה להיות רק שמירה על קופת המדינה. הממשלה צריכה לזהות הזדמנויות כלכליות לאומיות שרק היא יכולה "לכרות" אותם. כמו מינוף הפיתוחים הטכנולוגיים להתעצמות כלכלית לאומית וכן יחס חדש ועדכני לתעשיות הביטחוניות האסטרטגיות הסובלות באופן אבסורדי מהסכם הסיוע האמריקאי."

גיל הפרישה של נשים עומד היום על 62. ועדה מיוחדת של משרד האוצר קבעה כי יש להעלות את גיל הפרישה של נשים באופן מדורג ל-65, כך שהנשים יהיו זכאיות לקיצבת זיקנה ולהפרשות פנסיוניות רק מגיל זה. בשלב זה נמנע שר האוצר כחלון מקבלת החלטה בעניין. מה עמדתך על המהלך להעלאת גיל הפרישה לנשים?

גיל הפרישה לנשים לא צריך לעלות בשום אופן.

בימים אלה מנהלים ארגוני הנכים מאבק להעלאת קצבת הנכות העומדת היום על 2342 ש"ח בחודש. הנכים דורשים להצמיד את קצבת הנכות לשכר המינימום (5300 ₪). ועדה מיוחדת שהקים שר האוצר בראשות הפרופ' ירון זליכה תגיש את המלצותיה בקרוב. על פי ההערכות, שר האוצר יציע להגדיל את הקיצבה לסכום שינוע סביב 4000 שקלים בחודש. מהי עמדתך ביחס להעלאת קיצבאות הנכות? באם אתה תומך בהעלאתן, מה לדעתך צריך להיות מקור המימון?

אני מאמין כי יש לטפל בקצבאות התומכות באוכלוסיות המוחלשות בישראל. אבל צעד כזה מוכרח לבוא יחד או מיד ובסמוך עם מהלכים כלכליים שיביאו להגדלת הכנסות המדינה. בימים אלו אני שוקד על כתיבת תכנית מפורטת בנושא.

אחד הנושאים שמטרידים את הדור הצעיר בישראל הוא מחירי הדיור הגואים. שר האוצר כחלון יצא בשורת צעדים שנועדו לבלום את העליה במחירי הדיור, ובראשם תכנית "מחיר למשתכן". עד כה נראה כי הממשלה הצליחה למתן את העליות אך לא להביא לעצירת המגמה ולירידת מחירים. כיצד לדעתך צריכה הממשלה לפעול להורדת מחירי הדיור?

משבר הדיור הוא דוגמא להתכחשות הממשלה לתפקידה במצבי משבר. תפיסה מאובנת ואפילו פחדנית. כסף משועמם מכל העולם וגם מישראל עצמה מצא את ענף הנדל"ן הישראלי כאפיק השקעה מוצלח. זו אינה בעיה זו הזדמנות, לו היתה פה ממשלה חכמה יותר. כמנהיגת המשק שחייבת להתערב במשברים ובוודאי בהזדמנויות, הממשלה היתה צריכה להוביל בניה מסיבית של לפחות 100 אלף יחידות בשנה. זה לא קרה. הממשלה שהיא גם בעלת הקרקע, גם מאשרת התכניות גם מוציאה היתרים, וגם אחראית על יצירת תשתיות תחבורה חינוך וכו' – ישבה בפינה, שמרה על הקופה ולא עשתה דבר. כעת צריך להיזהר לא לפוצץ את כל הבועה באחת, ולכן צריך לקדם בניה באזורי ביקוש משניים.

שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן מקדם בשנה האחרונה הצעת חוק במסגרתה לכל אזרח בישראל יהיה ביטוח סיעודי, שימומן בחלקו על ידי הממשלה, בדומה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. מה עמדתך בנושא ביטוח סיעודי ממלכתי? אם אתה תומך ברעיון, מה לדעתך צריך להיות מקור המימון?

בנושא הביטוח הסיעודי אין בידי כעת נתונים ולכן אין ביכולתי להתייחס.

בחוק ההסדרים קידם שר האוצר החלטה לתת לחברות עתירות ידע (היי טק) תנאי מס חברות משופרים המגיעים במקרים מסוימים (על פי גודל החברה, והמיקום בו תפעל בישראל) ל-6% מס בלבד. האם אתה תומך בהפחתת מס החברות לתאגידים בינלאומיים?

אני בהחלט בעד קידום ענף ההי-טק כענף הלאומי של ישראל. הייתי שם את הכסף בסיוע לפיתוחים וממש לא בהורדת המס. זו השקעת הכסף בענף הנכון אבל לא באופן נכון.

בקדנציה הנוכחית, הממשלה מקדמת הורדת מכסים על תוצרת חקלאית. בין היתר נפתחו מכסות ייבוא ללא מכס למוצרי בשר, גבינות, ירקות דגים  ופירות. צעד זה הביא את החקלאים לצאת למאבק בטענה כי המדינה נלחמת בחקלאים ולא ביוקר המחיה. מה עמדתך בנושא החשיפה של המשק הישראלי לייבוא בכלל ובתחום התוצרת החקלאית בפרט?

לצערי ממשלת ישראל אכן הורסת את החקלאות ואני מתכוון לשנות את המגמה. הורדת המחירים של תוצרת חקלאית לא תבוא מלהרוס חקלאים חלילה, אלא מטיפול בשרשרת היצור והשיווק הבלתי יעילה.

מהלך כלכלי משמעותי שאתה מעוניין להוביל?

אני מאמין כי יש להפוך את ענף ההי-טק לענף הלאומי, ולוודא באופן כלכלי אמיתי, שהעושר הגלום בענף זה יעצים ויהפוך את מדינת ישראל למעצמה כלכלית ברמה בינלאומית.