עוד כרסום המעמד נציב שירות המדינה: אתמול (רביעי) עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת החוק של חברי הכנסת עמית הלוי ואופיר כץ (הליכוד) לפיה מינוי נציב שירות המדינה לא יחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר, ולמעשה יוכל להיות מינוי פוליטי לחלוטין. ההצעה עברה בקריאה טרומית ברוב של 60 תומכים מול 46 מתנגדים.
זה למעלה משנה לתפקיד אין איוש קבוע נציב שירות המדינה, מי שלמעשה אמון על העסקתם של כלל עובדי המדינה. בספטמבר 2024 כהונתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ הסתיימה, והממשלה האריכה את כהונתו עד דצמבר. בדצמבר מונה עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, אך לא מונה רשמית לתפקיד מכיוון שאין לו את הניסיון והכישורים המתאימים לפי הקריטריונים שנקבעו, ולכן הרשקוביץ חזר לתפקיד כממלא מקום.
הממשלה יכולה לבחור את מי שתרצה לתפקיד, ובלבד שיעמוד בקריטריונים שאינם גבוהים מאלה שנדרשים למינוי מנכ"ל למשרד או אפילו ראש אגף בכיר, אך נכון להיום היא בוחרת שלא לאייש את התפקיד, וכעת ברור למה.
בהצעת החוק של כץ והלוי, מוצע כי מינוי נציב שירות המדינה לא יחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר. עוד נכתב כי ייקבעו הוראות חדשות לעניין מינוי ממלא מקום נציב שירות המדינה.
"התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה – הממשלה – בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, שכמו חוקים רבים אחרים שהקואליציה מקדמת, מבקשים להגדיל את סמכויות הממשלה. "מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר, וזאת בדומה למשרות בכירות אחרות אשר לגביהן אין חובה תחרותית – כגון המפקח הכללי של המשטרה, ראש שירות הביטחון הכללי, נגיד בנק ישראל, מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד".
