59% מהיהודים ו-56% מהערבים אמרו כי חל שינוי לרעה בתחושת הביטחון האישי, ו-76% מהצעירים הערבים בבני 34-25 השיבו כי תחושת הביטחון האישי שלהם פחתה, לפי סקר שהוצג בכנס גבעת חביבה "חברה משותפת עתיד משותף".

מהסקר, שערך מכון 'מדגם' בשליש הראשון של דצמבר בקרב 700 נשאלים, עולה כי 54% מהערבים נותנים אמון ביהודים, לעומת 26% מהיהודים שנותנים אמון בערבים.

פער העמדות מתבטא גם בנכונות לחיים משותפים: 31% מהיהודים מוכנים ליחסי חברות עם ערבים, ואילו 69% מהערבים מוכנים ליחסי חברות עם יהודים. המצב משתפר במקצת כשמדובר בחיים המקצועיים. 58% מהיהודים ו-81% מהערבים מוכנים לעבוד במקום עבודה משותף. 51% מהיהודים ו-80% מהערבים מוכנים ללמוד באוניברסיטה יחד.

במציאות שבה מרבית מערכת החינוך היא נפרדת, 29% מהיהודים ו-66% מהערבים מוכנים לשלוח את ילדיהם לחוגים משותפים.

פער העמדות גדל בשאלות הפוליטיות. 26% מהיהודים מוכנים לשותפות ערבית בקואליציה, שיעור קבוע בשנים האחרונות. לעומת זאת, 70% מהערבים מוכנים לשותפות בקואליציה – עלייה של 13% מהשנה הקודמת.

"יש שחיקה באמון ועלייה בפסימיות", אמרה פרופ' מונא מארון, רקטור אוניברסיטת חיפה. "הערבים רוצים, היהודים פחות רוצים. קשה כך לדבר על שותפות". היא העירה כי אפילו באוניברסיטת חיפה, שבה 45% מהסטודנטים הם ערבים, החיים הם "יחד אך לחוד. הם לא בונים קשר משמעותי. יש מרחב, אך אין מפגש".

פרופ' סמי סמוחה קרא להכיר במציאות. "אחרי המלחמה וההפיכה המשטרית, מה אנחנו מצפים? יש שינויים, אך אלה אינם שינויים היסטוריים, בשביל זה צריך עשרות שנים".

הוא טען כי ההבדל נמצא במשמעות שמקנה כל צד לשותפות. "הערבי לא רוצה רק קרבה, הוא רוצה נגישות למשאבים. היהודים אינם רוצים חלוקה מחדש של המשאבים. האי-אמון בין הצדדים דומה. כל צד מאוים מהצד השני".