כוחות הצבא הסורי פתחו אתמול (רביעי) במתקפה על מעוז הכורדים בעיר חאלב – שעות ספורות לאחר שישראל וסוריה "הגיעו להבנות".

"בכל פעם שבכירים ישראלים נפגשים עם סורים, הסורים צוברים כוח וביטחון בזכות הפגישות הללו, והופכים את זה לאלימות", אומר ל'דבר' ארם עקלי, גולה סורי-כורדי, שהיה שבוי של דאע"ש, וכיום מנהל ארגון חינוכי כורדי בצרפת.

"בדיוק כמו שקרה לאחר המשא ומתן בבאקו, אז הם תקפו את הדרוזים. הפעם תוקפים את הכורדים. זה מגיע מתוך תחושת הביטחון שהם חשים, וגם עוזר להם להתמודד עם ביקורת מבית על השיח עם ישראל".

המתקפה הסורית החלה בשכונות הכורדיות של חלב באמצעות כוחות ארטילריה ושריון, והבוקר המשיכה בפלישה קרקעית רגלית. מפקדי הכוחות הכורדים דיווחו ברשתות כי כוחותיהם "נלחמים פנים אל פנים בג'יהאדיסטים של הנשיא מוחמד א-שרע, וסופגים "אבדות כבדות".

אתר החדשות הדרוזי 'ג'טרו פרס' פרסם מפי מקור ישראלי שהשתתף בשיחות המחודשות בין ישראל סוריה, כי המשלחת הישראלית הדגישה את הצורך להגן על הדרוזים והנוצרים בסוריה, ואת יציבותן של קהילות אלו כמרכיב יסודי בכל חזון ארוך טווח לביטחון אזורי. עקלי סבור שהשמטת האזכור של הכורדים על ידי גורמים ישראליים בשיחות עם דמשק, "מתפרשת על ידי החלאות של ג'ולאני כאות לכך שלאף אחד לא אכפת מהכורדים, והם מתנהגים בהתאם".

Update – Damascus government–affiliated factions and their auxiliaries are carrying out widespread, indiscriminate and brutal shelling using tanks, artillery, and drones against the Sheikh Maqsoud and Ashrafieh neighborhoods in the city of Aleppo, in a dangerous escalation… pic.twitter.com/XPoOqg2hsF

— Farhad Shami (@farhad_shami) January 8, 2026

שר החוץ גדעון סער צייץ היום כי ההתקפות של כוחות המשטר הסורי על המיעוט הכורדי בעיר חאלב הן חמורות ומסוכנות: "לקהילה הבינלאומית בכלל ולמערב בפרט יש חוב של כבוד כלפי הכורדים שנלחמו בעוז ובהצלחה מול דעא״ש. דיכוי שיטתי ורצחני של המיעוטים השונים בסוריה סותר את ההבטחות ל'סוריה חדשה'. שתיקה מצד הקהילה הבינלאומית תביא להסלמת האלימות מצד המשטר הסורי".

דברי סער נאמרו כיממה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו אישר שישראל שבה לנהל שיחות עם הממשלה בדמשק "כחלק מחזון הנשיא טראמפ לקידום השלום במזרח התיכון". בהצהרה משותפת שפרסמה ארה"ב, גם בשם ישראל וסוריה, נכתב כי ישראל וסוריה הגיעו להבנות על כך שהן מחויבות לשאוף להשיג הסדרי ביטחון ויציבות בני קיימא עבור שתי המדינות; הסכימו להקים מנגנון משותף לאיחוד מידע באמצעות יחידת תקשורת ייעודית – שתקדם תיאום מידי ומתמשך בנושאי מודיעין; רגיעה במתיחות הצבאית; פעילות דיפלומטית והזדמנויות מסחריות, בפיקוח אמריקני.

גורם סורי אמר לסוכנות הידיעות רויטרס לאחר השיחות כי בעקבות לחץ אמריקני, כל הפעילות הצבאית של ישראל בסוריה תיעצר. עם זאת, הטלוויזיה הסורית דווחה היום כי כוחות צה"ל עצרו הלילה ארבעה אנשים לאחר שהציבו מחסום צבאי בדרך בין עין אלבידה לג׳באתא אלח׳שב בפרברים הצפוניים של קוניטרה.

הכורדים רוצים אוטונומיה

ד"ר כרמית ולנסי, ראש תוכנית סוריה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לא סבורה שהמתקפה בחאלב תערער את ההבנות עם ישראל, כפי שהיה במתקפה על הר הדרוזים בקיץ האחרון.

היא מסבירה כי הסכסוך בין דמשק לכורדים מתפרץ חדשות לבקרים על רקע המתיחות ביניהם. במרץ אשתקד הושג הסכם בין הצדדים שלפיו עד סוף השנה הכורדים אמורים היו להיטמע במדינה הסורית, וכוחותיהם אמורים היו לחבור לצבא הסורי ההולך ונבנה תחת משטר א-שרע, אולם מאז לא הושגו הסכמות בנוגע לאופן שבו יאוחדו הכוחות.

הכורדים לא מוכנים להטמיע את כוחותיהם תחת פיקוד סורי מלא ומבקשים לשמור על רבדים שונים של אוטונומיה שתהפוך את סוריה למדינה פדרלית, בעוד משטר א-שרע מבקש לשלוט במדינה כולה, ולהימנע ממצב שבו הצבא של המדינה אינו החזק ביותר – בדומה למצב בלבנון השכנה. ולנסי מציינת שלצבא הכורדי יש כוח גדול יותר מאשר לצבא הסורי החדש והוא נהנה מגיבוי אמריקאי. לכן הכורדים לא רואים בהטמעה שלהם בצבא הסורי, תחת פיקוד של מי שנתפשים בעיניהם כג'יהאדיסטים, צעד שיביא ביטחון.

"ישראל תומכת במיעוט הכורדי אבל עם גבול מסוים", אומרת ולנסי. "אין לה את המחויבות לסייע, בטח שלא להתערב צבאית כמו שראינו עם הדרוזים. אז מעבר להתבטאויות וגינויים של שר החוץ, כפי שראינו הבוקר, אני לא חושבת שזה יערער את ההבנות המתגבשות עם דמשק. הגורם שיותר מושפע מהאירועים זה האמריקאים, שמצד אחד תומכים בא-שרע וחותרים להאחדה של סוריה, אך מצד שני לא יכולים להתכחש לברית שלהם עם הכורדים."

השיחות המחודשות

השיחות שנערכו השבוע בין ישראל לסוריה בפריז היו למעשה סבב השיחות החמישי בתיווך אמריקאי, מאז הוקם משטר א-שרע לפני כשנה. בהיעדרו של השר לשעבר רון דרמר שהוביל את השיחות הקודמות, את ישראל ייצגו רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה ומועמד לראש המוסד, שגריר ישראל בוושינגטון יחיאל לייטר וממלא מקום ראש המל"ל גיל רייך. מהצד הסורי השתתפו נציגים מדרג בכיר יותר: שר החוץ אסעד א-שיבאני וראש המודיעין חוסיין אל סלאמה.

ולנסי מציינת כי אחד השינויים הגדולים הפעם לעומת מהסבבים הקודמים הוא ההצטרפות של ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, נציגיהם של הנשיא טראמפ, לשגריר האמריקאי בטורקיה והשליח לסוריה ולבנון טום ברק.

ולנסי מזכירה שהשיחות הוקפאו לכמה חודשים אחרי הלחימה בהר הדרוזים, וכי בתקופה הזו הדימוי של ישראל בעיני הדרוזים הידרדרה משמעותית. "השיח בסוריה עבר משיח אופטימי שמבקש לאחות את הקרעים בין שתי המדינות, לשיח של קורבנות נגד הצד הכובש והאלים. באותה העת א-שרע זכה לחיבוק מהעולם המערבי והערבי, היה לו ביקור חם בוושינגטון ומפגשים נוספים עם מנהיגים מערביים שנתנו לו ביטחון".

גם בצד הישראלי השיח החריף, לפי ולנסי: התעצמות חמאס וג'יהאד איסלאמי בסוריה, דיבור על כוחות חות'ים שיבצעו פלישה קרקעית מסוריה ועוד.

לדברי ולנסי, היא אינה יכולה לאמת את הטענות האלו: "אני חושבת שהמסרים הללו נועדו להצדיק את המשך הנוכחות של צה"ל בתוך סוריה, ולשחרר מהלחץ של האמריקאים. אבל כמו שהיה בעזה, גם בסוריה מה שמשנה בסוף את הדברים זה הדחיפות של הנשיא טרמאפ להגיע להסדרה. זה גם מה שהחזיר את הצדדים למשא ומתן, שהתחדש לאחר הביקור של נתניהו במיאמי.

"ההרכב החדש של המשתתפים השיב רוח אופטימית לכל הצדדים. ההרכב הישראלי חדש, אבל מה שיותר חשוב זה ההצטרפות של קושנר וויטקוף לשולחן המשא ומתן. מי שניהל את השיחות לפני כן היה ברק, שידוע בחיבתו למשטרים באנקרה ובדמשק. אני חושבת שבישראל חשדו בו, ומה שעזר לפוגג את החששות זה קושנר וויטקוף שנתפשים כפרו-ישראלים".

הפוטנציאל שטמון בהסכמות

לפי פרסומים זרים ישראל וסוריה הסכימו על כינון של מנגנון לשיתוף פעולה מודיעיני בזמן אמת, "קו חם" שיאפשר תיאום בין המדינות, ימנע חיכוכים ויטפל במחלוקות שיתעוררו. מלבד זה דיברו על תחילה של שיתופי פעולה בנושאים נוספים כמו אנרגיה, חקלאות, בריאות. ולנסי רואה בכך הרבה פוטנציאל.

השאלה הגדולה היא לאן ממשיכים מפה. "בסוף מה שהאמריקאים והסורים מכוונים אליו זה לחתום על הסכם הסדרה ביטחונית, מה שידרוש מישראל לסגת מכל השטחים שהיא כבשה בסוריה באזור החיץ בגולן הסורי ובכתר החרמון. ישראל כפי שזה נראה, לא נמצאת שם. הצד הישראלי לא נכון כרגע לבצע את הנסיגות הללו, ואולי מה שההסכמות שהושגו מאפשרות זה לחמוק מההחלטות הגדולות ולהתקדם בכל זאת – לשוב למצב של משא ומתן שזה חשוב בפני עצמו, ולהשיג מנגנון תיאום שיהווה פתרון ביניים".

את חושבת שנראה בקרוב הסדרה ביטחונית מלאה?

"לא. במצב של הסדרה ביטחונית ישראל צריכה לקחת סיכון. המשטר בדמשק לא יציב. הוא רווי באיומים ואתגרים מבית – מדאעש ומגורמים קיצוניים בתוך הצבא של א-שרע. רבים מאנשי א-שרע לא ריככו את האידיאולוגיה הג'יהאדיסטית שלהם כמוהו, ומתנגדים לקו הפרגמטי שהוא מציג. סיכון נוסף הוא שגם א-שרע בעצמו עשוי להתגלות לבסוף כג'יהאדיסט בחליפה – כזה שהשתמש במיצג של פרגמטיות כדי לייצב את השלטון ולהתחזק, וברגע שזה יקשה עליו יותר מדי מול האנשים שלו הוא יסיר את החליפה הפרגמטית. לכן לישראל יש את כל הסיבות לחשוש, ועדיף לה לשמור על היתרון האסטרטגי בהחזקת השטח".

לדעתך עדיף כרגע להישאר בסוריה מאשר להשיג הסדרה מדינית?

"לא. אני מזהה בהמשך הנוכחות הצבאית שלנו בסוריה לא פחות סיכונים ממה שמניתי קודם. אני רואה אותם מתהווים לנגד עינינו. אנחנו מחזיקים בשטח מאוכלס כבר יותר משנה, יש שם המון חיכוכים בין צה"ל לאוכלוסייה המקומית. זה לא תמיד מגיע לתקשורת, לפעמים זה דברים קטנים כמו עקירה של עצי זית, חסימה של צירים, חיים תחת כיבוש ישראלי.

"ישראל מחזקת את  הדימוי שלה ככוח אויב כובש. אני מדברת עם סורים שם, והם אומרים לי שבדצמבר הם שמחו שישראל הגיעה, כי היא נתפשה כמי שהתנגדה למשטר המדכא של אסד ולג'יהאדיסטים. עכשיו מסתכלים עלינו לגמרי אחרת – אנחנו הכוח הכובש הזר. חוששים משאיפות אימפריאליסטיות של כיבוש סוריה. מסתובבות אצלם מפות שמראות איך ישראל תכבוש עוד ועוד שטחים.

"אנחנו רואים התפתחות של תנועות התנגדות נגד הכיבוש הישראלי, חלקם במימון או תמיכה איראנית. יש פה ממש נבואה שמגשימה את עצמה. נכנסנו לסוריה כדי למנוע איומים פוטנציאליים, והפעילות הצבאית מייצרת בעצמה איום שלא בהכרח היה לפני כן, כמו גם שיח עוין לישראל בקרב ההנהגה הפוליטית, שלא בהכרח התנגדה לישראל לפני כן. אפשר לראות את זה בהתבטאויות של בכירים בסוריה – אחרי שתפסו את השלטון היה להם שיח פייסני כלפי ישראל כעת הם משתמשים במילים אחרות לגמרי".