השפעתה המזיקה של עבודה בסביבה רועשת על חוש השמיעה מוכרת זה שנים, אך מחקר חדש מצביע על גורם סיכון נוסף ומשמעותי: חשיפה לחומרים רעילים הפוגעים בשמיעה. לפי המחקר, 13% מהעובדים בארצות הברית – כ-22 מיליון בני אדם – חשופים לחומרים אוטוטוקסיים, חומרים הידועים כפוגעים בשמיעה או בשיווי המשקל.
המחקר נערך על ידי המכון האמריקאי הלאומי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (NIOSH), וכלל מדגם של 17.7 אלף עובדים. מטרתו הייתה לבחון את היקף החשיפה לקבוצת החומרים האוטוטוקסיים, המסוגלים לפגוע באתרים שונים במסלול השמיעה – באוזן הפנימית (השבלול), בעצב השמיעה, במסלולי ההולכה והעיבוד במוח וכן במערכת שיווי המשקל. חומרים אלה יכולים לחדור לגוף דרך הנשימה, העור או מערכת העיכול.
לצד שיעור החשיפה לחומרים אוטוטוקסיים, מצא המחקר כי 16% מהעובדים חשופים לרעש, ואילו 7% חשופים לשילוב של רעש וחומרים אוטוטוקסיים. בקרב עובדים שנחשפו לשני גורמי הסיכון, 11% דיווחו על פגיעה בשמיעה.
עוד בחנו החוקרים את היקף החשיפה בענפי משק שונים. ממצאי המחקר הצביעו על שיעורי חשיפה של 44%–49% בענף הכרייה, 30% בענף הבנייה, 29% בחקלאות ו-24% בענפי הייצור.
ד"ר אמנון דובדבני מהמוסד לבטיחות ולגיהות מציין כי עד היום זוהו למעלה ממאה חומרים אוטוטוקסיים בהקשר תעסוקתי. לדבריו, "בין חומרים אלה נמנים ממיסים מסוגים שונים, לרבות ממיסים נפוצים, תרכובות חנק כגון פחמן חד חמצני הנפלט בתהליכי בעירה, ניטרילים, מתכות שונות ובהן עופרת, חומרי הדברה וכן תרופות מסוימות".
לדברי דובדבני, חשיפה לחומרים אלה עשויה להתרחש במגוון רחב של תעשיות, ובהן תעשיות המתכת, הטקסטיל והלבוש, העץ והריהוט, הדלק, הנייר, הפלסטיק והגומי, וכן בתעשייה הכימית ובתעשיית הצבע. חשיפות אפשריות קיימות גם בעיסוקים הכוללים עבודה עם מכונות, כלי תחבורה, ציוד ומכשור חשמלי, רכיבים אלקטרוניים, סוללות, תאים סולריים, וכן בתחומי הדלק, הגז והמחזור.
עם זאת, דובדבני מדגיש כי "מדובר בפוטנציאל חשיפה, ולא בהכרח בחשיפה מסוכנת בפועל, שכן רמת הסיכון תלויה באופי החשיפה, בעוצמתה, במשך החשיפה ובאמצעי המיגון הקיימים". לדבריו, חומרים מסוימים עלולים לפגוע בשמיעה גם ללא חשיפה לרעש מזיק, או להגביר את השפעת הרעש ולגרום לנזק מצטבר.
הפגיעה בשמיעה עשויה להתבטא בירידת שמיעה, פגיעה במובנות הדיבור, שמיעה מעוותת וקושי באיתור כיוון הקול. לפיכך ממליץ דובדבני על אוורור סביבת העבודה, שימוש בציוד מגן אישי, בחירה בחומרים רעילים פחות והדרכת עובדים. בנוסף, הוא ממליץ לבצע בדיקות לאיתור חשיפה ובדיקות שמיעה תקופתיות גם במקומות עבודה שאינם רועשים, ולהגביר את המודעות לנושא בקרב מעסיקים ואנשי בטיחות.
