
תושבי קריית שמונה נאבקים בשבועות האחרונים על קידומה של החלטת ממשלה עבור העיר. עם נתוני חזרה חלשים ומצב כלכלי קשה, ראשי העיר דורשים מהמדינה להוביל השקעה תקציבית גדולה שתתמרץ את חזרת התושבים ותחזק את התעסוקה בעיר. לטענת ראש העירייה אביחי שטרן, המלחמה והפינוי בן השנה וחצי פגעו בעיר באופן מיוחד, מכיוון שהחריפו את בעיות היסוד של העיר המרוחקת, שהמאפיינים ההתחלתיים שלה קשים מאלה של שכנותיה לגבול או של מקבילותיה בעוטף.
לבקשת ועדת הנגב והגליל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם השבוע מחקר על מצבה של העיר בהשוואה ליישובי גבול נוספים בעשור האחרון. הנתונים והמספרים נותנים משנה תוקף לביקורת החריפה של שטרן: המשבר של קריית שמונה הוא לא 'עוד משבר'.
מאזן הגירה שלילי
בין 2019 ל-2022 שלומי, מטולה ושדרות רשמו עלייה במספר התושבים. קריית שמונה הייתה היחידה שמספר תושביה ירד. עלייה במספר התושבים בעיר נרשמה רק ב-2023, אבל מספרם חזר לרדת בעקבות הפינוי, ומאז היא מתקשה להתאושש. עד כה חזרו כשני שלישים מתושביה. בפרק זמן של שש שנים, לקריית שמונה נוספו 1,000 תושבים בלבד. בשדרות בתקופה המקבילה נוספו 11 אלף. בשדרות, שחוותה מתקפה קשה ופינוי ארוך, מגמת הצמיחה יציבה, ומאז תחילת המלחמה ועד נובמבר האחרון גדלה ביותר מ-3,000 תושבים.
בין 2019 ל-2022 קריית שמונה היא מהערים היחידות במדינה שרשמו מאזן הגירה שלילי, כלומר יותר תושבים עזבו אותה מאשר נכנסו. כ-800 תושבים, 3.5% מתושבי העיר, עזבו אותה בשנים אלה. לקראת 2022 חל שיפור ניכר, אך המגמה נשארה שלילית. נתון זה מטריד במיוחד לנוכח הסיפור של שדרות, שבה באותה התקופה מספר האנשים שנכנס לעיר כל שנה קפץ פי שלושה, מ-600 ל-1,700. כך הדברים גם לגבי עיירת הגבול שלומי בגליל המערבי, שתוך ארבע שנים שילשה את קצב הגידול שלה מ-110 ל-330 תושבים בשנה.
קיפאון בכלכלה ובתעסוקה
נתוני התעסוקה של קריית שמונה בין 2016 ל-2023 מספרים עוד סיפור עגום: קיפאון כלכלי כמעט מוחלט. 800 עובדים חדשים נוספו לעיר בפרק זמן של שבע שנים, עלייה צנועה של 6.2%, ואילו קצב הגדילה הארצי של העובדים באותה תקופה עמד על 17.6%. בשדרות, שמצבה מבחינת כוח העבודה ב-2016 היה דומה לזה של קריית שמונה, מספר העובדים גדל ב-44%. המספרים האלו מתכתבים היטב עם מגמת הצמצום הכללית של העיר ומראים את הקשר ההדוק שבין המשבר הדמוגרפי והכלכלי.
השכר הממוצע: כשני שלישים מהממוצע הארצי
השכר הממוצע (עצמאים ושכירים) בקריית שמונה עמד ב-2023 על כ-9,400 שקלים, עלייה של 20% לעומת 2016. זו עלייה חדה, אך גם אחריה השכר הממוצע המשיך להיות כשני שלישים מהממוצע הארצי, שעמד ב-2023 על 12,300 שקלים. אך הסיפור המטריד באמת מתגלה כשמשווים את השכר בעיר לשכר בשדרות. ב-2016 השכר הממוצע בקרית שמונה היה גבוה ב-200 שקלים מאשר בשדרות. מצבן של שתי הערים השתפר עם השנים, עד שבקורונה התפצלו דרכיהן. שדרות יצאה מהקורונה מנצחת, טיפסה במהירות ורשמה זינוק של 46% בשכר הממוצע – 11,146 שקלים, 90% מהשכר הממוצע בארץ, ואילו בקריית שמונה השכר הממוצע הספיק לרדת וחזר לרמתו ערב המלחמה.


