החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג מתח ביקורת חריפה היום (שני) נגד יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. הוא הגיב להאשמות שהפנה לפיד נגד משרד האוצר, בעקבות הדיון בבג"ץ על אופן העברת תקציבים בוועדת הכספים.
רוטנברג כתב במכתב ששלח ללפיד כי "המציאות התקציבית שאתה מתאר כ'עבריינית' היא מציאות מערכתית מוכרת ורבת שנים, שאתה, כשר אוצר לשעבר, מכיר היטב ואשר התקיימה גם בתקופת כהונתך כראש ממשלה וכשר חוץ, לרבות במשרדים שעליהם היית מופקד". לטענתו מדובר בצורת התנהלות לגיטימית במסגרת הנסיבות התקציביות והפוליטיות הקיימות.
בדיון שנערך בבג"ץ ביום חמישי האחרון נחשף שחלק משמעותי מהתקציבים שהעבירה המדינה למוסדות לימוד חרדיים עברו בפועל לפני שאושרו בוועדת הכספים. צורת התנהלות זו זכתה לביקורת קשה מצד בית המשפט, והשופטת וילנר כינתה את הדיונים בוועדה "עבודה בעיניים". לפיד, שמפלגתו היא שהגישה את העתירה, שלח מכתב לחשכ"ל שבו תקף את התנהלות משרד האוצר בנושא.
רוטנברג השיב ללפיד כי בעקבות "הלשון החריגה" שבה השתמש לפיד, ברצונו "להעמיד את הדברים על דיוקם באופן חד וברור". במכתב הסביר כי תפקידו של החשב הכללי הוא אך ורק לנהל את העברת התקציב בהתאם לחוק ולדין, ובתוך כך החובה "לנהל את הסיכוי התקציבי" ולהבטיח את המשך התפקוד של המדינה.
הוא תיאר את המציאות שלדבריו התקיימה גם בתקופת לפיד, הכוללת "פערים מהותיים בין התקציב המאושר לתקציב על שינוייו, ריכוז חריג של פניות תקציביות לקראת סוף שנת הכספים ועיכובים מתמשכים". בתוך מצב זה, אמר רוטנברג, "המדינה לא חדלה לפעול, השכר שולם, התחייבויות חוזיות קוימו".
לפי רוטנברג, העברת התקציב גם ללא אישור הוועדה נובעת בעיקר ממצבים של חבות חוקית, "כמו תשלומי שכר, תקצוב מכוח חוק והתחייבויות משפטיות מחייבות". כלומר, ללא שיטת פעולה זו, הייתה עלולה הממשלה להגיע לשיתוק או למצב של סיכון משפטי.
החשכ"ל נתן מספר דוגמאות לתקציבים שעברו לפני אישור ועדת הכספים: שכר המורים ביסודי ובחטיבות הביניים, תשלומי מילואים ורכש ביטחוני, רכש חיסונים, ותגמולים לנפגעי פעולות איבה. "האם הציפיה היא שקצבאות אלה לא ישולמו לאורך כל השנה באופן שוטף?", כתב רוטגנברג.
הוא אמר שאת הביקורת יש להפנות לנבחרי הציבור ולגורמים היוצרים מציאות זו, ולא לדרג המקצועי. "מדובר בבחירה מקצועית בין נזק מיידי וודאי לבין ניהול סיכון מנוהל. הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ'מעילה' או כ'מפעל עברייני' אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג המקצועי".
