
משפחות מהכפר הפלסטיני ראס אל-עין שבבקעת הירדן פירקו בסוף השבוע האחרון את בתיהן ועזבו את הכפר, בעקבות התנכלויות של ישראלים. תושבי הכפר, הנמצא כ-1.5 ק"מ מערבית למושב ייט"ב, מתפרנסים מרעיית צאן. חלק מהעוזבים מגיע ליריחו וחלקם לעוג'ה א-תחתא ליד הגבול עם ירדן, כ-6 ק"מ מזרחה לראס אל-עין.
דורון מיינרט, פעיל בארגון 'מסתכלים לכיבוש בעיניים', מספר כי בכפר שהוקם בשנות ה-70, גרו לפני שבוע כ-120 משפחות בדואיות. "זה בין הכפרים הבדואים הגדולים בגדה, והגדול בבקעת הירדן".
לדבריו, החיכוך החל ב-2017. "המתנחלים החליטו להקים בכל אזורי הספר בגדה, בעיקר בשטחי C, חוות רועים. המטרה היא לעשת טיהור אתני של כל השטח הזה. הם גירשו מהאזור בשנים האחרונות עשרות קהילות עם אלפי אנשים, רובם בדואים, חלקם פלאחים.
"ההטרדות בלתי פוסקות: הפחדה בבתים, ניתוקי חשמל"
כינון הממשלה הנוכחית והמלחמה גרמו לפי מיינרט להאצת התהליך. קריאתו של השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר "רוצו אל הגבעות" נתנה רוח גבית למהלך. "הגענו למצב היום שרוב השטח שבין כביש אלון ובין כביש 90, נקי מכל הקהילות הבדואיות שהיו פה. ממעלה אפרים ודרומה, היו בערך 15 קהילות בגדלים שונים". לדבריו הגודל הממוצע של קהילה נע בין 30 ל-40 משפחות.
מיינרט מתאר את המנגנון של דחיקת הפלסטינים מהשטח. "בשלב הראשון מוקם מאחז, שמונע מהפלסטינים לרעות מחוץ לכפר שלהם. בשלב שני, שהתחיל ברובו אחרי המלחמה, המתנחלים נכנסים לכפרים עצמם. זה איום והטרדה בלתי פוסקת בתוך הכפרים. יש כניסה עם עדרים לתוך הכפר, איומים, ניתוק החשמל, שריפות, וגניבות ענק.
"לפני שנה וחצי התחילו לבנות מסביב לראס אל-עין מאחזים, אחד מצפון מערב ועוד אחד ממזרח, מאה מטרים מהבתים הצדדיים. במעגל השני יש עוד התנחלויות. הכפר מוקף מכל עבריו. הם מציקים לתושבים באופן קבוע ושגרתי: כניסת עדרים לכפר, ניתוקי חשמל, פגיעה באספקת המים, הפחדה בתוך הבתים, חסימת צירים. את כל אלה הקהילה שרדה".
המצב השתנה לפני כשבועיים, כך מיינרט מספר, כאשר "מתנחלים הגיעו לחרוש שדה שנמצא באמצע הכפר. זו חלקה שלטענתם שהייתה שייכת לייט"ב, ושהם קיבלו אישור לחרוש. אבל זו חלקה פרטית פלסטינית. קראנו למנהל האזרחי, שהגיע אחרי שלוש שעות".
בזמן הזה סיימו המתנחלים לחרוש, אך לא הספיקו לזרוע. "הם הוציאו את הטרקטורים אבל הניחו מזרונים במרחק מאה מטרים ממשפחה, שנותקה ממרכז הכפר". מיינרט אומר שהמתנחלים היו שם כל יום כל היום ובשעות הערב קיימו ארוחות גדולות או תפילות המוניות. "בתום הארוחה הם היו מסתובבים בשכונה והורסים".
"כוחות הביטחון עומדים מנגד, במקרה הטוב"
'מסתכלים לכיבוש בעיניים' אומרים שפנו למנהל האזרחי ואף שוחחו עם מפקדים בכירים. למרות ההבטחות, דבר לא השתנה. הם עתרו לבג"ץ לפני כשנה, בבקשה להכריז על שטח צבאי סגור בכפר ולמנוע את כניסת המתנחלים. צה"ל והמשטרה טוענים מצידם כי שטח הקרקע המדובר אינו בבעלות תושבי הכפר. טרם נערך דיון בעתירה. "אנחנו נמצאים פה איתם כבר שנה וחצי. אנחנו ממש גרים פה 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביום".
מיינרט מספר כי המשפחה שלידה התמקמו המתנחלים עזבה ביום רביעי שעבר, איתם החליטו לעזוב בני השבט שלהם, כעאבנה. "כרגע אני מעריך שכמחצית מתושבי הכפר עזבו, והשאר ממתינים לראות, מה יקרה. זה המצב".
איפה צה"ל? המשטרה?
"באופן כללי כוחות הביטחון, בטח מאז עליית הממשלה הנוכחית, עומדים מנגד ולא עושים כלום במקרה הטוב ומסייעים למתנחלים במקרה הפחות טוב. כשנכנס עדר ממש לתוך חצר של בדואי, בצה"ל באים אליו, ואומרים לו להתרחק עשרות מטרים. אבל לא עוצרים אותו, לא מעכבים בעדו, לא מגישים כתב אישום. הצבא נשאר עשר דקות, רבע שעה, וכשהוא הולך, המתנחל חוזר".
מיינרט אומר שהפלסטינים הם אלה שנעצרים, כי הגיבו. "זה כמו שייכנסו אליך הביתה ואתה מתגונן, ואז אתה זה שנעצר. הרי אף בדואי, או בכלל פלסטיני, לא יעז להיכנס להתנחלות ולא למאחז. אבל תמיד לפי השלטון, המתנחל צודק והבדואי משקר".
לדבריו השכנים הוותיקים מייט"ב הסמוך "אדישים ברובם למה שמתרחש, ולא מסייעים". מי שמחולל את האירועים, הוא אומר, אלה אנשי המאחזים הבלתי חוקיים. "הם מגובים בידי השלטונות, שמסייעים להם משפטית וחוקית, ומשקיעים מיליוני שקלים בכל מאחז כזה".
הוא מספר כי אלה שעזבו התמקמו בשולי הכפרים. "רובם חיים בתנאי דלות, מאוד קשים, ללא מבנים. הם מאוימים שיגרשו אותם". הוא מספר כי על אף עזיבת הכפר, חלק מהמשפחות עדיין סובלות מהצקות של המתנחלים. "יש משפחה שעברה לפאתי עוג'ה. המתנחלים היכו בהם. האבא והילד הקטן הגיעו לבית חולים".
גם פעילי 'מסתכלים לכיבוש בעיניים' סבלו מאלימות המתנחלים, מעיד מיינרט. "יש עימותים עם המתנחלים. בדרך כלל זה נגמר בקללות, דחיפות, ויריקות. היו גם אירועים יותר חמורים כמו זריקת אבנים, אנשים נפצעו בראשם, אבל זה נדיר. יש יותר אלימות משפילה, לא אלימות שוברת".
מ'מסתכלים לכיבוש בעיניים' נמסר: ״בראס אל עין חווים עכשיו את נחת זרועם של מתנחלים ונערים אלימים ושולחיהם, שהפכו את חיי התושבים לבלתי נסבלים. המתנחלים פועלים למחוק כפר שלם ומוציאים לפועל את פרויקט הטיהור האתני של ממשלת סמוטריץ'-בן גביר בגדה המערבית".
צה"ל: "עבודות החרישה הופסקו בשל הטענות שהן בניגוד לחוק"
תגובת צה"ל: "ביום רביעי 31 בדצמבר 2025 התקבל דיווח על אזרחים ישראלים המבצעים עבודות חרישה סמוך למרחב ראס אל עין שבחטיבת הבקעה והעמקים והתפתח חיכוך במקום. בעקבות הדיווח, כוחות צה"ל קפצו לנקודה.
"כוחות צה״ל מגיעים למרחב בהתאם לקריאות ולצורך מבצעי במטרה למנוע מקרי חיכוך בין האוכלוסיות ולשמור על הסדר והביטחון במרחב. לאור ריבוי האירועים, תוגברה נוכחות הכוחות במרחב. בשל טענות פלסטינים כי החרישה מתבצעת בניגוד לחוק, טענותיהם נבדקו והעבודות הופסקו".


