"אם הייעוץ לא יהיה יזום ואקטיבי אלא לבקשת הרשות (המבצעת, א"ג), היועץ המשפטי לא יכול להסיר מכשול בפני עיוור ולהגיד לשר 'שים לב, אתה עלול להיכנס פה לתחום בלתי חוקי'. במצב כזה עלולות להיות הפרות שהשר לא יראה והציבור לא יהיה חשוף לזה", כך אמר ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בדיון ועדת החוקה היום (שני) על סעיפי החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, החוק יביא לכך שהייעוץ המשפטי לא יהיה ביוזמת היועץ, אלא רק לבקשת המשרד הממשלתי שעליו הוא מופקד. "המשמעות היא פגיעה בבסיס התפקוד של הייעוץ המשפטי לממשלה ובפעילות החוקית של הממשלה".

"הגדרת היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף היא לא ההגדרה הנכונה לדעתי", אמר יו"ר הוועדה ואחד מיוזמי החוק, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), והביע תמיכה במתווה פרידמן לפיצול התפקיד. רוטמן ציטט מההצעה: "היועץ המשפטי לממשלה יחתור לסייע לה ככל יכולתו בהגשמת מדיניותה ויעדיה, כפי שנקבעו על ידה מזמן לזמן, ויצביע בפניה על החלופות האפשריות מבחינה משפטית להגשמתם, והכל במסגרת הדין ותוך הקפדה על שמירתו".

לפי הצעת החוק במתווה שהציע שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, המתווה שעליו התקיים הדיון, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשניים: הסמכויות שבתחום המשפט הפלילי יועברו לתובע הכללי, והיתר יישארו בידי היועמ"ש. תפקידי הפרקליטות יפוצלו, כך שאלו שבתחום המשפט הפלילי יועברו לתביעה הכללית והיתר יישארו בידי פרקליטות המדינה האזרחית, שבראשה היועץ המשפטי לממשלה. את היועץ המשפטי תמנה הממשלה המכהנת לפי המלצת שר המשפטים וראש הממשלה, והוא יכהן עד לכינון ממשלה חדשה. בהינתן מספר תנאים, הממשלה תהיה רשאית להעביר את היועמ"ש מתפקידו.

עוד על פי המתווה, חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה תחייב את הממשלה להתייחס אליה "כמשקפת את הדין המצוי", אך הממשלה תהיה רשאית "אם מצאה טעם לכך" לפטור את שלוחותיה מהחובה לחוות דעת מסוימת. חוות הדעת לא תחייב את הכנסת. באשר לתובע הכללי, הוא ימונה ע"י הממשלה בהמלצת שר המשפטים, מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדה ציבורית-מקצועית. כהונתו תימשך 6 שנים, ותום כהונתו או העברה מכהונתו תהיה בדומה ליועץ המשפטי. התובע הכללי ונציגיו לא יהיו נתונים למרות היועץ המשפטי.

היועץ המשפטי לוועדה ד"ר גור בליי אמר: "יש פה דיכוטומיה, מצד אחד אומרים שהיועץ המשפטי לא צריך להגיד 'אסור לך', אלא לכוון את השר כדי שיפעל במסגרת הדין, אבל היכולת שלו לעזור לממשלה למלא את תפקידה במסגרת הדין חייבת לאפשר לו להציג את דעתו באופן יזום". רוטמן השיב: "אבל התוקף של הייעוץ צריך להיות באמצעות חוות דעת בכתב, ולא באמצעות ייעוץ".

"עם כל הכבוד לדרכו של פרופ' פרידמן, אני לא רואה בהצעתו נוסח אמצע, אלא בנוסח שדומה יותר לדעת הקואליציה, שמאפשרת לממשלה שלא להיות כבולים בכבלי הדין", אמר ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים). "אני מאמין שפרופ' פרידמן עצמו מסתייג מהנוסח הנוכחי. יש פה חלקים שחוברו להצעה לפי הצעות ד"ר לבונטין, וזו הפרקטיקה של הדיונים פה, לוקחים חלקים ממה שנוח ובלי דיון מעמיק. פיצול יכול להיות נכון אבל הפיצול הזה הוא פיצול רשלני שיפגע בחוק".

לדברי קריב, מטרתו היחידה של החוק היא "למוטט את היכולת של הייעוץ המשפטי לוודא שפעילות הממשלה פועלת בתחומי החוק". קריב הוסיף: "הממשלה עומדת מול האזרח כשהיא עתירת כוח, ובמצב כזה אין מה שיכול לרסן את הכוח שלה ולוודא שהיא פועלת בדלת אמותיו של החוק. ההצעה הזו תיקח את העימות שקיים כיום בין הממשלה לבין מערכת המשפט ותעצים אותו בעשרות מונים".