גירעון הממשלה בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, שהם 98.6 מיליארד שקלים, כך פרסם היום (שלישי) החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג.
גירעון זה קרוב לגירעון המתוכנן המקורי (ללא רכיב חירום) ונמוך בכחצי אחוז תוצר מהיעד שאושר בתקציב הנוסף – 5.2%, כולל כרית הביטחון התקציבית. בסך הכול הגירעון נמוך ב-12.6 מיליארד שקלים מזה שאושר בתקציב הנוסף.
הכנסות המדינה היו גבוהות משמעותית מהתכנון שכלל גם הוא עלייה בהכנסות, ועמדו על 551.9 מיליארד שקלים ב-2025. ההכנסות המתוכננות לתקציב המקורי היו 517.1 מיליארד שקלים, ובתקציב הנוסף שאושר בספטמבר עודכנו ל-538.6 מיליארד שקלים.
ביחס לתקציב המקורי, ההכנסות היו גבוהות ב-6.7%, וביחס לתקציב הנוסף ב-2.5%. בהשוואה לשנת 2024 עלו הכנסות המדינה ב-13.8%. בחודש דצמבר הסתכמו הכנסות המדינה ב-48.6 מיליארד שקלים.
עיקר העלייה בהכנסות המדינה הייתה ממסים ישירים – עליה של 18.6% מ-2024, עם גבייה של 17.2 מיליארד שקלים מעל לתכנון. מסים ישרים מוטלים על הכנסות. הם עלו בין היתר בשל הקפאת מדרגות מס ההכנסה, חוק הרווחים הכלואים (הלא מחולקים), וממס ייסף של 2% לבעלי הכנסה גבוהה מהון. ההכנסות ממס הכנסה לפני החזרי מס הגיעו ל-307.8 מיליארד שקלים, עלייה ריאלית של 13.4% (44 מיליארד שקלים).
ביחס ל-2024, ההכנסות ממסים עלו ב-64.2 מיליארד שקלים, והוצאות המלחמה ירדו ב-18 מיליארד שקלים. לעומתם ההוצאות השוטפות של המדינה עלו ב-48 מיליארד שקלים. סך הגירעון, 98.6 מיליארד שקלים, היה נמוך ב-37 מיליארד שקלים מזה של 2025 – 135.6 מיליארד שקלים. סך ההכנסות ממע"מ ב-2025 הגיעו ל-152.8 מיליארד שקלים. בנטרול הקדמת רכישת כלי רכב מ-2025 ל-2024 שיצרה הטייה של הנתונים מדובר בעלייה ריאלית של 9%.
לאחר שבמהלך מרבית השנה הוצאות מערכת הביטחון היו גבוהות מהתכנון, והוצאות המשרדים האזרחיים היו נמוכות מהמתוכנן – התמונה התהפכה לקראת סוף 2025. המשרדים האזרחיים נוטים להוציא בחודש האחרון לשנה תקציבים גבוהים יותר מאשר במשך השנה בשל חסמים שנפתרים לקראת סוף השנה. הממשלה הוציאה בממוצע 52.6 מיליארד שקלים בחודשים ינואר-נובמבר, ובדצמבר 72.3 מיליארד שקלים.
בסך הכול הוציאה מערכת הביטחון 165.5 מיליארד שקלים, סכום נמוך במעט מזה שאושר בתקציב הנוסף – 166.8 מיליארד שקלים. המשרדים האזרחיים הוציאו 407.6 מיליארד שקלים, חריגה קטנה מ-405.6 מיליארד השקלים שאושרו להם בתקציב הנוסף.
שנת התאוששות כלכלית
במפגש עיתונאים בנובמבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודה כי משרד האוצר קובע את תחזיותיו כלפי מטה באופן מודע. סמוטריץ' התגאה בכך שבכירי האוצר "טועים לטובה" (פועלים לפי תרחיש גרוע מזה שיקרה בפועל), וכי הדבר מבטא אחריות תקציבית ופעילה במשנה זהירות. הערכת חסר אכן מורידה את הסכנה לחריגה בלתי צפויה ממסגרת התקציב שהוגדרה, אך גם משאירה את מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי לעבוד עם נתונים מוטים. הכנסת אישרה את הגדלת הגירעון ל-5.2% מהתוצר, אך בפועל הגירעון היה נמוך יותר.
נתוני הכנסות והוצאות המדינה והגירעון הכולל מהווים נתון עיקרי בסיכום הכלכלי של 2025. ביום חמישי הקרוב צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לדצמבר שישקף את שינויי המחירים ב-2025. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם בשבועות הקרובים את נתוני הצמיחה לשנת 2025.
התמונה העולה עד כה היא ששנת 2025 הייתה שנת התאוששות כלכלית מבחינת נתוני המאקרו לעומת יכולת ההתקיימות של המשפחה הבודדת: האינפלציה ירדה, הכנסות המדינה עלו מעל לתחזית, וגם נתוני הצמיחה לנפש צפויים לשוב ולעלות. גם מדדי הבורסה המקומיים עלו, והשקל התחזק ביחס לדולר ולסל המטבעות הזרים.
