צה"ל מקדם את התוכנית הרב־שנתית החדשה לשנים 2026–2030, תר"ש חושן, כך עדכן אתמול (שני) דובר צה"ל. התוכנית נועדה לעצב את בניין הכוח של הצבא לאחר למעלה משנתיים של מלחמה עצימה. לפי תפיסת הרמטכ"ל זמיר, צה"ל נדרש לפעול במקביל בשני מאמצים מרכזיים: הפעלת כוח רציפה בכלל הזירות, לצד בניין כוח שיטתי באמצעות התוכנית הרב־שנתית.

פרסום עיקרי התוכנית מגיע על רקע דיוני התקציב בממשלה, וההחלטת הממשלה כי תקציב ביטחון יעמוד על 112 מיליארד שקלים בשנה הקרובה, למרות דרישת צה"ל ל-140 מיליארד, והחשש כי עשויים לקצץ סכומים נוספים. תר"ש חושן מתבסס בין היתר על דו"ח ועדת נגל מקיץ 2024, בו נכתב כי יש להגדיל את תקציב הביטחון ב-9-15 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף, ראש הממשלה נתניהו אמר בסוף השבוע בראיון לאקונומיסט כי ישראל תצמצם לאפס תוך עשור את הסיוע שהיא מקבלת מארה"ב, שעומד כיום על סך 3.8 מיליארד דולר בשנה, כל זאת בזמן שבצה"ל עדיין חסרים 12 אלף חיילים, מרביתם לוחמים, וחוק הגיוס עדיין לא עבר וגם אם יעבור, לא צפוי להביא לשורות הצבא את החייילים החסרים.

מרכיבי התוכנית

בליבת התוכנית עומדת הדרישה להבטיח מוכנות מיידית למלחמה, בדגש על מלחמה בהפתעה ובתצורה רב־זירתית. לפי התוכנית של זמיר ואגף התכנון, צה"ל יידרש להחזיק בכל עת תוכניות הגנה והתקפה עדכניות, שיאפשרו הכרעה בכלל הגזרות, תוך שמירה על רציפות תפקודית גם תחת אש ובכלל הממדים.

מרכיב מרכזי נוסף הוא החזרה לכשירות ושיקום. לאחר תקופה ממושכת של לחימה, הצבא נדרש לשיקום עמוק של פלטפורמות לחימה, חימושים, מלאים ותשתיות, ובמקביל להמשך אימונים, הכשרות ושמירה על כוננות בגבולות המדינה. בתוך כך, תיבנה גם תוכנית ייעודית לביצור הגבולות, שמטרתה למנוע התבססות אויב, למנוע חדירות ולהבטיח יכולת תגובה מהירה בכל גבול ובכל זמן.

התוכנית מייחסת משקל כבד גם ליכולת ההתמודדות של צה"ל עם איומים מתפתחים. בתחום ההגנה האווירית והרקטית, הדגש הוא על מענה לאיומים מגוונים וברום הקרוב לקרקע. במעגלים הרחוקים, ובפרט מול איראן, נדרשת היערכות מחוזקת להפעלת כוח ולניהול מערכות לחימה במספר זירות רחוקות במקביל.

בממד היבשתי, המלחמה חידדה את חשיבות התמרון הרב־ממדי, בעיקר של כוחות היבשה. בהתאם לכך, התר"ש מדגישה חיזוק היכולות, שיפור ההכשרות והאימונים, והעמקת כשירות הכוחות לתמרון מתמשך במטרה לפגוע באויב ככל הניתן. במקביל, בצה"ל שמו דגש על שיפור יכולות האיסוף והמודיעין, כבסיס לאפקטיביות מבצעית גבוהה יותר בכלל זירות הפעולה.

נדבך משמעותי נוסף הוא ההתעצמות הטכנולוגית. צה"ל צפוי לבנות תוכנית ייעודית לעולמות הדיגיטל, המידע והבינה המלאכותית, כאשר ה-AI מוגדר כמאיץ מרכזי ליכולות הצבא, יכולות שכבר מתבססות בחלקים נרחבים על בינה מלאכותית. לצד זאת, תורחב ההטמעה של כלים רובוטיים ואוטונומיים בכלל הזרועות והיחידות, כחלק מהתאמת המענה המבצעי לאתגרי הלחימה העתידיים. גם תחום החלל מקבל התייחסות כזירה מתפתחת, המחייבת היערכות ארוכת טווח החורגת משנות התר"ש עצמן.

בצה"ל הדגישו כי אחד הממדים החשובים בתוכנית הוא התמיכה בכוח האדם, זאת על רקע הקמפיין המתמשך של צה"ל להוקרת אנשי הקבע ומשפחותיהם. לאחר תקופה ממושכת של לחימה, קובעת התוכנית את כוח האדם – חיילי החובה, הקבע והמילואים, לצד עובדי צה"ל – כמרכיב העוצמה המרכזי של הצבא. לשם כך תגובש תוכנית פעולה רב־שנתית לטיפול, פיתוח, הוקרה ותגמול של משרתים ומפקדים.

לוחות זמנים, מסגרת ומגבלות

התוכנית נבנית על בסיס תחקירי צה"ל לאירועי 7 באוקטובר ולמהלך המלחמה, תוך שילוב והטמעה של הלקחים – תהליך שמובל בידי סגן הרמטכ"ל. במקביל, היא מתבססת על הסתכלות עתידית, בהתאם לחזון המלחמה הבאה.

לצורך גיבוש התר"ש הגדיר הרמטכ"ל זמיר פרק זמן ממוקד לעבודת המטה, כך שהתוכנית אמורה להיות מסוכמת עד חג הפסח, ב־1 באפריל 2026, ולאחר מכן לצאת לשלב המימוש. עם זאת, יישום התוכנית כפוף למצב הביטחוני. התר"ש מתוכננת לפי שלושה טווחי זמן – קרוב, בינוני ורחוק – ותעודכן בהתאם ללקחים נוספים שיופקו במהלך שנת 2026, עם סיום תחקירי המלחמה.

בצה"ל מבהירים כי העבודה על התוכנית מתואמת לכל אורכה עם הדרג המדיני, ונשענת על מסגרת משאבית להתעצמות בעשור הקרוב, לצד קביעות פיקודיות של הרמטכ"ל בנוגע לאסטרטגיית צה"ל ותעדוף המשימות.