לכבוד חג נבי שועייב, חג הנביא יתרו, הוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מקבץ נתונים על הדרוזים החיים בישראל, אשר מספרם הגיע בסוף שנת 2016 לכ-139 אלף נפשות, 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל.
עם קום המדינה חיו בישראל כ-14.5 אלף דרוזים (1.2% מכלל האוכלוסייה). במהלך השנים גדלה האוכלוסייה הדרוזית בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי ואף כתוצאה מסיפוח רמת הגולן בשנת 1981.

הדרוזים בישראל מתגוררים בעיקר במחוז הצפון ובמחוז חיפה, ביישובים בהם כלל האוכלוסיה הם בני הדת הדרוזית, ובישובים בהם חיים גם מוסלמים ונוצרים. דאלית אל-כרמל וירכא, הם הישובים הגדולים ביותר בהם חיים דרוזיות ודרוזים ישראלים.
חג הנביא שועייב
החג נמשך ארבעה ימים, בין התאריכים 25 ל-28 באפריל, ובו נהוג לעלות לרגל אל מתחם נבי שועייב, שנמצא מעל הכנרת בכפר חיטין. לפי המסורת הדרוזית, הנביא שועייב הוא אבי הנביאים ושליח האל, ולא היה ולא יהיה נביא גדול ממנו. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם, כברכה להצלחה ולמזל טוב. במהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות.
הדרוזים ברחבי העולם, אשר רובם נמצאים בסוריה ובלבנון, לא נוהגים לציין את החג, אך בישראל שייח' אמין טריף הנהיגו ככזה, ולכן תלמידי בתי הספר יוצאים לחופשה, כמו כן העובדים הדרוזים והחיילים הדרוזים זכאים לחופשה.

הנשיא רבלין, שהגיע אתמול (שלישי) לחגיגות, אמר: "כמו בכל שנה, אני עומד כאן היום לפניכם ויודע שהמעמד הזה הוא גם חגיגי והוא גם מחייב. הוא חגיגי, כי זו הזדמנות לציין יחד איתכם את החג החשוב הזה. הזדמנות להיזכר בקשר העמוק וההיסטורי בין הדת הדרוזית לדת היהודית. יש לנו מחויבות לשלב בהצלחה את הצעירים והצעירות הדרוזים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אנחנו חייבים להתאמץ כדי ששוק התעסוקה יהיה פתוח בפני בני העדה על כל מקצועותיו ובכל דרגות השכר והיוקרה שלו ועלינו לעשות הכל כדי שהילדים והילדות שלכם יגדלו בידיעה שהחלום הישראלי הוא גם החלום שלהם – שגם הם יכולים לגדול ולהיות מדענים וחברי כנסת, אנשי היי-טק ועורכי דין, אנשי חינוך ומנהלי חברות."
בנוסף לנשיא, גם שר החינוך, נפתלי בנט (הבית היהודי) ויו"ר הרשימה הערבית המשותפת, איימן עודה, כיבדו את האירוע בנוכחותם
בעוד כמה ימים נזכור יחד את חללי מערכות ישראל אבל הברית ביננו איננה רק ברית דמים היא ברית חיים. לאחיי הדרוזים زيارة مقبولة وكل عام وانتم بخير pic.twitter.com/qUxKl5V7Gy
— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) April 25, 2017
اليوم في زيارة مقام النبي شعيب نقول: زيارة مقبولة وكل عام وأنتم بخير!
היום בביקור הנביא שועייב, אנו מאחלים: זיארה מקבולה! pic.twitter.com/XxXj0aCLDv— Ayman Odeh (@AyOdeh) April 25, 2017
חג שמח לאחינו הדרוזים.
קבר נבי שועייב, עכשיו. pic.twitter.com/kCD3R5Wg0P— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) April 25, 2017
מזל טוב ל- 2,376 התינוקות!
במהלך שנת 2015 נולדו בישראל 2,376 תינוקות לנשים דרוזיות, כ-1.3% מכלל התינוקות שנולדו בישראל בשנה זו. שיעור הפריון אצל הדרוזים ירד בחמישים השנים האחרונות ב-72%, אם בשנת 1964 נשים דרוזיות ילדיו 7.9 ילדים בממוצע, בשנת 2015 ירד מספר זה ל-2.2 ילדים בממוצע לאישה.
כ-80% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי, הכולל זוג עם ילדים. מגורים לבד אינם נפוצים בקרב הדרוזים. כ-7% בלבד הם משקי בית של אדם אחד בלבד, בהשוואה לכ-20% במשקי הבית היהודיים, כ-18% במשקי הבית הנוצריים וכ-6% במשקי הבית המוסלמיים.
עבודה
בשנת 2016 כ-36 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 81.6% משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של המוסלמים 78.1% ומשל הנוצרים 80.0%. אצל הדרוזים בדומה למוסלמים, יש פער גדול בין ההשתתפות של גברים בכוח העבודה לבין זו של הנשים.
אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2016 ל-68.6%, לעומת אחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-33.7%. מתוך 50 אלף הדרוזים המועסקים, 28.4% עבדו כעובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, ועוד 25.3% עבדו כעובדי מכירות ושירותים; 14.9% עבדו בענף התעשייה ו-16.8% מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי.
לימודים והשכלה גבוהה
11.7% מהדרוזים הם בעלי ובעלות תואר אקדמי או תעודה אקדמית. בשנת תשע”ו (2015/16) למדו 5.1 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בהשוואה לשנה הקודמת מספרם עלה ב-10.8%. בעשור וחצי האחרונים עלה מספרם של הדרוזים במוסדות אקדמיים ביותר מפי 2. לעומת הנתונים על תעסוקת נשים דרוזיות, שיעורן בקרב הסטודנטים לתואר ראשון היה גבוה יותר בהשוואה לכלל הסטודנטים (65.8% לעומת 57.9%, בהתאמה) וכך גם בקרב הסטודנטים לתואר שני (68.4% לעומת 61.8%, בהתאמה).
ניתן לראות שישנם מספר מקצועות לימוד בהם שיעוריהם היחסיים של הדרוזים היו גבוהים משמעותית בהשוואה לשיעורם הכללי באוכלוסייה, כמו למשל הוראת מדעי הרוח והחברה, מוסיקולוגיה, הנדסה גיאודטית, תרבות ואמנות, הנדסת תחבורה ותעבורה, הנדסה וניהול משאבי מים, מערכות מידע ניהוליות, תולדות האמנות וספרות עברית. לעומת זאת, היו מקצועות רבים שבהם שיעוריהם של הדרוזים היו זעומים (0.2% ומטה), ביניהם קולנוע וטלוויזיה, ניהול תעשייתי, מדעי הניהול-מערכות מידע וגיאולוגיה.
בין השנים תש"ע (2009/10) לתשע”ה (2014/15), מספר הדרוזים שקיבלו תואר ראשון בכל המוסדות להשכלה גבוהה גדל באופן מתון מ-480 בוגרים בתש"ע ל-537 בוגרים בתשע”ה (ב-12%). אך במספר מקבלי תואר שני הדרוזים חלה עלייה דרמטית מ-75 מוסמכים בתש"ע ל-217 מוסמכים בתשע”ה – (פי 2.79).