"בניגוד למה שטענו בתקשורת, צבא לבנון לא סיים לפרז את חיזבאללה בדרום לבנון, אלא הודיע על סיום פרישת כוחותיו בדרום לבנון, באזורים שבהם צה"ל אינו פועל", אומרת ל'דבר' אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "פרישת צבא לבנון אינה מבטיחה את פירוק הארגונים החמושים האחרים, ובכללם חיזבאללה במרחב. הקצב שבו חיזבאללה משקם את יכולותיו גבוהה יותר מהקצב שבו צה"ל וצבא לבנון מסכלים אותם, ובכל יום שעובר חיזבאללה מתחזק".

מזרחי מסבירה כי למרות הלחץ הגדול של ישראל וארה"ב על לבנון שתפרק את חיזבאללה מנשקו כמה שיותר מהר, ואף שזה אינטרס מובהק של הממשלה הנוכחית בביירות, הדרך לשם ארוכה. "המלחמה יצרה הזדמנות לכך בעקבות החלשת חיזבאללה, אך ישראל לא הכניעה את ארגון הטרור, לא ביטלה אותו ולא גרמה לו לוותר על הזרוע החמושה שלו. מה שישראל כן הצליחה זה להחליש את חיזבאללה ולדחוף אותו לשינוי מדיניות".

במה חיזבאללה שינה את מדיניותו?
"מאז נובמבר 2024 חיזבאללה עבר למדיניות של הכלה, כמו זו של ישראל לפני 7 באוקטובר. חיזבאללה אינו מגיב למתקפות הישראליות היומיומיות בלבנון, הוא מכיל אותן במטרה להימנע ממערכה בשלב זה ולנצל את הזמן לשיקום יכולותיו. חיזבאללה צריך לשקם הרבה יכולות בגזרות שונות – תשתיות, נשק, טילים, חידוש הדרג הפיקודי, ארגון מחדש. אלה דברים שלוקחים זמן".

מה ממשלת לבנון עשתה למיגור חיזבאללה?
"לאחר הסכם הפסקת האש של נובמבר 2024 הוקמה ממשלה חדשה בלבנון בהנהגת אויבי חיזבאללה הפנימיים. הממשלה הזו הפנימה את הדרישה לפרק את הנשק של חיזבאללה ויתר הארגונים החמושים בדרום לבנון, אבל אין ביכולתם לעשות זאת, אז עשו מה שהצליחו, שזה מעט, חלקי וסמלי".

האמריקאים לא דרשו מהם לפרק את חיזבאללה עד סוף השנה?
"דרישת האמריקאים להביא לפירוק חיזבאללה מנשקו עד סוף 2025 הייתה מוזרה, הרי ברור שצבא לבנון אינו יכול לעשות זאת. באוגוסט ממשלת לבנון הנחתה את הצבא להתחיל לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו, בספטמבר הצבא הגיש לממשלה תוכנית בת כמה שלבים, ועכשיו הם טוענים שסיימו את השלב הראשון שהוא פרישת הצבא בדרום לבנון עד סוף 2025. הם לא אמרו שסיימו לפרק את חיזבאללה מנשקו, אלא שסיימו לפרוש את הצבא, וזה כאמור מצב שנוצר בעקבות הלחץ האמריקאי".

מדוע צבא לבנון מתקשה כל כך לפרק את חיזבאללה מנשקו אם זה האינטרס של הממשלה?
"לצבא לבנון יש הרבה בעיות. המשכורת החודשית של חייליו עומדת על כ-50 דולר, שזה בערך שליש או רבע מהמשכורת של לוחמי חיזבאללה. מאז נובמבר 2024 האמריקאים העבירו לממשלת לבנון כחצי מיליארד דולר עבור שיקום הצבא. זה בערך חצי ממה שאיראן העבירה לחיזבאללה בתקופה הזו, לפי הערכות שפורסמו בתקשורת. החייל הלבנוני צריך עבודה נוספת כדי לפרנס את משפחתו, אז הוא הולך לחפש הכנסה מהצד, ולפעמים ההכנסה הזו תבוא מחיזבאללה. בצבא יש עדיין בכירים שיעים שמזוהים עם חיזבאללה וברור שהם משחקים משחק כפול. זה יורד במדרגות עד לחיילים הפשוטים שחלקם עובדים במקביל גם אצל חיזבאללה. זה לא רק עניין כלכלי, זה עניין מהותי – הצבא מורכב גם מאוכלוסייה שיעית והוא עושה הכול כדי להימנע מחיכוך עם חיזבאללה. אני בטוחה שזה משהו שמגיע מלמעלה – אסור להגיע לחיכוך עם חיזבאללה. איך אפשר לפרק ארגון טרור מנשקו בלי חיכוך?"

מה עם השלב השני של פירוק הנשק שהיה אמור להתחיל?
"השלב השני לא התחיל, ויש מחלוקת לגביו בין ממשלת לבנון לחיזבאללה. חיזבאללה טוענים שהסכם הפסקת האש נגע רק לדרום לבנון ואינם מסכימים להתפרק מנשקם, גם לא כמראית עין בלבד, ביתר חלקי המדינה. בסופו של דבר, בישיבת ממשלת לבנון שהוקדשה לנושא בשבוע שעבר לא הוחלט כלום. הממשלה שלחה את הצבא שיכין תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו ולפרישת הצבא בין הליטני לאוואלי ויגיש אותה שוב לממשלה בפברואר".

מה ישראל עושה בנדון?
"בישראל עובדים ללא הפסקה על סיכולים נקודתיים, דבר שישראל עושה ברצף כבר מאז נובמבר 2022 – יותר משלוש שנים, גם אחרי הסכם הפסקת האש של נובמבר 2024. לפי פרסומים בתקשורת יש גם תוכנית למערכה נרחבת יותר לפירוק תשתיות הטרור של חיזבאללה. הדברים האלה כרגע בהמתנה בגלל מה שקורה באיראן, או אולי מסיבות אחרות, אבל זה עדיין מרחף ועומד כאופציה".

האם רואים מאבקים פנימיים בתוך חיזבאללה?
"חיזבאללה של השנה האחרונה שונה ממה שהיה בעבר. מטבע הדברים הוא סודי יותר ופומבי פחות לאחר החיסולים הרבים שחווה. לכן אין ויכוח ציבורי, ולא ברור מיהם האנשים בהנהגה, מי מושך בחוטים. מה שאני כן שמה לב אליו זה ביקורת פנימית על כך שחיזבאללה מכיל את התקיפות הישראליות פעם אחר פעם ואינו משיב באש. אולי זה סימן למחלוקת פנימית שבה צד אחד מבקש לאפשר לארגון תקופת שיקום ארוכה, ולשם כך מעדיף לא להגיב לישראל, ואילו הצד השני דוחף לתגובה".

עמדת המנהיג החדש נעים קאסם נשמעת?
"קשה להגיד, אבל ברור שהוא לא נסראללה. נסראללה ביסס את מעמדו במשך יותר משלושה עשורים בראשות הארגון. היה לו מעמד חזק מאוד בפוליטיקה הלבנונית, ואפילו מחוץ לה. נעים קאסם רחוק מזה מאוד. בנאומים שלו ההמונים קוראים 'אחריך נסראללה' ולא 'אחריך קאסם'. הוא ירש את נסראללה בתקופה הקשה ביותר שהייתה לחיזבאללה, ומתוקף כך הוא מתקשה לבסס את מעמדו כמנהיג".

כיצד חיזבאללה מצליח להשתקם?
"הם מצאו דרכים חלופיות לקבל נשק וכסף מאיראן. כנראה גם מייצרים נשק. אני מניחה שהם מבססים מחדש גם שדרה פיקודית. הידוק השורות. פועלים יותר במרחבים אחרים ולאו דווקא במרחב הדרומי, אף שגם שם הם מנסים כל הזמן להרים את הראש, אנחנו רואים שצה"ל פועל יומיומית כדי למנוע את זה. ברור שכרגע האסטרטגיה שלהם היא להתחמש ולהיבנות, ולא להגיב לתקיפות הישראליות עד שירגישו חזקים מספיק".

אז איפה אנחנו עומדים? חזרנו ל-6 באוקטובר?
"לא, יש שלושה שינויים מהותיים, מלבד השינוי הגדול שחל בישראל: חיזבאללה, ממשלת לבנון וארה"ב. לגבי חיזבאללה אנחנו מדברים על ארגון אחר ממה שהיה, חלש יותר, פגוע, חסר את ההנהגה הוותיקה ובראשה נסראללה שהיה המוביל והמשפיע והמחליט, וזכה להערצה נרחבת. חיזבאללה עדיין חלש. הוא אומנם בתהליך שיקום מואץ, אך עדיין חלש מאוד ביחס למה שהיה.

"גם לבנון השתנתה. נבחר נשיא שחיזבאללה לא רצה. הוא הקים ממשלה שחיזבאללה התנגד אליה. ההנהגה החדשה חרתה על דגלה את פירוק חיזבאללה ויתר המיליציות – גם בשביל הלבנונים, לא רק בשביל לרצות את האמריקאים. והאמריקאים הם הצד השלישי שהשתנה, במיוחד מאז חזרת הנשיא טראמפ לבית הלבן. ארה"ב הרבה יותר מעורבת. היא הגורם המרכזי שלוחץ על ממשלת לבנון".

לאן זה מתפתח? מה התרחישים העתידיים?
"תרחיש אחד זה הסלמה ביוזמה ישראלית. בתרחיש כזה ישראל יכולה לפגוע עוד בחיזבאללה ואם תצליח להכריע אותו, אולי להביא בסופו של דבר להסדרה מלאה עם ממשלת לבנון במקום הסכם הפסקת אש.

"יש תרחיש של הסלמה משני הצדדים. מה שיגביר את הסיכויים לתרחיש כזה זה הסכם גרעין חדש בין ארה"ב לאיראן שבעקבותיו יסירו את הסנקציות מאיראן, מה שיקל עליהם להעביר כסף רב יותר לחיזבאללה.

"תרחיש שלישי הוא המשך המצב הקיים שבו חיזבאללה משתקמת לאיטה, וישראל פועלת בחופשיות ומצליחה לסכל חלק מניסיונות השיקום. אני לא יודעת אם זה יביא להכרעה של חיזבאללה, אבל מצד שני נשמרת לנו יכולת הפעולה החופשית. חיזבאללה אומנם משתקם, אבל במחיר של פגיעה תמידית באנשיו, ובמצב שאינו יכול להיות גורם מרתיע כפי שהיה. אני חושבת שישראל לא תגיע למצב שהיא מקבלת את כללי המשחק שהיו בתחילת המלחמה ולפניה – המשחק הזה נגמר. לדעתי צריך לנסות להחליש את חיזבאללה כמה שיותר, ובמקביל להגיע להידברות ולהסדרה עם ממשלת לבנון הנוכחית. אני מזהה אינטרס משותף, לכן צריך לנצל את זה ולהגיע להסדרה שתהיה נוחה לנו".

כיצד משפיעים האירועים באיראן?
"אם המחאה באיראן תמשיך אבל לא יופל השלטון, אז השלטון ימשיך לתמוך בחיזבאללה כמו שהוא ידע לעשות עד עכשיו, גם בתקופות קשות. בתרחיש אחר, שבו כן יופל המשטר – אופציה שכרגע אני לא חושבת שהיא על הפרק – אז מצבו של חיזבאללה יהיה יותר קשה. הוא יאבד את בסיס התמיכה הכלכלי המרכזי שלו. התרחיש הכי טוב לחיזבאללה הוא הסכם חדש בין איראן לארה"ב, שיביא להסרת סנקציות מאיראן. בתרחיש של הפצצה איראנית או ישראלית על איראן אני לא חושבת שחיזבאללה יגיב. הרי גם במלחמת 12 הימים ביוני חיזבאללה לא הגיב לתקיפה הישראלית באיראן. בזמנו הוא היה במצב חלש מאוד. כיום הוא במצב טוב יותר, אבל לא נראה לי שהוא יתערב, כי צה"ל מוכן לזה מאוד וזו רק תהיה הזדמנות עבורו לצאת למערכה נוספת למיטוט חיזבאללה. חיזבאללה לא משנה את פני המערכה שלנו נגד איראן".