המחאות האחרונות באיראן התעוררו בשווקים, כשסוחרים ובעלי חנויות מטהרן זעקו נגד המשטר, כפי שדווח ברויטרס. בעלי החנויות ראו את פרנסתם נעלמת לנוכח קריסת המטבע ועליות המחירים, והם אלו שהחלו את המחאות שהתפשטו בהמשך ברחבי המדינה.

המצוקה הכלכלית היא כנראה אחת התשובות לשאלה מה גורם להמונים למחות חרף סכנת החיים הברורה. הסנקציות הכבידו במשך שנים על הכלכלה האיראנית, והמחירים האמירו. איראנים רבים התקשו לממן מצרכי בסיס. המלחמה עם ישראל והשבת הסנקציות של ארה"ב ואירופה הפכו מצב כלכלי רעוע להתרסקות. הריאל האיראני צנח בכ-40% מהמלחמה ביוני עד סוף 2025, ובשבוע שעבר איבד לחלוטין את ערכו. מחירי המזון, המבוססים על יבוא, זינקו, והכלכלה נכנסה לסחרור שלילי. דו"ח של הבנק העולמי מאוקטובר חזה שלאחר שצמחה ב-3.7% ב-2024, הכלכלה האיראנית תצטמק ב-1.7% ב-2025 וב-2.8% ב-2026.

עוני, אבטלה ותלות בנפט

הכלכלה האיראנית ספגה מכה אנושה ב-2025, אבל רבות מהבעיות שלה נמשכות שנים רבות: עוני נרחב, חוסר יציבות, אבטלה גבוהה והדרת נשים משוק העבודה, עליות מחירים ותלות-יתר בייצוא נפט. שיעורי הצמיחה אינם יציבים וקשורים בייצוא נפט, שמושפע ממצב הסנקציות. האינפלציה השנתית הממוצעת ב-20 השנים האחרונות עמדה על 25%. ב-2023 יותר משליש מהאוכלוסייה חיה על פחות מ-8.3 דולר ביום (אחד ממדדי העוני של הבנק העולמי), שיעור יציב יחסית שירד רק במקצת מ-2013, ושככל הנראה חזר לעלות בשנתיים האחרונות.

ההרס הכלכלי של המשטר האיראני ניכר בעולם העבודה. שיעור האבטלה הממוצע ב-20 השנים האחרונות גדול מ-11%. נתון זה אינו כולל כנראה נשים רבות בגיל העבודה שאינן עובדות. לפי הבנק העולמי, שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה נמוך מ-20% בעקביות ב-20 השנים האחרונות, אף שיותר ויותר מהן בעלות השכלה על-תיכונית.

הדרת הנשים משוק העבודה מפלה והרסנית לכלכלה, והיא סימן היכר של דיכוי המשטר, שכן העם האיראני דווקא תומך בעבודת נשים: לפי סקר של גאלופ, יותר מ-80% מהאיראנים תומכים ביציאת נשים לעבודה.

לבעיות האלו מצטרפת ירידה ארוכת שנים בשיעורי הילודה, שהובילה בשנים האחרונות לצמצום בשיעור האוכלוסייה בגיל העבודה מתוך האוכלוסייה כולה. המשטר הדכאני הוא המקור לבעיות האלו לא רק דרך המדיניות הכלכלית שלו, אלא בעקבות הסנקציות שמדיניות החוץ שלו גוררת.

מחיר הסנקציות

ב-2015 נחתם הסכם הגרעין תחת ממשל אובמה, ובינואר 2016 הוסרו חלק מהסנקציות, ובכללן הגבלות על ייבוא נפט ועל הבנקאות והמערכת הפיננסית. באותה שנה הייצוא זינק ב-27.4% והכלכלה האיראנית צמחה כמעט ב-9%. שיעור האינפלציה כבר היה במגמת ירידה ועמד ב-2016 ו-2017 על 8% ומטה, כשליש מהממוצע השנתי של שני העשורים האחרונים.

במאי 2018 טראמפ הכריז על יציאה מהסכם הגרעין ועל הסרה הדרגתית של הסנקציות. באוגוסט של אותה שנה הושבו חלק מהסנקציות, אך לא על סקטור הנפט, ובנובמבר כלל הסנקציות הוחזרו. כבר באותה שנה המדדים הכלכליים לא נראו טוב. צמיחת הייצוא האטה, הכלכלה הצטמקה ב-3.7% והאינפלציה זינקה מ-8% ב-2017 ל-18% ב-2018, בין השאר בעקבות היחלשות מהירה של המטבע האיראני.

אף שהסנקציות הוסרו רק בסוף השנה, היציאה מהסכם הגרעין וההכרזה על השבת הסנקציות גרמו נזקים מיידים. הגופים הפיננסיים מכרו נכסים ותאגידים בינלאומיים הפסיקו להשקיע באיראן, מה שגרם להיחלשות המטבע. בין 2015 ל-2017, ההשקעות הזרות באיראן זינקו מ-2 מיליארד דולר ליותר מ-5 מיליארד דולר בשנה. ב-2018 המספר צנח חזרה ל-2.3 מיליארד, וב-2019 ל-1.5 מיליארד. היחלשות המטבע ייקרה את הייבוא ולכן גרמה לעליות מחירים ולפגיעה ברמת החיים. ההשקעות העסקיות הריאליות צנחו ב-15.8%.

ב-2019 הסנקציות הוחרפו עם הסרת ההחרגות בתחום הנפט והמצב הכלכלי המשיך להידרדר. הייצוא פחת ב-13.1%, הכלכלה הצטמקה ב-2.4% נוספים והאינפלציה זינקה לכ-40%. מאז האינפלציה באיראן המשיכה להיות גבוהה, עם עליית מחירים ממוצעת של יותר מ-40% בשנה מ-2019 עד 2025.

ההתאוששות וההתרסקות

בין 2020 ל-2023 הכלכלה האיראנית התאוששה. שיעור האבטלה ירד קלות והכלכלה שבה לצמוח, חרף עליות מחירים תלולות. מחירי הנפט צנחו ב-2020 בעקבות הקורונה, אבל התאוששו מהר ב-2021 וכמעט עלו לשיא כל הזמנים ב-2022, מה שסייע לכלכלה האיראנית.

אולם בעקבות המלחמה ביוני האחרון והטלת סנקציות של ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי במחצית השנייה של 2025, הכלכלה של איראן התרסקה. לאלו הצטרפו הירידה במחירי הנפט ועלויות המלחמה.

כבר בתחילת 2025 נראו סדקים. מערכת החשמל המיושנת לא עמדה בלחץ הסנקציות. לפי בלומברג, יצרנים נאלצו להתמודד עם יומיים ללא חשמל בכל שבוע החל מנובמבר 2024. הפסקות חשמל הן בעיה מוכרת באיראן, אבל היא התעצמה לשיאים חדשים.

המלחמה ביוני והסנקציות נתנו את המכה המכרעת. לפי הפייננשל טיימס, מאז המלחמה ועד סוף 2025 איבד הריאל האיראני כ-40% מערכו. אף שאין עדיין נתונים ברורים, ככל הנראה מדובר בתוצאה של בריחת הון, כלומר הפסקת השקעות באיראן ומכירת נכסים איראניים מצד גופים פיננסיים. גם במקרה הזה כוחן של הסנקציות ושל הכישלון הצבאי התבטאו לא רק בנזק הישיר, אלא בחוסר האמון של משקיעים בכלכלה וביציבותה.

כשההון בורח נמכרים נכסים באיראן, והריאלים מוחלפים בדולרים לרכישת נכסים בכלכלות אחרות. מכירת הריאל החלישה אותו, והאיראנים עצמם ניסו לצבור מטבעות זרים, מה שהחריף את המגמה. מטבע קורס, האטה בהשקעות, עליות מחירים תלולות ומערכת חשמל משובשת מייצרים אי-יציבות שלא מאפשרת לכלכלה לתפקד. המחאות הנרחבות החמירו את האי-יציבות, ובשבוע שעבר המטבע האיראני איבד לחלוטין את ערכו.

עוד לפני קריסת המטבע בשבוע שעבר מחירי המזון עלו ב-2025 ביותר מ-70%, והצטרפו לעליות מחירים של שנים. יחד עם ההתרסקות הכלכלית הם פגעו בפרנסה וברמת החיים של האיראנים ודחקו רבים למצוקה. נראה שהמצוקה הזו הציתה את גל המחאות. היא זו שגרמה להמונים לסכן את חייהם במחאה שדיכויה כבר גבה את חייהם של רבים.