שנת 2026 החלה, ובפני הציבור ניצבת השאלה: מה תביא השנה החדשה בתחום הכלכלי חברתי עבור הישראלים?

ממשלת ישראל הנוכחית, הימנית על מלא, הושבעה בדצמבר 2022 וממש עכשיו נכנסת לשנתה הרביעית. בקווי היסוד נקבע שהממשלה "תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני" ותקדם "תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגבוה". בישיבתה הראשונה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו שהמטרה השלישית של הממשלה היא ״לטפל ביוקר המחיה ומצוקת הדיור". אז מה צופה שנתה הרביעית והאחרונה של הממשלה בכלכלה, חברה ויוקר המחיה?

בקמפיין הבחירות של הליכוד ציין נתניהו ארבעה מחוללי אינפלציה שטיפול בהם יפסיק את "המעגל השוטה" כדבריו של יוקר המחיה: חשמל, דלק, מים וארנונה. מחירי החשמל עלו בשנת 2023 (עם הפחתה קלה של העלייה), עלו שנית ב-2024, עלו שוב ב-2025, ולכבוד שנת 2026 הם הועלו פעם נוספת ב-1.5%.

מחירי הדלק עלו גם הם בשנים 2023–2025, ובתחילת שנת 2026, בעקבות גורמים שלא קשורים למדיניות ממשלתית, חזר המחיר לרמתו מתחילת כהונת הממשלה. מחירי המים עלו בזמן כהונת הממשלה בשנים 2023–2025 בכ-8.5%, ולכבוד שנת 2026 אושרה עלייה נוספת בשיעור נוסף של 2.35%.

תעריפי הארנונה הועלו גם הם בשנות כהונת הממשלה, עם עליית שיא של 5.29% ב-2025, ולקראת 2026 אושרה עלייה נוספת של 1.6% עם אפשרות מיוחדת שהעניקו נתניהו וסמוטריץ׳ לרשויות להעלות את תעריף הארנונה מעבר ל-1.6% שכל הרשויות מעלות.

בתחילת המלחמה הכריזה הממשלה שייעשו כל הצעדים לתמוך במאמץ המלחמתי ולכן כולם נדרשים להיכנס מתחת לאלונקה. את הכספים הקואליציוניים ומשרדי הממשלה המיותרים הם בחרו לא לצמצם, למרות שהממשלה הנוכחית היא מהמנופחות בתולדות המדינה והכספים הקואליציוניים הם הגבוהים (והמיותרים) ביותר אי פעם. הממשלה דרשה וקיבלה מהעובדים במגזר הציבורי הפחתות שכר, והעלתה מיסים שונים. עכשיו עם תום המלחמה, שר האוצר התחיל לאותת שיש אפשרות להקל על העול הכלכלי של אזרחי ישראל.

אז מה חדש ב-2026? כולנו נשלם יותר מס הכנסה כי הממשלה הקפיאה את עדכון מדרגות מס הכנסה ושווי נקודות הזיכוי. זה צעד מתוחכם שנועד למנוע מאיתנו להרגיש שהממשלה העלתה את מס ההכנסה על העובדים, אבל זו בדיוק המשמעות שלו. שר האוצר עצמו ניסח זאת כך: "הקפאה זה בסוף שחיקה נומינלית. זה סוג של "העלאת מיסים", אבל יותר קלה לבליעה".

גם עדכון המדרגה בתשלום דמי הביטוח הלאומי הביאה לכך שהעובדים ישלמו עוד מכיסם. נוסף על העליות במחוללי האינפלציה לפי נתניהו, גם מחיר הגז לבישול יעלה לכבוד השנה החדשה ב-5%. גם בתחבורה הציבורית נכנסו לתוקף בשנה האחרונה עליות מחיר משמעותיות, מ-5.5 ש"ח ל-8 ש"ח לנסיעה כיום. זאת לצד רפורמה תחת הכותרת האורווליאנית של 'צדק תחבורתי' שכוונה במלואה לציבור שמזוהה עם הקואליציה. מי שמקורב לשלטון נהנה מצ'ופרים דלים, וכלל הציבור נאלץ לסבול מחירים עולים בזמן שהשירות לנוסע הולך ומידרדר בהיעדר השקעה והנהגה.

עובדי המגזר הציבורי נאלצו לוותר על תוספות בסך 2.29% בשנת 2025, ולכבוד 2026 הם יספגו דחייה של עוד תוספת בסך 1.2%. המהלך מעמיק את פערי השכר בין עובדי המגזר הציבורי בישראל לבין עובדי המגזר הפרטי, שעוד לפני כן היה מהפערים הגדולים במדינות המפותחות. במהלך שלושת העשורים האחרונים הפער הזה רק התרחב, וזו אחת הסיבות לקריסה שראינו מיד לאחר טבח 7 באוקטובר. המגזר הציבורי מתקשה לגייס ולשמר את העובדים האיכותיים במשק במצב זה.

מה למדנו לכבוד השנה החדשה? הממשלה אוהבת לדבר על יוקר המחיה, אבל ניצחה על שלוש שנים של עליות מחירים חסרות תקדים. כלל האזרחים 'זכו' בעליות מיסים, מהמע"מ ועד מיסים שמכבידים על ציבור העובדים במדינה, ולצד זאת נוצלו הכוונות הטובות של עובדי המגזר הציבורי, והם זכו שתוספות שהם היו זכאים להן נדחו מצידוקים לאומיים.

יש מה לעשות. במקום תחרויות מופרכות בין רשתות הענק על מחירי חטיפים, יש לחזק יצרנים ומפיצים מקומיים קטנים להגברת תחרות. מיקוד באלה שנמצאים באזורי הפגיעות של ביטחון תזונתי, רבע מהמשפחות הישראליות, יביא להפחתת מע"מ על מוצרי יסוד, תוך קיבוע הירידה במחיר לצרכן. ממש כפי שנהוג במדינות אירופאיות רבות. העלאת שכר המינימום והרחבת מס הכנסה שלילי חשובים אף הם לעובדים העניים.

כפי שרמזו פעמים רבות בבנק ישראל, התנהלות כלכלית אחראית ולא צינית ומושחתת עם שיא של כספים קואליציוניים, תאפשר הפחתת ריבית שתקל על כל משלמי המשכנתאות. יש לשקול גם, ממש כפי שהבטיח נתניהו בזמנו, מתווה זמני להפחתת מס הבלו על הדלק כדי לגלגל את הפחתת מחירי התשומות לטובת הציבור. כל אלו דורשים רצינות, אחריות ומיקוד. שנה חדשה זו הזדמנות מצוינת לעשות את זה.

אבי דבוש הוא מנכ"ל "קול רבני לזכויות אדם"