מאות בני אדם מפגינים הערב בהפגנת הזדהות ישראלית ראשונה עם מאבק העם האיראני, ברחבת המדיהטק בחולון. המפגינים זועקים "ג'אוויד שאה!" (יחי השאה), קריאה שדורשת את החזרת משטר השאה החילוני ששרר במדינה לפני ההפיכה האיסלאמית.

המפגינים הניפו את דגלי האריה והשמש – הדגל ההיסטורי של איראן, נשאו שלטים עליהם נכתב "למען החירות, למען איראן", ועל שולחן קטן הודלקו נרות נשמה לזכר המוחים האיראנים שנרצחו על ידי המשטר.

סיוון שהב, ממארגנות ההפגנה, אמרה ל'דבר': "החלטנו שצריך לארגן את ההפגנה אחרי שניתקו באיראן את האינטרנט וטבחו ב-12 אלף מפגינים. מחר אמורים להוציא להורג עוד אלפים. המטרה שלנו היא לא לעמוד מנגד. אנחנו מקווים שזה יזיז את ביבי וטראמפ. שלא רק יגידו לאזרחים לצאת לרחובות, אלא גם יגבו אותם. כל הזמן אומרים 'עוד מעט', ואנשים צעירים מתים. נטבחים.

"ההפגנה רצה מפה לאוזן. אנשים חיפשו מה אפשר לעשות ואיך אפשר לעזור. יש הרבה כאב, רגשות קשים. אנשים רוצים להראות סולידאריות".

השחקנית לירז צ'רכי, בת למשפחה יוצאת איראן, הגיעה להפגנה: "לצעירים באיראן אני קוראת – אל תפסיקו לצאת לרחובות. אנחנו יודעים שקשה אבל העולם מאחוריכם. אנחנו מאחוריכם. אולי זו הזדמנות אחרונה להפיל את המשטר הרע הזה. מנגד אני מקווה שטראמפ יממש את ההתחייבות שלו ויסייע. חייבים לעזור להם להפיל את המשטר הרע הזה".

נאזי ניסני מבת ים עלתה לישראל מטהרן לפני 43 שנים, ב-1982. כבר שנים שהיא טסה במיוחד להפגנות גדולות נגד משטר האייאטולות באירופה, ולהפגנה הערב היא הגיעה עם דגלים רבים עם סמל האריה והשמש. "אני גם ישראלית וגם איראנית. שתי זהויות לאומיות. זה גם אינטרס ישראלי שהמשטר האיסלמיסטי האיום הזה ייפול. זה קשה מאוד. כבר יותר משבוע שאין לי קשר עם משפחה שם כי אין אינטרנט".

לדבריה, "היה רגע של אופטימיות הפעם, כי כבר יש תחושה שהעולם בעד העם האיראני. אבל אני דואגת. שלא ינטשו אותם. שיעזרו להם הפעם. אני חולמת שכשהמשטר ייפול, אחיה חצי שנה שם וחצי שנה פה".

ספיר נגב יהודיאן, בת 36 מניצנה, הקדישה שיר בפרסית לעם האיראני. "עצבות הגורל הפכה לבת-לוויה של כאבנו / הים הפך דומה למחנק שבלבנו / מה נותר מאיתנו מלבד משאלות לב? / אמור לי אלוהים, עם לב כה עייף: / איה עולמנו? היכן לבנו הבודד? / איה חלומנו? איה עולמנו? / היכן המחר שלנו?"

נור, בן 17 מתל אביב: "חשוב לי להראות את המינימום שאני יכול לעשות. המרחק מאיראן לא רלוונטי בעיניי. אני מנגן מוזיקה פרסית. אני עף מהמוזיקה שאני שומע. אתה יושב ואתה פשוט נמס. יש לי גם חברים איראניים שהכרתי בטיולים בחו"ל, הם האנשים הכי מקסימים בעולם והם תמיד הראו כלפינו אכפתיות. הם תמיד יעשו בשבילך הכי הרבה בלי שתרגיש ובלי שתבקש. תמיד יתנו חיבוק. זה לא משנה אם אתה ישראלי, פלסטיני או איראני, אם אדם רוצה לחיות, הוא צריך לחיות. יש לו זכות לחופש תנועה וחופש הביטוי.

"מסר לאנשים באיראן: אני ממש מאמין בהם. שימשיכו, הם בדרך הנכונה. יש לזה השלכות גדולות אבל אני מאמין בהם וסומך עליהם ושולח להם אהבה ותקווה. גם אם הם עכשיו למטה, שיזכרו שגם אלה שהפגיזו אותם – פה לצידם. האנשים שחיים פה צריכים להפעיל את המוח ולהבין שאלה אחים, וחשוב לתמוך בהם. כשהפוליטיקה מעורבת זה לא תמיד הולך בדרך הזאת."

יפתח וג׳ין הגיעו עם מסר סולידאריות קווירי להפגנה. על השלט שהניפו נכתב "הקוויר הא-בינארי הזה עומד למען איראן חופשית". לדבריהם, "אחרי ה-7 באוקטובר נדהמנו מהשיח בהרבה מקומות, שהכחישו את מה שעברנו. דווקא בקבוצות של איראנים ברשת מצאנו תמיכה והכרה ועכשיו באנו להביע סולידריות חזרה. באנו להגיד שגם עם זהות קווירית ועמדות פרוגרסיביות צריך לעמוד מול הג׳יהאדיזם. שיש טוב ורע. ולהגיד לאנשים באיראן שאנחנו תומכים בהם. משטר האייטלולות הוא מקום רע ללהט" בים ואנחנו מקווים לראות אותו נופל".