ברקע רעידת האדמה שפקדה הבוקר (חמישי) את אזור ים המלח, דו"ח מרכז המחקר של הכנסת שפורסם שלשום (שלישי) חושף: בין 2016 ל 2022 תקציב וועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, צומצם ב60% (מ-15 מיליון שקלים בשנה ל-6 מיליון שקלים). הקיצוץ בוועדה האחראית על יצירת תוכנית אסטרטגית להכנת העורף לקראת רעידת אדמה, מצטרף לקיצוץ נוסף בתקציבי המוכנות של המדינה על פני עשור, העומד על כ-40 מיליון שקלים.

רעידת האדמה שהורגשה הבוקר ברחבי הארץ מדגישה את הפוטנציאל לאסון עקב רעידת אדמה ומאירה את נתוני הדוח באור מטריד במיוחד. כך למשל, נכתב כי בעת בדיקת המבקר לפני שנה, תקני כוח האדם של וועדת ההיגוי קוצצו לאורך השנים ונכון להיום יש בה 3 עובדים בלבד.

הוראות התנהגות ברעידת אדמה (משטרת ישראל)

מחברי הדוח מצאו שמצבה של התוכנית להקמתו של גוף ליבה שיאגד תחתיו את היערכות לטווח ארוך לניהול השיקום איננו ברור. יש לציין כי זו היא התוכנית המרכזית בהחלטת הממשלה להיערכות לאירועי חירום שהתקבלה בממשלה לפני כמעט שנתיים. חוסר בהירות דומה עלה גם לגבי מצבה של תוכנית למציאת פתרון דיור זמני בעת אסון, הכוללת את מיפוי הצרכים החברתיים והכלכליים של המפונים בעת רעידת אדמה והבנת מנגנון המימון וביצוע של הפינוי.

על פי נתוני משרד השיכון ופיקוד העורף יש בישראל כ-80 אלף מבנים, שמכילים כ-810 אלף דירות, הנמצאות במבנים בני שלוש קומות ומעלה שנבנו לפני הכנסת תקן הבנייה המחמיר לבנייה לעמידות בפני רעידות אדמה. חרף מספר התרעות של מבקר המדינה, עד סוף 2025 לא נעשה מיפוי מקיף של כלל המבנים המועדים לסיכון. מחברי המחקר מזהירים מפני הערכת חסר, ומעריכים כי בפועל – מספר הדירות הלא מחוזקות יכול להגיע למיליון.

למרות ניסיונות חוזרים להוציא מידע עדכני על מוכנות הרשויות בכל הקשור למצב בשטח, הכנסת מחזיקה בנתונים רק משנת 2015 – אז נערך סקר של מערך החירום. הסקר קבע שרוב הרשויות בסיכון נמצאות ברמת היערכות נמוכה-בינונית ושלושת רבע מהרשויות טענו שהן מתקשות להגיע למצב מוכנות מספק למקרה חירום. לפי נתוני משרד השיכון, בעשרים השנים האחרונות חוזקו דרך התחדשות עירונית פחות מ-4000 מבנים ישנים (כ-5% מהמבנים בסיכון) – רובם המוחלט במרכז הארץ.

באזורי הסיכון בפריפריה, כגון קריית שמונה, בית שאן, טבריה ועוד, שם מספר המבנים הלא מחוזקים עומד על מעל 90%. כמות המבנים שחוזקה בתקופת הזמן הזו עומדת על עשרות בודדות, וזאת למרות שרמת הסיכון לנזק גבוה באזורים אלו עומדת על 55% מכלל המבנים ביישוב (לעומת 35% במרכז הארץ). בשנת 2019 פרויקט החיזוק דרך התחדשות עירונית הוכרז על ידי המדינה ככישלון ובוועדת ההיגוי נקבע שהממשלה חייבת להתערב בתקצוב המיגון שכן, אין לנושא פתרון רלוונטי בשוק.

על רקע תקצובי המיגון שהועברו ליישובי הגבול בעקבות המלחמה, ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, ציין בפני הוועדה לביטחון לאומי לפני כחודשיים שהעיר לא מצליחה לקדם תוכניות מיגון לעיר בין היתר בגלל מצוקת כוח אדם. עוד אמר שטרן כי תוכניות ההתחדשות העירונית בעיר לא מצליחות להתקדם בגלל אי כדאיות כלכלית שמרחיקה את הקבלנים מהעיר.

על רקע הביקורת, משרד השיכון הקצה במסגרת תוכנית לשיקום הצפון כ-200 מיליון שקלים לחיזוק מבנים שלא במסגרת התחדשות עירונית בקרית שמונה ובשלומי. עם זאת, נכון לרגע זה, לשאר המבנים שמעל 3 קומות שניתן לעשות בהם התחדשות עירונית – אין לו פתרון.  לטענת מחברי הדוח המדינה מסרבת בתוקף לבחון אפשרויות מיגון שאינן מסתמכות באופן מרכזי על השוק, כגון סבסוד מלא לקבלנים או חיזוק תהליך פינוי-בינוי בהובלת המדינה.