"מי שלקח סיכון, שיישא בתוצאות שלו", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במליאת הכנסת לפני כמעט שנה. הוא לא הפנה את דבריו לברוקרים ממולחים שהימרו על המנייה הלא נכונה, אלא לאלפי נפגעי פרשת 'סלייס'. אלו שהוטעו לחשוב שחסכונותיהם וכספי הפנסיה שלהם מנותבים לאפיק סולידי, אך סוכני ביטוח העבירו את כספיהם לחו"ל, וגנבו מהם במצטבר מאות מליוני שקלים. ההתבטאות הזו סימנה את אופן ההתמודדות של המדינה עם הפרשה.

בג"ץ דן אתמול (רביעי) בעתירה של 49 מהנפגעים שהוגשה יחד עם 'לובי 99'. העתירה הופנתה לשר האוצר סמוטריץ' ולמנהל רשות שוק ההון עמית גל, בדרישה שידאגו לסיוע לנפגעי ההונאה הפיננסית הגדולה בתולדות המדינה, הונאה שקרתה תחת הפיקוח שלהם. העתירה תבעה מהם לדאוג בראש ובראשונה לנפגעים הקשישים והסיעודיים, שכבר יותר משנתיים מתקשים להתקיים כלכלית, על אף שחסכו כל חייהם.

השופטים קבעו בתום הדיון ששר האוצר ורשות שוק ההון נדרשים לעדכן על "המענה הזמני שיינתן לעמיתים שנפגעו עד להשלמת הפעולות להשבת הכספים, שלבטח יארכו עוד זמן רב". לפי ההערכות ייקח עוד 5 עד 10 שנים עד שכל ההליכים הפלילים יונעו, התביעות יגיעו למיצוי, והכספים האבודים יאותרו ויושבו – אם יושבו במלואם בכלל.

השופטים שדנו בעתירה היו דפנה ברק-ארז, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ. השופטת ברק-ארז אמרה במהלך הדיון כי "אין חולק על כך שיש בעיה קשה וכואבת. המחלוקת היא על דרכי הטיפול בה".

"נראה שהשופטים הקשיבו לנו והבינו את הקושי של העמיתים", אומרת ל'דבר' עו"ד ליהי יעקובי, מהמחלקה המשפטית של 'לובי 99' וממייצגות הנפגעים. "הם פנו אלינו כדי לקבל נתונים על הצורך המדויק של הנפגעים, אך יש לנו גישה רק לנפגעים שמצאנו. יש כאלה שעוד לא יודעים שכספם נגנב. אנחנו מקווים שבית המשפט יחייב את המנהל המורשה ורשות שוק ההון לחשוף את הנתונים על הגילאים והקשיים ההומניטריים של הנפגעים, כדי לוודא שהם מקבלים את המענה הזמני המיידי שהם זקוקים לו".

המצוקה: "אין לנו זמן לחכות"

בינתיים אלפים תלויים באוויר, ללא חסכונותיהם, מחכים כבר יותר משנתיים להתפתחויות. חלק מהנפגעים חרדים לקראת היום שבו יצטרכו את הכסף, לעת זקנה; אחרים כבר נמצאים במצב הזה. אחד מהם הוא מנשה שם טוב (82, מודיעין).

"היו לי קצת חסכונות שאספתי לתקופת הפרישה שלי, 440 אלף שקלים, וחיפשתי מקום בטוח להשקיע בו", מספר שם טוב ל'דבר'. "לא רציתי משהו ספקולטיבי או מסוכן אז בחרתי בקופת גמל, באישור ופיקוח שוק ההון ומשרד האוצר". בפברואר 2023 הוא החל לחסוך דרך סלייס, עם סוכן מסוכנות 'פינברט'.

"הסוכן הגיע אלי הביתה, ושכנע אותי לשים את הכסף בסלייס. מאז אני חי על קצבת ביטוח לאומי, אין לי ולאשתי קרן פנסיה. אין לי ממה לחיות, אני נעזר בילדים אבל אי אפשר להתקיים שנינו על 5,000 שקל קצבה שלי ושל אשתי. המדינה בגדה בי, נרדמה בשמירה והכסף נגנב. היום אין מענה".

שם טוב סבור שהמדינה צריכה לפחות לדאוג לנפגעים שבגילאי הפרישה, שהם כ-5% מכלל הנפגעים. "המדינה יכולה לחכות עד שתקבל את הכסף, לנו אין זמן לחכות. יש אנשים במצב הרבה יותר גרוע ממני, אנשים שלא יכלו אפילו להגיע לבית המשפט. אפשר לתת ערבות או הלוואה, ולגבות את הכסף כשיגיע. סמוטריץ' לא אומר את האמת כשהוא מאשים אותנו שעשינו השקעות ספקולטיביות".

הרשלנות: עבריינים קיבלו רישיונות מהמדינה

פרשת סלייס נחשפה בספטמבר 2023, ובמשך הזמן רק הלכה והתבהרה חומרתה. גניבת 850 מיליון שקלים מיותר מ-7,500 פנסיונרים וחוסכים חייבה תכנון מתואם של סוכני ביטוח, שחלקם הכירו בבית הכלא כשריצו עונש על עבירות צווארון לבן קודמות. אך הונאה בסדר גודל כזה התאפשרה גם בשל התנהלות חברת 'סלייס', והפיקוח הלוקה בחסר של רשות שוק ההון.

רשות שוק ההון מינתה בספטמבר 2023 מנהל מורשה מטעמה, אפי סנדרוב, כדי שיפעל למען החוסכים והפנסיונרים שחסכונותיהם נעלמו. מתביעת הענק שסנדרוב הגיש נגד בעלי השליטה בסלייס, ונגד מי שהיו חברי הדירקטוריון בתקופת ההונאה, עולה כי התנהלות סלייס הייתה רשלנית ברמה שקשה להעלות על הדעת.

מאות מיליוני שקלים נשמרו בחשבון מעבר, שמיועד להחזיק כסף רק לימים ספורים. פרטי לקוחות לא נקלטו במערכת, ולחלקם לא נפתח חשבון השקעות כחוק. מנכ"ל סלייס באותה תקופה, אסף גולדברג, חשוד בכך שניהל את הכספים של אלפי לקוחות בטבלת אקסל במחשבו האישי, כאילו ניהל מכולת.

לצד סלייס עולה גם כי התנהלות הגוף המפקח, רשות שוק ההון במשרד האוצר, איפשרה את ההונאה. סוכני הביטוח הפושעים פעלו עם רישיון מהמדינה, על אף שחלקם כבר ריצו עונשים על הונאות. הרגולציה הרופפת על מסלול קופת גמל בניהול אישי (IRA) איפשרה לסוכנים להעביר את כספי החוסכים והפנסיונרים לקרנות זרות ולהעלים אותם.

אזהרות שעלו קיבלו מענה מאוחר. למרות שכבר ב-2022 פנו אל הרשות בנוגע להתנהלות סלייס, היא עצרה את פעילות החברה רק בספטמבר 2023, לאחר חודשים שבהם קצב העברת הכספים לקרנות ה"אדומות" (אלו שהכסף מהן נגנב) רק עלה.

הסיכונים: "זקנים עלולים להידרדר רגשית ובריאותית"

עו"ד ליעד סטרולוב, ממייצגות העותרים, העלתה בפני בית המשפט את הדחיפות של המענה לנפגעים הזקנים. "זמן זקנה הוא זמן אחר. כשאנשים חוסכים לעת זקנה ונעלם להם הכסף זה פשוט הורג. המצב הנוכחי עלול לגרום להתדרדרות רגשית ובריאותית ואף למוות, אצל אנשים שהיו אחראים לאורך חייהם וחסכו".

סטרולוב הפנתה אצבע מאשימה כלפי שר האוצר סמוטריץ': "נראה שבהחלטה שלא לספק מענה מידי לנפגעים לא נשקלו שיקולים הומניטריים, אך גם לא שיקולי יעילות. אם המדינה לא תערוב לאנשים הזקנים האלה, הם לא יוכלו לשכור מטפלת לעת הצורך, והם יצטרכו להתאשפז במוסד סיעודי, דבר שמהווה נטל כלכלי על המדינה".

עורכת דין נוספת מטעם העותרים, עינב סולניק, טענה שלשר האוצר יש סמכויות שהוא מתעלם מהן. "גם אנחנו מעדיפות כי המעוולים בפרשה, שלחלקם יש כיס עמוק מאוד, ישאו בחובות. אבל אנחנו לא רואים את הסוף, ולא את ההתחלה של הסוף, ויש פגיעה קשה באיכות חייהם של חלק מהנפגעים וביכולתם לחיות בכבוד. בדיון לפני כשנה עלה מר ניסים אשכנזי, אחד מנפגעי הפרשה, וקרא מדם ליבו להתערבות. ניסים נפטר לפני חודש וחצי בגיל 97, ללא חסכונותיו".

המענים: המדינה יכולה להציע ערבות

השופטים ביררו במהלך הדיון עם מייצגי המנהל המורשה של 'סלייס' אם בחברה נמצאים כספים שיכולים להיות מנותבים לנפגעים שנמצאים במצב הומניטרי, וכן אם אפשר להשתמש ב-20 מיליון שקלים שהמדינה העבירה לחברה כהלוואה. מייצגי המנהל המורשה אמרו כי 20 מיליון השקלים מיועדים לפעילות השוטפת של החברה, וכי אין בידי החברה כספים מספקים לצרכים ההומניטריים. נוסף על כן, הם טענו שכל העברה בהווה עלולה להוביל לחלוקה לא שווינית בין נפגעים בעתיד.

הניהול המורשה של סלייס קבע כי כספים מכל "אשכול" (סוכן או קבוצת סוכנים) שיושבו ינותבו לנפגעי אותו האשכול. הוחלט כי ניתן לתעדף לקוחות בגיל פרישה, ולהשיב להם עד 15% מהשקעותיהם במסגרת אותה עדיפות.

עו"ד יונתן ברמן מפרקליטות המדינה טען כי התערבות ממשלתית במקרה של השקעה מסוכנת, כמו קופת גמל בניהול אישי, מהווה תקדים מסוכן. זאת על אף שחלק מהלקוחות לא ידעו שהם משקיעים באפיק כזה. ביחס להצעה שהמדינה תציע ערבות או הלוואות לנפגעים זקנים ובעלי צרכים הומניטריים, הוא אמר כי המדינה זקוקה לכסף הזה במקומות אחרים.

עו"ד יעקובי מ'לובי 99' דווקא סבורה שערבות מדינה לנפגעים היא רעיון נכון, שאף ישרת את המדינה. "אני מאמינה שמישהו ירים את הכפפה ויתבע את המדינה על ההתנהלות שלה. בהקשר הזה ערבות או הלוואה לנפגעים יכולים להיות עבור המדינה צעד מקדים חכם, כי היא יכולה להתנות את הערבות בכך שלא יחזרו אל המדינה בתביעות. במקום שיהיה עוד הליך משפטי של שנים, שגם יעלה למדינה כסף, היא יכולה לסגור פה פינה, לצד מעשה צודק כלפי הנפגעים".

לדברי יעקובי, "הקדימות של 15% בתוך האשכולות ו-20 מיליון השקלים כהלוואה להוצאות השוטפות הם לא מענה מספק, ביחס לכשלים הרבים שנחשפו בהתנהלות המדינה ורשות שוק ההון".