"מתן סמכות לוועדה המייעצת לשנות בדיעבד את יעדי הגיוס עלול להפוך את ההסדר לחסר תוקף מעשי", כך הזהירה היום (חמישי) היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור.

בדיון על הצעת מתווה ביסמוט לחוק הגיוס, אמרה היועמ"שית של הוועדה כי המנגנון שמוצע בחוק יאפשר עמידה מלאכותית ביעדים ולהביא להארכת החוק שוב ושוב – בלי לצמצם בפועל את האי שוויון בגיוס.

הדיון התקיים על רקע המהלך שקידמה הממשלה למינויו של חבר הכנסת האנטי-ציוני ישראל אייכלר (אגודת ישראל ביהדות התורה) לתפקיד סגן שר התקשורת. זאת כדי שחבר סיעתו יצחק פינדרוס, ממפלגת דגל התורה ביהדות התורה, יוכל להיכנס לכנסת במסגרת החוק הנורווגי ולתמוך בחוק שמעניק פטור מגיוס למרבית תלמידי הישיבות.

הדיון התמקד בסעיפים שעוסקים בהקמה של ועדה מייעצת שתלווה את הסעיף שקובע יעדי גיוס שנתיים לחרדים ומנגנוני סנקציה במקרה של אי עמידה בהם. השבוע התקיים דיון בנושא גיל הפטור, שלפי המתווה יישאר 26. משרד האוצר ביקש להוריד את הגיל ל-21, אך צה"ל תמך בהשארתו על כנו בטענה שהדבר יאפשר טווח זמן לגייס את בני הישיבות שנמצאים בדחיית שירות עד גיל 26.

פגיעה בליבת ההסדר

לפי עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, שנשלחה בחצות לפני הדיון, הסמכות שמבקשת הצעת החוק להעניק לוועדה המייעצת, פוגעת בליבת ההסדר ועלולה להפוך ל"פגם שורשי". בהצעת ביסמוט, מטרת הוועדה היא לקבוע יעד גיוס חלופי בשנה מסוימת, אם צה"ל לא עמד בחובתו להקים מסלולי שירות מותאמים – מטרה שאליה התנגדו נחרצות בצה"ל.

במהלך הדיון הדגישה פרנקל-שור כי עצם האפשרות לשנות את היעדים בדיעבד מרוקנת את החוק מתוכן. "היעדים הם אחד מיסודות החוק", היא אמרה. "אם לא עומדים בהם, יש סנקציות. מצד אחד אומרים שאי אפשר לשנות את היעדים, ומצד שני יוצרים מנגנון שמאפשר בפועל לא לעמוד בהם".

פרנקל-שור הזכירה בסקירה ששלחה לחברי הוועדה כי אחד הכשלים המרכזיים שהוביל לביטול הסדר הגיוס שהיה נהוג עד לא מזמן, היה שחובת הגיוס הייתה תלויה באופן כמעט בלעדי ברצונו של שר הביטחון. מצב כזה עלול להוביל לאיון החובה ולהעברת מרכז הכובד של יישום החוק לדרג הפוליטי.

לדברי פרנקל-שור, קביעות אלה הן שעומדות בבסיס ההצעה להקים ועדה מייעצת, אך תכליתה אמורה להיות פיקוח ובקרה. “הוועדה הזו צריכה להיות כלי שמוודא שהמערכת ערוכה ועומדת ביעדים", אמרה פרנקל-שור. "לא כלי שמאפשר לעקוף את קביעת המחוקק".

ועדה מפקחת או גוף שמשנה את החוק?

סעיף 26כו להצעה קובע את הקמת הוועדה המייעצת, הרכבה, תפקידיה וחובות הדיווח שלה, וכן את חובת הרמטכ"ל וראש אגף כוח אדם להעביר לה מידע ולדון בדוחותיה. הוועדה תהיה מוסמכת לדון בהפחתה של תקציב הישיבות ובשלילת הטבות אישיות במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס.

לוועדה נקבע תפקיד מרכזי של אימות ובחינת נתוני הגיוס, וניתנה לה גם סמכות שתאפשר להנמיך את היעדים שאותם קבע המחוקק, באישור ועדת חוץ וביטחון. כלומר אם בשנה מסוימת צה"ל לא עמד בחובתו להקים מסלולים מותאמים, תוכל הוועדה לקבוע רף גיוס מינימלי חלופי לאותה שנה.

"קביעה כזו מבטלת את קביעת המחוקק בהסדר ראשוני", הבהירה פרנקל-שור. "היא גם מבטלת באותה שנת גיוס את מנגנוני הפחתת התמיכה בישיבות ואת שלילת ההטבות האישיות. זה מנגנון שמאפשר עמידה מלאכותית ביעדים".

לדבריה, אם בכל שנה שבה לא מושגים היעדים ניתן יהיה להפחית את הרף, הדבר עלול "לייצר מצג מלאכותי של עמידה ביעדים" ולאפשר את הארכת החוק פעם אחר פעם – בלי להתמודד עם הכשל המבני שבבסיסו.

ראש ענף חרדים באכ"א, סא"ל אביגדור דיקשטיין, גם התנגד לסעיף והבהיר כי בצה"ל פועלים בצורה מיוחדת ומאומצת להתאמת מסלולים לחרדים. "אנחנו מדברים על המסלולים החרדיים, לא על חרדים שמתגייסים למסלולי כלל-צהליים", הבהיר דיקשטיין. "לאורך השנים, ובעיקר בשנים האחרונות, צה"ל פתח לא מעט מסלולים. הגיעו חרדים, אבל לא מספיק. הגיעו המון אבל צריכים להגיע הרבה הרבה יותר".

לדבריו, "האמירה שב-2026 אנחנו יכולים לקלוט את כולם בעינה עומדת. נכון להיום יש הרבה יותר מקומות מאשר מי שמגיעים". דיקשטיין הדגיש כי בחוק יש מספרים ברורים, ו"אין מצב שבו צה"ל לא יהיה ערוך לקליטה של מספרים כמו שכתובים בחוק, והרבה הרבה יותר מהם".

עם זאת, דיקשטיין התנגד לכך שלוועדה תינתן סמכות להפחית את יעד הגיוס: "אני מבקש שלוועדה הזו לא תהיה האפשרות להוריד את היעד. הוועדה צריכה להיות עם שיניים, אבל לא לעניין שינוי היעדים".

“אין תשובה לשאלה מי מתגייס”

פרנקל-שור הצביעה גם על בעיה יישומית יסודית בהצעת החוק. "אין שום אמירה בהצעת החוק על מי אמור להגיע – אם זה לפי גיל, לפי שנתונים", היא אמרה. "אין הצעה ברורה לצה"ל כדי שיידע איך להתארגן, אם זה באמצעות הקמת מסלולים".

"זו עוד בעיה" אמר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), ופרנקל-שור ענתה: "זו לא 'עוד בעיה', זה שרשור. צה"ל לפי הסעיף לא יודע להגיד מי יתגייס וכמה".

ח"כ מרב כהן (יש עתיד) העלתה שאלה בנוגע לאופן התנהלות הדיונים. "כששולחים את הסקירה המשפטית ב-12 בלילה לפני הדיון, זה לא מאפשר לעבור על זה ברצינות", היא אמרה. "אני שומעת מדובר ש"ס שאומרים שאנחנו בשבועיים האחרונים לדיון בנושא בוועדה, אז איך אפשר להביא נוסח מתוקן ולעמוד בו תוך שבועיים?". פרנקל-שור הבהירה: "אין נוסח מתוקן, זה הנוסח היחיד שיש".

חברי הכנסת החרדים העלו שוב את השאלה בנוגע למוכנות צה"ל לקליטת חרדים. דיקשטיין השיב: "אצלי בענף חרדים יש שישה צוותי בקרה שמבקרים כרגע בבסיסים כדי לראות שכל היחידות עומדות בדרישות. אנחנו יודעים שצה"ל צריך להוכיח את עצמו".

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה כי ללא תהליך הכנה בישיבות לא יתגייסו חרדים. "אם אין תהליך של מישהו בתוך משרד החינוך, או של ועד הישיבות או היעדים עצמם, לא יהיה פה שום גיוס", אמרה ניר. "אפשר למנות אלפי ועדות אבל זה לא יועיל".

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) אמר כי חוות דעת שקיבל קובעת ש"אי אפשר לקבוע ולשנות יעדים חדשים", ואף הציע למחוק את הוועדה מהחוק.

פרנקל-שור השיבה כי דווקא משום שהיעדים הם יסוד החוק, נדרש במידה מסוימת מנגנון ביקורת חיצוני: "לא מספיק למנות קצין פנימי. צריך גוף ביקורתי שיבחן אם באמת נעשה כל שנדרש כדי לעמוד ביעדים".

נציג משרד המשפטים, דרור גרנית, תהה לגבי כפילות אפשרית עם נציב קבילות חיילים, היקף ההתערבות בניהול הצבא, והעובדה שבפועל "המטרה של הוועדה היא שינוי היעדים בדיעבד".

"זחילה של הורדת יעדים"

חברי כנסת נוספים התריעו מפני "זחילה" של הורדת היעדים, מפני חוסר בהירות בהגדרת "מיהו חרדי" בחוק ומתרחישים חריגים – כמו מלחמה רחבת היקף – שבהם יידרש גיוס מידי גם ללא מסלולים מותאמים.

בסיכום הדיון נותרה עמדת הייעוץ המשפטי ברורה: ועדה מייעצת יכולה וצריכה לפקח, לבקר ולהתריע על מחדלי הרשויות – אך לא לעקוף את המחוקק. הענקת סמכות לשנות את יעד הגיוס בדיעבד, גם אם באישור הכנסת, עלולה לרוקן את החוק מתוכן ולהשיב את הסדר הגיוס לנקודת ההתחלה.