"מתן סמכות לוועדה המייעצת לשנות בדיעבד את יעדי הגיוס עלול להפוך את ההסדר לחסר תוקף מעשי", הזהירה אתמול (חמישי) יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, עו"ד מירי פרנקל-שור, בדיון על מתווה ביסמוט לחוק הגיוס. לדבריה, המנגנון שמוצע בחוק עלול לאפשר עמידה מלאכותית ביעדים ולהביא להארכת החוק שוב ושוב, בלי לצמצם בפועל את האי-שוויון בגיוס.

הממשלה קידמה מהלך למינויו של חבר הכנסת האנטי-ציוני ישראל אייכלר (אגודת ישראל ביהדות התורה) לתפקיד סגן שר התקשורת, כדי שחבר סיעתו יצחק פינדרוס ממפלגת דגל התורה ביהדות התורה יוכל להיכנס לכנסת במסגרת החוק הנורווגי ולתמוך בחוק שמעניק פטור מגיוס למרבית תלמידי הישיבות.

הדיון התמקד בסעיפים שעוסקים בהקמת ועדה מייעצת שתלווה את הפרק הקובע יעדי גיוס שנתיים לחרדים ומנגנוני סנקציה במקרה של אי-עמידה בהם. השבוע התקיים דיון בנושא גיל הפטור, שלפי המתווה יישאר 26, בניגוד לעמדת משרד האוצר שביקש להוריד את הגיל ל-21, אך בתמיכת צה"ל, שטוען כי הדבר יאפשר טווח זמן לגייס את בני הישיבות שנמצאים בדחיית שירות עד לגיל זה.

עמדת הייעוץ המשפטי: פגיעה בליבת ההסדר

לפי עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, שנשלחה ב-12 בלילה שלפני הדיון, הסמכות שמבקשת הצעת החוק להעניק לוועדה המייעצת פוגעת בליבת ההסדר ועלולה לעלות לכדי "פגם שורשי". בהצעה שהגיש ביסמוט מטרת הוועדה היא לקבוע יעד גיוס חלופי בשנה מסוימת אם צה"ל לא עמד בחובתו להקים מסלולי שירות מותאמים, מטרה שבצה"ל התנגדו לה נחרצות.

פרנקל-שור הדגישה כי האפשרות לשנות את היעדים בדיעבד מרוקנת את החוק מתוכן: "היעדים הם אחד מיסודות החוק. אם לא עומדים בהם, יש סנקציות. מצד אחד אומרים שאי אפשר לשנות את היעדים, ומצד שני יוצרים מנגנון שמאפשר בפועל לא לעמוד בהם".

פרנקל-שור הזכירה בסקירה ששלחה לחברי הוועדה כי אחד הכשלים המרכזיים שהוביל לביטול הסדר הגיוס שהיה נהוג עד לא מזמן, היה שחובת הגיוס הייתה תלויה באופן כמעט בלעדי ברצונו של שר הביטחון, מצב שעלול להוביל לאיון החובה ולהעברת מרכז הכובד של יישום החוק לדרג הפוליטי.

לדברי פרנקל-שור, קביעות אלה הן שעומדות בבסיס ההצעה להקים ועדה מייעצת, אך תכליתה אמורה להיות פיקוח ובקרה. "הוועדה הזו צריכה להיות כלי שמוודא שהמערכת ערוכה ועומדת ביעדים, לא כלי שמאפשר לעקוף את קביעת המחוקק".

ועדה מפקחת או גוף שמשנה את החוק?

סעיף 26כו להצעה קובע את הקמת הוועדה המייעצת, את הרכבה, את תפקידיה ואת חובות הדיווח שלה, וכן את חובת הרמטכ"ל וראש אגף כוח אדם להעביר לה מידע ולדון בדו"חותיה. הוועדה תהיה מוסמכת לדון בהפחתת תקציב הישיבות ושלילת הטבות אישיות במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס. לוועדה נקבע תפקיד מרכזי של אימות ובחינת נתוני הגיוס, אך בהמשך מתברר כי גם סמכות שתאפשר להוריד את היעדים שאותם קבע המחוקק, באישור ועדת חוץ וביטחון. כלומר אם בשנה מסוימת צה"ל לא עמד בחובתו להקים מסלולים מותאמים, תוכל הוועדה לקבוע רף גיוס מינימלי חלופי לאותה שנה.

"קביעה כזו מבטלת את קביעת המחוקק בהסדר ראשוני", הבהירה פרנקל-שור. "היא גם מבטלת באותה שנת גיוס את מנגנוני הפחתת התמיכה בישיבות ואת שלילת ההטבות האישיות. זה מנגנון שמאפשר עמידה מלאכותית ביעדים". לדבריה, אם בכל שנה שבה לא מושגים היעדים יוכלו להפחית את הרף, הדבר עלול לאפשר את הארכת החוק פעם אחר פעם בלי להתמודד עם הכשל המבני שבבסיסו.

רע"ן חרדים באכ"א, סא"ל אביגדור דיקשטיין, התנגד לסעיף והבהיר כי בצה"ל פועלים בצורה מיוחדת ומאומצת להתאמת מסלולים לחרדים. "אנחנו מדברים על המסלולים החרדיים, לא על חרדים שמתגייסים למסלולי כלל-צה"ליים", הבהיר דיקשטיין את כוונת החוק. "לאורך השנים ובעיקר בשנים האחרונות פתח צה"ל מסלולים רבים. הגיעו חרדים, אבל לא מספיק. הגיעו המון, אבל צריכים להגיע הרבה הרבה יותר.

"האמירה שב-2026 אנחנו יכולים לקלוט את כולם בעינה עומדת. נכון להיום יש הרבה יותר מקומות מאשר מי שמגיעים". דיקשטיין הדגיש כי בחוק יש מספרים ברורים, ו"אין מצב שבו צה"ל לא יהיה ערוך לקליטה של מספרים כמו שכתובים בחוק והרבה הרבה יותר מהם".

הוא התנגד לכך שלוועדה תינתן סמכות להפחית את יעד הגיוס. "הוועדה צריכה להיות עם שיניים, אבל לא לעניין שינוי היעדים".

"אין תשובה לשאלה מי מתגייס"

פרנקל-שור הצביעה גם על בעיה יישומית יסודית בהצעת החוק. "אין שום אמירה בהצעת החוק על מי אמור להגיע – אם זה לפי גיל, לפי שנתונים. אין הצעה ברורה לצה"ל כדי שיידע איך להתארגן, אם זה באמצעות הקמת מסלולים…"

"זו עוד בעיה", אמר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), ופרנקל-שור הבהירה: "זו לא 'עוד בעיה', זה שרשור. צה"ל לפי הסעיף לא יודע להגיד מי יתגייס וכמה".

ח"כ מרב כהן (יש עתיד) שאלה בנוגע לאופן התנהלות הדיונים. "כששולחים את הסקירה המשפטית ב-12 בלילה לפני הדיון זה לא מאפשר לעבור על זה ברצינות", אמרה, והעלתה סימן שאלה בנוגע לעצם הדיונים, "אני שומעת מדובר ש"ס שאומרים שאנחנו בשבועיים האחרונים לדיון בנושא בוועדה, אז איך אפשר להביא נוסח מתוקן ולעמוד בו תוך שבועיים?", אך פרנקל-שור הבהירה: "אין נוסח מתוקן, זה הנוסח היחיד שיש".

חברי הכנסת החרדים שוב העלו את השאלה בנוגע למוכנות צה"ל לקליטת חרדים ודיקשטיין השיב: "אצלי בענף חרדים יש שישה צוותי בקרה שמבקרים כרגע בבסיסים כדי לראות שכל היחידות עומדות בדרישות. אנחנו יודעים שצה"ל צריך להוכיח את עצמו".

ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה כי ללא תהליך הכנה בישיבות לא יתגייסו חרדים. "אם אין תהליך של מישהו בתוך משרד החינוך או של ועד הישיבות, לא יהיה פה שום גיוס. אפשר למנות אלפי ועדות, אבל זה לא יועיל".

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) אמר כי חוות דעת שקיבל קובעת ש"אי אפשר לקבוע ולשנות יעדים חדשים", ואף הציע למחוק את הוועדה מהחוק. פרנקל-שור השיבה כי דווקא משום שהיעדים הם יסוד החוק, נדרש מנגנון ביקורת חיצוני: "לא מספיק למנות קצין פנימי. צריך גוף ביקורתי שיבחן אם באמת נעשה כל שנדרש כדי לעמוד ביעדים".

נציג משרד המשפטים דרור גרנית העלה שאלות לגבי כפילות אפשרית עם נציב קבילות חיילים, היקף ההתערבות בניהול הצבא, והעובדה שבפועל "המטרה של הוועדה היא שינוי היעדים בדיעבד".

חברי כנסת נוספים התריעו מפני 'זחילה' של הורדת היעדים, מחוסר בהירות בהגדרת מיהו חרדי בחוק, ומתרחישים חריגים – כמו מלחמה רחבת היקף – שבהם יידרש גיוס מיידי גם ללא מסלולים מותאמים.

פיקוח כן, עקיפה לא

בסיכום הדיון נותרה עמדת הייעוץ המשפטי ברורה: ועדה מייעצת יכולה וצריכה לפקח, לבקר ולהתריע על מחדלי הרשויות – אך לא לעקוף את המחוקק. הענקת סמכות לשנות את יעד הגיוס בדיעבד, גם אם באישור הכנסת, עלולה לרוקן את החוק מתוכן ולהשיב את הסדר הגיוס לנקודת ההתחלה.