
מנהיגי אירופה הבטיחו להישאר מאוחדים לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל מכסים חדשים על שמונה מדינות ביבשת עד שדנמרק תסכים למכור את גרינלנד לארצות הברית. כמה ממנהיגי אירופה שהתבטאו בנושא אמש והבוקר (ראשון) התחייבו ל"תגובה מאוחדת" ובפרלמנט האירופי בוחנים שימוש ב'בזוקת המסחר' שתאפשר הטלת סנקציות על חברות אמריקאיות.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר-ליין, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה קייר סטרמר וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ הביעו את מחויבותם להישאר "מאוחדים, מתואמים ומחויבים" לשמירה על ריבונות אירופה. המנהיגים האירופאים הביעו חשש מההסלמה חסרת תקדים שעלולה לעורר מלחמת סחר חדשה ולפרק את הברית הטרנס-אטלנטית נאט"ו, לאחר שממשל טראמפ הודיע על הטלת מכסים נוספים של 10% על שמונה מדינות אירופאיות החל מה-1 בפברואר.
מאיימים לבטל את הסכמי הסחר עם ארצות הברית
בקיץ האחרון, האיחוד האירופי וארצות הברית חתמו על הסכם סחר חדש ששילש את המכסים על מוצרים אירופיים שייוצאו לארצות הברית ל-15%, והוריד את המכסים על מוצרי תעשיה אמריקאים שייוצאו לאירופה ל-0. באותה העת, בריסל ציינה כי ההסכם, שכלל ויתורים גדולים של האיחוד האירופי לטובת וושינגטון, הוא המחיר שיש לשלם עבור מעורבות ארצות הברית באוקראינה ויציבות עולמית.
אמש הודיעו שלושת המפלגות הגדולות בפרלמנט האירופי המחזיקות יחד ברוב המושבים, כי לא יאשרו את הסכם הסחר של האיחוד האירופי עם ארצות הברית בעקבות המכסים החדשים של טראמפ. מנפרד וובר, מנהיגה של מפלגת העם האירופית השמרנית, קרא לפרלמנט האיחוד להקפיא את הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לארצות הברית. "בהתחשב באיומיו של דונלד טראמפ בנוגע לגרינלנד, אישור ההסכם אינו אפשרי בשלב זה", אמרה וובר אמש. "יש להקפיא כעת את הסכם אפס המכסים על מוצרים אמריקאים".
גם לונדון חתמה רק במאי האחרון על הסכם סחר עם וושינגטון, לפיו כל הסחורות שייוצאו לארצות הברית ימוסו ב-10% והסחורות של התעשייה האמריקאית יוכנסו לבריטניה ללא מיסים. לצד ההסכמים הללו הוסיף הממשל האמריקאי מיסים מיוחדים על סחורות כגון רכבים ומתכות, ומנגד האירופאים לא הסכימו להכליל מוצרי חקלאות אמריקאים במשטר אפס מיסים.
טראמפ יכול לרדוף אחר מדינות בודדות ותעשיות ספציפיות
אתמול, חודשים ספורים לאחר שחתם עם מנהיגי בריטניה והאיחוד האירופי על הסכמי סחר, הודיע טראמפ בפוסט ברשתות החברתיות כל המוצרים מדנמרק, שבדיה, נורבגיה, צרפת, גרמניה, הולנד, פינלנד ובריטניה יהיו כפופים למכס נוסף של 10%, שיוגדל ל-25% עד חודש יוני. המכסים הנוספים ישולמו על סחורות ממדינות אלה עד "להגעה להסכם לרכישה מלאה ומוחלטת של גרינלנד" לפי הנשיא האמריקני.
בעוד שהנציבות האירופית מנהלת משא ומתן בנושאים הקשורים לסחר מטעם 27 המדינות ויש לה סמכויות בלעדיות בנושא המסחר, הבית הלבן יכול לרדוף אחר מדינות בודדות על ידי מיקוד במוצרים ותעשיות ספציפיים הקשורים למדינות אלה.
"העמדה שלנו ברורה: גרינלנד היא חלק מדנמרק"
נשיאת הנציבות פון דר-ליין גינתה את החלטתו של טראמפ ואמרה כי "המכסים יפגעו ביחסים הטרנס-אטלנטיים ויסכנו אותנו בהידרדרות מסוכנת. אירופה תישאר מאוחדת, מתואמת ומחויבת לשמירה על ריבונותה".
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אמר כי האיחוד האירופי לא מפחד. "שום הפחדה או איום לא ישפיעו עלינו – בין אם באוקראינה, בגרינלנד או במקומות אחרים בעולם", כתב מקרון בפוסט ברשתות החברתיות. "איומי מכסים אינם מקובלים ואין להם מקום בהקשר הזה. האירופאים יגיבו בצורה מאוחדת ומתואמת אם המכסים יאושרו".
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, אמר אמש כי "העמדה שלנו ברורה: גרינלנד היא חלק מדנמרק, ועתידה הוא עניין של בני העם הגרינלנדי ודנמרק", והוסיף כי בריטניה הדגישה רבות כי עניינים ביטחוניים הנוגעים לנאט"ו ובעלות הברית צריכים לקבל מענה קולקטיבי, במיוחד לאור האיום מרוסיה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הדהד את המסר, וכינה את איומי טראמפ "בלתי מקובלים". ראש ממשלת שבדיה, אולף קריסטרסון, הצטרף לביקורת על המהלכים האמריקאיים ואמר: "לא נאפשר לאף אחד לסחוט אותנו".
מאיימים להשתמש ב'בזוקת המסחר'
ההסלמה עשויה להוביל לשינוי מדיניות ביחסה של אירופה לארצות הברית ממדיניות פייסנית ונכונות להתפשר ולוותר לוושינגטון, למדיניות ניצית שתכלול עיצומים נגדה. באיחוד האירופי עשויים להשתמש בכלי חוקי בשם 'מכשיר נגד כפייה' (Anti-Coercion Instrument) המכונה באירופה 'בזוקת המסחר'. חקיקה זו, אושרה בשנת 2023 כדי להילחם בסחיטות פוליטיות מסין או ארצות הברית, ומאפשרת מאפשרת לאיחוד להגביל מדינות וחברות מלהשתתף במכרזי רכש ציבוריים, להגביל רישיונות סחר ולחסום את גישתן לשוק האירופי המשותף.
ברנד לנגה, חבר פרלמנט גרמני ויושב ראש ועדת הסחר של הפרלמנט האירופי, אמר כי העסקים אינם יכולים להימשך כרגיל מכיוון ש"הנשיא טראמפ משתמש בסחר ככלי כפייה פוליטית" על בעלות ברית אירופאיות. הוא קרא להשעות את יישום הפחתת המכסים על סחורות אמריקאיות ואמר כי האיחוד האירופי חייב כעת להפעיל את 'בזוקת המסחר' שכן לדבריו: "קו חדש נחצה".
דנמרק מגבירה נוכחות צבאית בגרינלנד: "אין לדעת מה יהיה מחר"
ממשל טראמפ הגביר את הרטוריקה הלוחמנית כלפי רכישת גרינלנד בשבועות האחרונים, באומרו כי יהיה צורך להעביר את השטח לארצות הברית לצורכי ביטחון לאומי "בדרך הקלה או הקשה". טראמפ דחה הצעות לפיהן דנמרק, בסיוע בעלות בריתה האירופיות, יגבירו את המאמצים הביטחוניים בגרינלנד ובאזור הארקטי.
בשבוע שעבר, בכירים דנים קיימו שיחות עם בכירים אמריקאים, תוך התנגדות ל"נרטיב" האמריקאי לפיו ספינות מלחמה רוסיות וסיניות מורשות לחוג בחופשיות בחופי גרינלנד. המודיעין הדני אומר שלא נצפתה באזור ספינה סינית מזה כעשור. בהבעת תמיכה בדנמרק, קבוצת מדינות אירופאיות הצטרפה למשלחת מחקר בטחונית בגרינלנד, ושלחה לשם כך גם כוחות צבאיים לאי.
שליחת הכוחות האירופיים באה אחרי ששר ההגנה הדני טרואלס לונד פולסן אמר כי ארצו תגביר את הנוכחות הצבאית שלה בגרינלנד, אי השייך לממלכה הדנית, באמצעות כלי טיס וכלי שיט, בטענה ש"אין לדעת מה יהיה מחר". השר אמר כי הכוונה היא לבסס נוכחות צבאית קבועה וגדולה יותר של דנמרק באי, תוך הסתייעות בחיילים מבעלות בריתה בנאט"ו.
לאחר הודעת שר ההגנה פולסן הודיע צרפת כי 15 חיילים מיחידת אלפיניסטים שלה עושים את דרכם לגרינלנד וגרמניה הכריזה על שליחת 13 חיילים. שבדיה הודיע כי תשלח שלושה חיילים ונורבגיה שניים, וגם פינלנד התחייבה לשלוח שני קציני קישור צבאיים, אליהם יצטרפו חייל אחד מהולנד ואחד מבריטניה. על שבעת המדינות הללו, לצד דנמרק, הוטלו כעת המכסים החדשים של ממשל טראמפ.
שר החוץ הדני, לארס לוקה רסמוסן, אמר שהוא מופתע מתגובת הבית הלבן ורמז כי מטרת המשימה האירופית היא "לשפר את הביטחון באזור הארקטי" כפי שהציע הבית הלבן.
גרינלנד היא טריטוריה חצי-אוטונומית השייכת לדנמרק. מוקדם יותר השבוע, אותה קבוצת מדינות הודיעה כי תשלח משלחת צבאית משותפת לאי, מה שעורר את זעמו של הבית הלבן המבקש לרכוש את האי מדנמרק למרות התנגדותן של ממשלות גרינלנד, דנמרק והאיחוד האירופי. בוושינגטון טוענים כי העברת האי לבעלות ארצות הברית היא צורך בטחוני דחוף, ולא מסתירים את הכוונות לחצוב משאבים באי: החל מנפט וגז טבעי, עבור במחצבים טבעיים ועד למתכות נדירות.


