המועצה לחינוך ממלכתי-עברי עברי פרסמה בשנה האחרונה מדריך למנהלים ולמורים בבתי הספר הממלכתיים-עבריים, שמטרתו לסייע להם להתמודד עם סוגיות הקשורות לזהות יהודית-ישראלית והקניית ערכים דמוקרטיים. הסיבה לכתיבת המדריך לפי המועצה היא המפגש של גורמים מבית הספר עם דילמות חינוכיות הקשורות לנושאים אלו, כמו הקמת דוכן תפילין בבית הספר והגעה של בית הספר למחאות אזרחיות.
המקורות שהמדריך נשען עליהם הם מגילת העצמאות, חוק החינוך הממלכתי וחוזרי מנכ"ל הרלוונטיים לסוגיות אלו. מתוך מקורות אלו, לפי כותבי המדריך, על בית הספר לעסוק בזהות יהודית ובחינוך למעורבות אזרחית.
לפי חוק החינוך הממלכתי לימוד הזהות היהודית הוא יותר מלימוד על הדת היהודית, אלא גם "תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית". כותבי המדריך מבקשים לא לפחד מכניסת מאפיינים דתיים לבתי הספר, אלא להרחיב את המשמעות של יהדות עבור תלמידיהם.
חוק החינוך הממלכתי דורש מהמורים וממנהלי בתי הספר לחנך לאזרחות פעילה: "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה".
המלצתם הכללית של כותבי המדריך היא שצוות בית הספר יעביר את התוכנית החינוכית, ואם מעוניינים לערב תוכנית חיצונית, מומלץ שהיא תעסוק בהכשרת הצוות החינוכי. אם בכל זאת מעוניינים בהעברת התוכנית החיצונית ישירות לתלמידים, מעורבות הצוות החינוכי היא בגדר חובה.
קיום מצוות בבית הספר
זכותם של תלמידים וצוות בית הספר בקיום מצוות כמו הנחת תפילין, קיום תפילות, נטילת ידיים ועוד עוגנה במדריך בשני עקרונות: מצד אחד הזכות של הפרט בחברה דמוקרטית לחופש לדת, ומהצד השני תפיסה פלורליסטית של הזהות היהודית-ישראלית.
עם זאת, מצוין במדריך כי ההחלטה של התלמיד או עובד בית הספר לקיים מצוות היא פרטית ואינה גוזרת קיום מצוות במרחב הבית ספרי שהוא חילוני או מסורתי, והתלמיד או העובד יכולים לעבור לבית ספר בזרם הממלכתי-דתי, שבו קיום מצוות הדת הוא חלק מהנורמות.
המדריך ממליץ להחליט עם התלמיד והוריו מתי ואיפה התלמיד יכול לקיים את המצוות, ומהצד השני על בית הספר להבטיח כי קיום המצוות לא יפגע בזכותם של שאר התלמידים והעובדים לחופש מדת. לצד ההסכמה עם הורי התלמיד והתלמיד יש לקבוע בירור חינוכי אם התלמיד יפר את מה שהוסכם.
עוד מוצע כי התלמיד ישתף את כיתתו בבחירתו בקיום מצוות, וכך הכיתה תלמד על דרך למימוש זהות יהודית-ישראלית, כחלק מהתוכנית החינוכית העוסקת בזהות זו.
השתתפות בפעולה אזרחית
סוגייה נוספת היא השתתפות של בית הספר במחאות אזרחיות, ולגביה ננקטת גישה מורכבת: מצד אחד, השתתפות במחאה חברתית מלמדת את התלמידים על תפקיד האזרח בחברה דמוקרטית באופן הישיר ביותר. מהצד השני, בסוגיות 'המצויות במחלוקת ציבורית עמוקה', כפי שנכתב במדריך, מומלץ לא להשתתף כבית ספר במחאה אזרחית. על בית הספר להכריע אם המחאה האזרחית עוסקת בסוגיה המצויה במחלוקת אזרחית עמוקה.
השתתפות של בית הספר במחאה אזרחית מחייבת את הסכמתם של התלמידים וההורים ומתן אפשרות לתלמידים לבחור אם הם מעוניינים להשתתף. אמת מידה נוספת היא עמידתה של המחאה האזרחית בנוהלי בטיחות המחייבים את בתי הספר בפעילויות חוץ בית ספריות.
לצד הדילמה בהשתתפות במחאות אזרחיות, במדריך מתעקשים על קיום דיון על כלל הסוגיות המצויות במחלוקת בחברה הישראלית, שבו לכל דעה שאינה גזענית או אלימה יש מקום להישמע. דיון נוסף שעל בית ספר לקיים הוא באפשרויות השונות לפעולה בחברה דמוקרטית ובהשפעתן. במדריך מודגש כי דיונים אלו הם בהתאם לגיל התלמידים.
על המועצה
המועצה לחינוך ממלכתי-עברי הוקמה באפריל 2024 והיא מיזם שנוסד במרכז מנור מבית יוזמת במאה. היא מורכבת מ-29 חברים משדה החינוך: בכירים בעבר במשרד החינוך ובמשרדי ממשלה נוספים, מנהלי אגפי חינוך ברשויות המקומיות, מנהלי בתי ספר ואנשי רוח ותרבות.
לפי אתר המועצה, מטרתה להיות "בית תפישתי וערכי עבור החינוך הממלכתי-עברי – זרם החינוך הגדול בישראל, ובו חילוניים ומסורתיים, מהפריפריה ומהמרכז, מימין ומשמאל. המועצה תדאג לצורכי התלמידים והתלמידות בזרם באמצעות ליווי ופיתוח פדגוגי, גיבוי הצוותים החינוכיים וייצוג הולם של הזרם מול הממשלה, תוך שותפות עם הרשויות המקומיות ושאר זרמי החינוך".
לצד המועצה הציבורית פועל צוות מקצועי קבוע שעוסק בפיתוח חומרים פדגוגיים ברוח הזרם; בהכשרת צוותי חינוך, ארגונים ורשויות מקומיות; בייצוג המועצה בשדה הציבורי והתקשורתי; ובהכנת התשתית החקיקתית להפיכת המועצה לגוף סטטוטורי רשמי.
