הממשלה הגישה הערב (ראשון) לבג"ץ את תשובתה לעתירה שדרשה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. בתשובתה דרשה הממשלה לדחות את העתירה על הסף, מכיוון שהסוגיה אינה שפיטה. "לאקט קיצוני שכזה, של הקמת ועדת חקירה ממלכתית בהחלטה שיפוטית אין תקדים", נכתב בתשובה.
את העתירה הגישו בספטמבר האחרון התנועה לאיכות השלטון, מכון זולת ועוד מספר ארגונים חברתיים. הממשלה טענה בתשובתה: "מכיוון שהממשלה נתונה למשפט הציבור – סוגייה זו איננה שפיטה. הפיכת הצו על תנאי למוחלט תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות, ותפגע באיזון פגיעה שאינה בסמכותו של בית משפט זה".
בכתב התשובה חזרה הממשלה על טענתה העיקרית והעקבית מהחודשים האחרונים, שלפיה היא מתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית מכיוון שאת חבריה יבחר נשיא בית המשפט העליון, דבר שלטענתה יגרע את האמון מצד מצביעי הקואליציה. מצד שני, אם תבחר הממשלה להקים ועדת חקירה ממשלתית שאת חבריה יבחרו חברי הממשלה, בדומה לוועדת וינוגרד שחקרה את מלחמת לבנון השנייה – היא לא תזכה לאמון מצביעי האופוזיציה.
על כן, לטענת הממשלה, יש לה הסמכות החוקית והעקרונית לקדם ועדת חקירה מסוג חדש – ועדה ממלכתית-לאומית, שתיקבע על ידי חברי הקואליציה והאופוזיציה, ורק היא, לטענתה, תזכה להסכמה ציבורית רחבה.
בנובמבר פסק בג"ץ צו על תנאי, שחייב את המדינה להסביר מדוע לא תקים ועדת חקירה ממלכתית כפי שזו קיימת בחוק. התנועה לאיכות השלטון התייחסה לכך שחלק מרכזי מעבודת החקירה תהיה ביקורת על הממשלה ועל כן לא הגיוני שחבריה ימנו חלק מהחוקרים, כפי שמבקשת לעשות ועדת החקירה הפוליטית שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה-מיארה הביעה גם היא התנגדות עקרונית לוועדת החקירה הפוליטית, בטענה שחוק ועדת החקירה הממלכתית נחקק בכנסת בדיוק עבור אירועים מסדר גודל כזה – במיוחד מכיוון שהוא מנתק לחלוטין את הדרג המדיני מהשפעה על וועדת החקירה.
ממועצת אוקטובר נמסר: "מקום המדינה ועד היום מעולם ממשלת ישראל לא עשתה כל כך הרבה כדי למנוע בכל דרך אפשרית את חקר האמת. במקום לדאוג לעתיד מדינת ישראל ממשלה שלמה עוסקת יומם וליל בהסתרה, טיוח, שיסוי משפחות שכולות זו בזו ובריחה מאחריות".
