הגוף החדש שנשיא ארצות הברית הכריז השבוע על הקמתו הוצג לראשונה בהחלטה על הפסקת האש בעזה, אולם באמנה שלו כלל לא מופיעות המילים עזה, פלסטין או ישראל. 'מועצת השלום' של טראמפ מצטיירת לפי כתב האמנה שלה, שפורסם אמש בתקשורת העולמית, כגוף מקביל למועצת הביטחון של האו"ם שינסה לפתור סכסוכים ברחבי העולם.

האמנה של מועצת השלום נשלחה כנראה לעשרות מדינות, לצד הצעה אמריקאית להשתתף במועצה. ב'הארץ' פורסם כי כ-60 מדינות הוזמנו, בהן טורקיה, מצרים, הודו, ארגנטינה, אינדונזיה, איטליה, מרוקו, בריטניה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, ברזיל ושווייץ. היום גם משרד החוץ של פקיסטן הודיע כי קיבל את ההזמנה. עד כה שום מדינה לא השיבה להצעתו של טראמפ.

המועצה תורכב מראשי מדינות שיקבלו את אישורו של הנשיא טראמפ להשתתף בה, ויתחלפו פעם בשלוש שנים, אלא אם כן טראמפ יקבע אחרת. הוא ורק הוא רשאי להאריך או לקצר כהונה של חברים במועצה. מדינות שיתרמו יותר ממיליארד דולר בשנתה הראשונה של המועצה יזכו למעמד קבוע לצד ארצות הברית, וכמובן שגם כאן מדובר אך ורק במדינות שטראמפ יזמין ויאשר את השתתפותן במועצה.

סדר היום של מועצת השלום ייקבע גם הוא, איך לא, על ידי טראמפ, והחלטות במועצה יתקבלו בהצבעה דמוקרטית לפחות פעם בשנה, אך רק בכפוף לאישורו של הנשיא. מהנוסח של האמנה עולה כי טראמפ יוכל להמשיך להחזיק בתפקיד יושב ראש המועצה גם אם יפסיק להיות נשיא ארה"ב.

כתב האמנה של המועצה קובע כי מטרתה להשכין שלום בין מדינות מסוכסכות, ורומז כי היא תעשה זאת במקום האו"ם שכושל בכך: "שלום דורש שיקול דעת פרגמטי, פתרונות הגיוניים ואומץ לסטות מגישות וממוסדות שנכשלו פעמים רבות מדי", נכתב.

בשונה ממגילת האומות המאוחדות, המעניקה את השלטון המעשי למועצת הביטחון של האו"ם שבה מחולק הכוח בין חמש מעצמות, מועצת השלום מרכזת את הכוח בידיו של טראמפ. מבנה זה מזכיר את מגילת חבר העמים הבריטי שעליה חתמו 53 מדינות בדצמבר 2012, ובה מוענק הכוח למלך בריטניה, אלא שבשונה מחבר העמים הבריטי, מועצת השלום מתיימרת להתערב בסכסוכים בכל העולם, ולא רק בגזרת המדינות החברות בה.

אף שהמועצה קיבלה אישור ממועצת הביטחון של האו"ם לפקח על המעבר בעזה, לא ברור תחת איזה מנדט משפטי היא תפעל בזירות אחרות, בייחוד על רקע צעדיו האחרונים של הנשיא טראמפ לצמצום מעורבותה של ארה"ב באו"ם. גורמים רשמיים בבית הלבן העלו את האפשרות שהמועצה תתווך במוקדי סכסוך נוספים כגון אוקראינה וונצואלה, אולם טרם התברר מה הכוונה. בינתיים חברי הוועד המנהל של המועצה, סטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר ושר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו עוסקים בסכסוכים באוקראינה ובוונצואלה מתוקף תפקידם בממשל האמריקני.

בין חברי 'הזרוע המבצעת לעזה': שר החוץ של טורקיה, קושנר וויטקוף

מי שינהל בפועל את ענייני המועצה יהיה הוועד המנהל הכללי אותו מינה הנשיא טראמפ, שלפחות שלושה מחבריו הם יהודים אמריקאים. החברים הנוכחיים בוועד המנהל הם סטיב ויטקוף, ג'ארד קושנר, שר החוץ של ארה"ב מרקו רוביו, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, איש העסקים מארק רוואן, נשיא הבנק העולמי אג'אי באנגה וסגן היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, רוברט גבריאל.

מועצת השלום והוועד המנהל הכללי יעסקו, כאמור, בפתרון סכסוכים ברחבי העולם. אם לשפוט לפי האג'נדה של טראמפ כמתווך בשנה האחרונה, מדובר בהרבה מעבר לפתרון אובייקטיבי של הסכסוכים. כמעט כל ההסכמים, בכל הסכסוכים שהנשיא האמריקני תיווך, כללו הגדלה משמעותית של מעורבות אמריקנית, במיוחד בתחומים כלכליים כמו מחצבים, מכסים והתחייבויות לרכש מהתעשייה האמריקנית. מתוקף כך ניתן להניח כי מועצת השלום והוועד המנהל שלה ינסו לעצב סדר יום עולמי שיציב את ארצות הברית, במקום האו"ם, כגורם הראשי המעורב, הנושא והנותן, ולצד זאת גם לוקח אליו את "רווחי השלום".

למרות שרעיון מועצת השלום נחשף לראשונה בשיחות להפסקת האש בעזה, הרצועה לא הוזכרה באמנתה. כחלק מהמעבר לשלב השני בהסכם הפסקת האש בעזה הוצגה בסוף השבוע 'הזרוע המבצעת לעזה של הוועד המנהל' שתפעל תחת הוועד המנהל הכללי של מועצת השלום, בה, כאמור, עדיין אין שום חבר מלבד הנשיא טראמפ.

חברי 'הזרוע המבצעת לעזה' יהיו שני שליחי האו"ם לשעבר למזרח התיכון, שר החוץ של טורקיה, איש עסקים ישראלי-קפריסאי, נציגי מצרים וקטאר, וחלק מחברי הוועד המנהל הכללי (קושנר, וויטקוף ומארק רוואן). הזרוע המבצעת לעזה תהיה אחראית על הוועדה הטכנוקרטית-פלסטינית לניהול הרצועה, ששמות החברים בה פורסמו גם הם בשבוע שעבר. בראשה יעמוד שליח האו"ם לשעבר לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב – שמוגדר "הנציג העליון" של המועצה.