ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (שני) לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק חיילים שנספו במערכה. התיקון, המוערך בכ-600 מיליון שקלים בשנה, כולל בין היתר את העלאת גיל היתמות, מתן מענק חד פעמי ליתומים מעל גיל 40, הרחבת תוכנית הליווי האישית ליתומים מתחת לגיל 21 ועוד. התיקון, שקיבל את ברכת שר האוצר סמוטריץ' ושר הביטחון כ"ץ, נוסח בידי אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון לאחר עבודת מטה מקיפה. הצעת החוק עתידה לעלות לקריאה שניה ושלישית בימים הקרובים.

התיקון מבקש להעלות את גיל הזכאות לקבלת תגמולים ליתומי צה"ל ופעולות האיבה מגיל 21, כפי שהיה קבוע בחוק עד כה, לגיל 30. כמו כן, יתומים משני הורים שהתייתמו לפני גיל 21 ואחד ההורים הוא חלל צה"ל או איבה, קיבלו עד היום תגמול חודשי של כ-8,700 שקלים בחודש עד גיל 25. התיקון מרחיב את המענה הקיים עד גיל 30, ומרחיב את מעגל הזכאים כך שיתומים משני הורים שאחד מהם הוא חלל צה"ל או פעולות איבה ועברו את גיל 30 יקבלו את התגמול החודשי למשך 13 שנים, או עד גיל 50, המוקדם מביניהם. עוד מוצע מתן קצבה חודשית ליתומים עד גיל 40, והכפלת מענק נישואין ודיור ל-300 אלף שקלים.

עוד נקבע בתיקון כי אלמנים ואלמנות שלהם ילדים קטנים יקבלו קצבה של עד 6,000 שקלים לחודש כסיוע להעסקת מטפלת, על פי גיל הילד. הורים שכולים שלהם ילדים קטנים יקבלו סיוע בסך של 2,500 שקלים בחודש למטרה זו.

בנוסף על פי התיקון, משפחה מגדלת של יתומים עד גיל 25 תקבל תגמול של 2,000 שקלים לחודש; יינתן ליווי וסיוע ליתומים בוגרים שלא עומדים ברשות עצמם; יורחב תקצוב תכנית ליווי אישי (תל"א) ליתומים עד גיל 21; יינתן סיוע ליתומים בטיפולי פוריות; סיוע במימון לימודים אקדמיים והכשרה מקצועית עד גיל 60 ועוד.

לדיון הגיעו משפחות שכולות רבות, בהן לא מעט מנפגעי מחדל 7 באוקטובר. המשפחות דרשו, בסיוע חברי הכנסת מהאופוזיציה, הרחבה והשוואה של תנאים שונים, אך התיקונים לא עברו, ויעלו בקריאה השנייה לכשהחוק יעלה לקריאה במליאה.

בין המשפחות השכולות בדיון הייתה ליאורה בן צור, שאימה מרסל טליה ז"ל נרצחה ב-7 באוקטובר, מה שהותיר אותה יתומה משני הורים. בן צור דרשה הרחבה של הגילים לטובת כמה עשרות יתומים שעברו את גיל 50. "זה נכון שאנשים בגילים האלה מאבדים הורים אבל לא כך, בפעולת איבה, והם לא זכאים לדבר. מדובר בעוד מיליונים בודדים בשנה ואפשר לעמוד בזה ולהרחיב את זה עד גיל 67", אמרה בן צור.

גם זוהר ורד, שאביה נהרג במלחמת ההתשה כשהייתה בת 8 חודשים, התרעמה על ההרחבה הלא מספקת של גילי היתמות, "אתם חושבים שאם הגעתי לגיל 50 אני מסודרת ומתוקתקת", אמרה ורד ודרשה להכליל עוד אוכלוסיות במעגלי מקבלי הסיוע.

עו"ד זהבה גרוס מידן, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, בירכה על קידום הצעת החוק והצטרפה לדרישה להרחיב אותה: "רבים מיתומי צה"ל הבוגרים עדיין אינם מקבלים את התמיכה הראויה, ואנחנו מחויבים להמשיך לפעול עד להשלמת ההכרה ולגיבוש מענים מענים הולמים לכלל היתומים ללא הגבלת גיל ולכל חייהם".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) דרש להיענות לטענות שהוצגו לאורך הדיונים בתיקון, והציע לעבוד עם ארגוני היתומים, ולהניח הצעת חוק שתתמודד עם הפערים שעלו. קריב קבל על כך שהחוק חוזר על אפליה בין יתום ליתום כאשר היתום הוא בן להורים גרושים, בסוגיות של מימון הוצאת רישיון נהיגה ואפשרויות שיפוץ המגורים. בנוסף ביקש להיענות לצורך העולה מהמשפחות המגדלות יתומים. כאמור, התיקונים שהעלה לצד ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) נדחו.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), בירכה על אישור החוק בוועדה: "אחרי תקופה ארוכה של עבודה מאומצת העברנו תיקון מוסרי והיסטורי. הוועדה בראשותי העבירה חוק שתואם למדינת ישראל 2026 ומשנה סעיפים שנחקקו מימי בן גוריון ודרשו תיקונים קריטיים. החוק הזה מייצג את הלב הפועם של החברה הישראלית ותיקון החוק הזה פורע במעט את החוב העמוק שלנו למי ששילמו את המחיר היקר מכל, מחיר השכול. הוועדה בראשותי תמשיך לדאוג למשפחות השכולות, כמו גם לפצועים, לחיילי המילואים ולכלל אזרחי מדינת ישראל. כך עשינו עד כה בחקיקה וכך נמשיך לעשות גם בשגרת הוועדה. אני מודה לשר האוצר על הרחבת המענים ברגישות ובגמישות, לשר הביטחון על שיתוף הפעולה, לצוותי המשרדים ולצוות הועדה המסור על העבודה הקשה לאורך החודשים האחרונים. יחד נמשיך לתקן ולדאוג לרווחתם של כל אזרחי ישראל".

בוועדה הציבורית שניסחה את הצעת החוק כיהנו המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ’ אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל פרופ' שלמה מור יוסף, פרופ' רחלי דקל מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן, נציג צה"ל האלוף (במיל') מיקי אדלשטיין, ד"ר גרניט אלמוג-ברקת – מרצה בכירה באוניברסיטת בן-גוריון, נציגת משרד האוצר יעל אגמון, נציג היתומים הבוגרים מטעם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל אלברטו (אלי) אמסלם ועו"ד סיגל רקנטי, מרכזת הוועדה.