חברת הכנסת נעמה לזימי (הדמוקרטים) פנתה אמש (ראשון) ליועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, בדרישה להבהרות על עיכוב הנחת תקציב המדינה ל-2026 על שולחן הכנסת. לזימי התריעה כי "מדובר בהפרה בוטה וברורה של חוק יסוד, אשר מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק וביכולתה של הכנסת למלא את תפקידה החוקתי" ודרשה מאפיק לפעול בעניין. התקציב הונח היום (שני), לאחר שליחת המכתב, אך הבעיות שמועלות במכתב עודן רלוונטיות – צמצום האפשרות של הכנסת לדיון עומק בתקציב ובחקיקה הנלווית לו.

לזימי פנתה לאפיק לאחר חודשיים וחצי בהנחת הצעת חוקי התקציב וחוק ההסדרים מהמועד הנדרש בחוק, והתקרבות המועד האחרון לאישור סופי של התקציב לפי החוק – 31 במרץ. המשמעות היא צמצום היכולת של הכנסת לדון על החוקים השונים.

לפי חוק יסוד משק המדינה, הממשלה חייבת להניח את הצעת חוק התקציב השנתי על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-60 יום לפני תום שנת הכספים הקודמת (כלומר – לא יאוחר מתחילת נובמבר 2025 עבור תקציב 2026). לאחר הנחת ההצעה ואישורה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה מתחילים הדיונים על התקציב וחוק ההסדרים בוועדות הכנסת, עד לאישורו הסופי בקריאה שנייה ושלישית. לפי החוק, האישור הסופי צריך להתקבל עד 31 במרץ של שנת הכספים, ואם אינו מתקבל עד אז הכנסת מתפזרת אוטומטית ונערכות בחירות חדשות.

הצעת תקציב 2026 אושרה בממשלה רק בתחילת דצמבר, ובמשרד האוצר הודיעו שהיא תונח על שולחן הכנסת ב-4 בינואר, אך מאז חלפו שבועיים וחצי והתקציב עדיין לא הונח., ככל הנראה בשל המשבר הפוליטי עם הסיעות החרדיות סביב השינויים בחוק הגיוס לצה"ל והסדרת הפטור מגיוס לבני הישיבות. המשמעות היא צמצום זמן הדיונים על התקציב בוועדות הכנסת, וכן על חוק ההסדרים, שמהווה אוסף חוקים בנושאים שונים. בינתיים, ישראל החלה את שנת 2026 עם תקציב המשכי המבוסס על תקציב השנה הקודמת, בניהולה של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בוינאג'ו.

לדברי ח"כ לזימי, "אנו נמצאים כיום בסוף חודש ינואר 2026, והצעת תקציב המדינה לשנת 2026 טרם הונחה על שולחן הכנסת. מדובר בהפרה בוטה וברורה של חוק יסוד, אשר מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק וביכולתה של הכנסת למלא את תפקידה החוקתי. האיחור החמור הזה מונע מחברי הכנסת, ובפרט מחברי ועדת הכספים, את האפשרות לקיים דיון מעמיק, מסודר ומקצועי בהצעת התקציב – דיון שחייב להתקיים לפני אישור התקציב וטרם כניסתו לתוקף".

לזימי ביקשה מאפיק להבהיר האם היא רואה בהתנהלות הממשלה הפרה של חוק יסוד, מהן ההשלכות המשפטיות של אי-הנחת התקציב במועד הקבוע בחוק יסוד, האם קיימות סנקציות או צעדים משפטיים שניתן לנקוט כלפי הממשלה במקרה זה, והאם היא מתכוונת לפעול בנושא זה, ובאילו דרכים. לדבריה, "התנהלות זו אינה רק פגיעה פרוצדורלית – היא ניסיון בוטה לרוקן מתוכן את סמכויות הפיקוח והבקרה של הכנסת על הממשלה, ובכך לפגוע ביסודות הדמוקרטיה הישראלית".