ההסתדרות הודיעה היום (שני) כי תתנגד לחוק זיכיון ים המלח – הזיכיון החדש להפקת משאבים מים המלח. לטענת ההסתדרות, החוק אינו כולל הגנה על זכויות העובדים, אינו מבטיח את רציפות העסקתם ואינו מגן על משפחותיהם במצב של שינויים בחברות שבבעלות הזכיין.

משרד האוצר הגיש בחודש שעבר את תזכיר החוק שיכין את הזיכיון החדש להפקת המשאבים מים המלח שיחליף את החוק הקיים. החוק המוצע נועד, על פי משרד האוצר, להסדיר מחדש את זיכיון הפקת משאבי הטבע בים המלח, שיתחדש ב-1 באפריל 2030, ולהבטיח את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך הבטחת שמירה על ערכי טבע וסביבה.

בנוסף, על פי משרד האוצר, החוק מהווה בסיס להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי להפקת המשאבים מים המלח, בדגש על קידום תחרות אופטימלית, הורדת חסמי כניסה ופנייה לשחקנים בינלאומיים מובילים.

זיכיון ים המלח הוענק ל־ICL (כי"ל דאז) ב־1961 וצפוי להסתיים ב־2030. תזכיר חוק הזיכיון מכוון להסדיר את התנאים שבהם יימכר הזיכיון על ים המלח, כולל כל חברות הבת שלו, בחזרה לזכיין. עדכונו של הזיכיון מגיע לקראת סיום תקופת הזיכיון הנוכחי, ועל רקע טענות חמורות בדו"ח המבקר ובקרב שורה של ארגונים סביבתיים וחברתיים על ניצול לרעה של הזיכיון בידי בעליו, האחים עופר.

התעלמות מהעובדים

על פי הודעת ההסתדרות, הנוסח המוצע לתנאי הזיכיון החדש מעניק למדינה ולשר האוצר סמכויות רחבות בנוגע לבחירת הזכיין, פיצול הזיכיון, שינוי שטחים, קביעת תמלוגים והחמרת רגולציה סביבתית – אך אינו מזכיר את גורלם של אלפי העובדים המועסקים במפעלי ים המלח ובחברות המשנה שלהם.

לטענת ההסתדרות, משום שמפעלי ים המלח הם עוגן כלכלי משמעותי לאלפי עובדים באזור ים המלח, ולמעשה גם ליציבותו הכלכלית של האזור, יש לקחת אותם ואת משפחותיהם בחשבון בכל זיכיון עתידי.

את עמדת ההסתדרות גיבש יו"ר איגוד עובדי המלונאות, הכימיה והחקלאות, רום דביר, עם אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות. לדבריו של דביר, במסמך אין אחריות או התייחסות להמשך תחולת ההסכמים הקיבוציים ולהגנות מפני פיטורים קולקטיביים, אין הסדרה של מצב העובדים במקרה של פיצולים או שינויים בבעלות ועוד. לכן ההסתדרות תתנגד אליו עד שיושלם פרק שמחייב את הזכיין החדש להתחשב בנושאים אלו ונוספים.

עם זאת, הודגש כי ההסתדרות נכונה לשיתוף פעולה עם המדינה בגיבוש חוק זיכיון מאוזן, שלוקח אחראיות על העובדים.

בין הדרישות שהציבה ההסתדרות מחוק הזיכיון החדש:

הבטחת רציפות העסקה וקליטת כלל העובדים אצל כל זכיין עתידי.

שמירה מלאה על ותק, זכויות סוציאליות ופנסיה, והמשך תחולת ההסכמים הקיבוציים.

הקמת מנגנוני היוועצות מחייבים עם נציגות העובדים בתהליך פרסום המכרז ובאירועי שינוי בעלות/מבנה.

הגנות מפני פיטורים קולקטיביים או צמצומים נרחבים, כולל חובת אישור רגולטורי ותוכניות השמה/הסבה במקרה הצורך.

הבטחת המשך אספקת חומרי בסיס למפעלי המוצרים הנלווים (כגון תרכובות ברום ופריקלאס), כדי לשמור על היקפי תעסוקה ורציפות תפעולית.

הבטחת מבנה מכרז ותמלוגים שלא יפגעו בעובדים ולא יביאו לצמצום תעסוקתי או להעברת פעילות לחו״ל.

שיתוף נציגות העובדים במינהלת שתוקם לניהול ההליך, כדי להבטיח שקולה של התעסוקה נשמע בשלב קבלת ההחלטות.

מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב: "ים המלח הוא אמנם אוצר טבע לאומי ייחודי, אך העוצמה האמיתית שלו אינה טמונה רק במינרלים, אלא באלפי העובדות והעובדים שהם הלב הפועם של התעשייה הישראלית בנגב. לא נאפשר למדינת ישראל לעצב מחדש את עתיד הזיכיון תוך התעלמות ממי שבנו את המפעלים הללו במו ידיהם. מפעלי ים המלח הם עוגן תעסוקתי קריטי לאלפי עובדים בהעסקה ישירה ועשרות אלפי משפחות במעגלי תעסוקה עקיפים בערד, בדימונה ובירוחם. תזכיר החוק הנוכחי, שמתמקד בשורות רווח ובתמלוגים, לוקה בחסר בכל הנוגע להבטחת עתידם. אנו דורשים עיגון חוקי ברור של 'פרק עובדים' שיבטיח רציפות תעסוקתית, שמירה מלאה על זכויות וותק, והמשכיות מוחלטת של ההסכמים הקיבוציים – ללא קשר לזהות הזכיין. אני קורא לממשלה לעצור ולהשלים את החקיקה רק לאחר הידברות והסכמות איתנו. בלי ודאות לעובדים – לא תהיה ודאות לזיכיון".

יו"ר איגוד עובדי המלונאות, הכימיה והחקלאות, רום דביר: "פרסום תזכיר החוק בלי הסדרה ברורה של זכויות העובדים הוא מהלך בעייתי מהיסוד. זיכיון ים המלח הוא לא רק עניין כלכלי או רגולטורי — זו החלטה שיש לה השפעה ישירה על אלפי עובדים ועובדות, על משפחותיהם ועל עתיד הנגב כולו. אי אפשר להשאיר את סוגיית העובדים כהבטחה כללית לשלב מאוחר יותר, החלטות בנוגע למשאב לאומי אסטרטגי מחייבות ראייה ארוכת טווח ואיזון בין שיקולים תעסוקתיים, כלכליים, סביבתיים ולאומיים".