הצעת חוק התקציב ל-2026 הונחה היום (שני) על שולחן הכנסת, באיחור של חודשיים וחצי מהנדרש בחוק – מה שיצמצם את זמן הדיונים עליו בוועדות הכנסת. עוד הונחו שני החוקים המהווים את חוק ההסדרים, חוק התוכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית, והחוק שמגביל את מסגרת התקציב והגרעון. בימים הקרובים היא תובא להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ולאחר מכן ועדת הכספים תדון בחוקי התקציב והמסגרות, וחוק ההסדרים יפוצל בין ועדות שונות.

גודל התקציב יעמוד על 659 מיליארד שקלים, ללא קרן ביטוח לאומי והחזרי חובות. זאת לעומת 651 מיליארד שקלים בתקציב 2025, שעודכן מספר פעמים במהלך השנה. זאת למרות ירידה דרמטית בתקציב הביטחון, וסיום הלחימה העצימה ברצועת עזה.

תקציב הביטחון יהיה 112 מיליארד שקלים – סכום שהוסכם לאחר מאבק בין משרדי האוצר והביטחון. תקציב משרד החינוך יעמוד על 96.9 מיליארד שקלים, תקציב משרד הבריאות יעמוד על 63.3 מיליארד שקלים, תקציב המשרד לביטחון לאומי יעמוד על 29.2 מיליארד שקלים, ותקציב משרד הרווחה יעמוד על 13.9 מיליארד שקלים.

תקרת הגירעון בתקציב המוצע היא 3.9%. תקרת הגירעון ה"מותר" על פי ה'נומרטור' לשנים 2027, 2028 ו-2029 היא 3.4%, 2.9% ו-2.4% בהתאמה.

המשבר עם החרדים עיכב את התקציב

לפי חוק יסוד משק המדינה, על הממשלה להגיש את הצעת התקציב השנתי לכנסת 60 יום לפני סיום שנת הכספים. השנה, הצעת התקציב אושרה בממשלה רק בדצמבר, ולפי הודעת האוצר היא הייתה אמורה להיות מונחת על שולחן הכנסת עד 4 בינואר – מה שלא קרה, עקב המשבר הפוליטי עם הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, סביב חקיקת הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות. שתי הסיעות פרשו מהקואליציה, ולפיכך אינן מחויבות לתמוך בחקיקה ממשלתית, עד לאישור חוק הגיוס שנמצא כרגע בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוץ ןביטחון.

החוק קובע גם שעל הכנסת לאשר את תקציב המדינה לא יאוחר מ-31 במרץ של שנת הכספים, וללא אישור כזה הכנסת מתפזרת ונערכות בחירות. המשמעות של האיחור בהגשת התקציב היא צמצום היכולת של חברי הכנסת ללמוד אותו, לדון בו ולהשפיע עליו.

למרות הצמצום הדרמטי בזמן הדיונים, הצעת חוק ההסדרים זהה לנוסח שאושר בממשלה וכוללת שורת רפורמות משמעותיות, בהן בין היתר הסרת מכסים במשק החלב, הקמת שדה תעופה פרטי, רפורמה בתחום זכויות הניידות של נכים ואישורי תג נכה לרכב. אחרי האישור בקריאה ראשונה במליאה, החוק יגיע לוועדת הכנסת שתפצל אותו לוועדות, ותוכל גם להחליט להוציא פרקים מסוימים מהחוק ולהעביר אותם למסלול של חקיקה רגילה.