23.5 אלף עובדים זרים נדרשים בשלב הראשון של פרויקט בניית המטרו, כך אמרה נועם דן-להב מחברת נת"ע בדיון שנערך היום (שני) בוועדת עובדים זרים בכנסת.

משרד החוץ השיב בתגובה כי השירות הקונסולרי אינו ערוך לטפל בהיקף כזה של עובדים זרים עבור הפרויקט.

לדבריה של דן-להב, בבניית שלושת קווי המטרו שצפויים להתפרס על 24 רשויות מקומיות במרכז הארץ ועל פני 150 ק"מ ו-109 תחנות, נדרשת הפעלה של ארבע מכונות חפירה גדולות (TBM) , שכל אחת מהן בגודל של בניין בן שמונה קומות החופרות בקצב של עשרה מטרים ליום, ומבצעות עבודה של כ-2,500 משאיות ביום.

"לא היה פרויקט בסדר גודל דומה בארץ"

לדבריה, המספר הגבוה של עובדים ידרוש בניית מגורים בהיקף של כ-170 אלף מטר רבוע: "מדובר באתגר גדול עבור המדינה. לא היה פרויקט בסדר גודל דומה בארץ. הפרויקט כבר התחיל, התחלנו להעתיק תשתיות חשמל ומים".

דן-להב קראה להקים ברשות האוכלוסין ענף ייעודי לטיפול בעובדים הזרים למטרו. לדבריה, ב-2031-2032 צפוי מספר העובדים בפרויקט להגיע ל-13.6-14.4 אלף עובדים. "מדובר בהיקפים תשתיתיים, פיננסיים ומספר העובדים, עצומים שמדינת ישראל לא ידעה. אנחנו נערכים להכשרת עובדים ישראלים". לדבריה, החברות הזרות יחויבו לפעול בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות.

משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, אמר כי הם מתכננים להקים אגף ייעודי לטיפול בעובדי המטרו. יחד עם זאת, ידרשו למשאבים נוספים כדי לטפל בעשרות אלפי העובדים. "העובדים יגיעו לעבוד בארץ למשך 63 חודשים. ויש מחשבה להאריך את התקופה למומחים".

נעמי אלימלך שמרה ממשרד החוץ אמרה זה פרויקט דגל של המדינה, ומשרד החוץ יעשה כל מאמץ לסייע, אך התריעה כאמור כי אין להם את היכולת לתת כיום טיפול קונסולרי בבקשות של אלפי עובדים. "אנחנו מסוגלים לטפל בכ-50 עובדים ליום. כדי לעמוד במשימה, ידרשו לנו תקנים רבים. לדעתנו, נכון יותר שרשות האוכלוסין תטפל בזה".

צחי מחברת שפיר אמר ש"המהלך ידרוש גם מתן מענה למצוקת כוח האדם בתחום ההובלות: "המכונות יפעלו 24/7, מי יפנה את העפר שיוציאו מהאדמה? מי יוביל את הבטון? אין נהגים". יאיר ארז מרשות המטרו אמר: "אנחנו נערכים להיקפים המשקיים, בין היתר פינוי עפר ברכבת במקום משאיות". לדבריו כבר השנה צפויים להתפרסם כ-10-12 מכרזי ענק בהיקף של בין 7-5 מיליארד שקלים בכל מכרז.

לדבריו, "אין לנו ניסיון בארץ עם עבודות מנהור בסדר גודל כזה. אנחנו עושים מאמצים לשלב חברות ישראליות, ולהכשיר עובדים ישראלים. בעתיד יהיו פרויקטי מנהור נוספים בירושלים וברכבת. ולכן אנחנו דורשים מהחברות הבינלאומיות להשאיר ולשמר את הידע בארץ, על מנת להיערך לפרוייקטים הבאים".

דני פיין, שמייצג את אחת מחברות הביצוע הסיניות, אמר כי יש להם את התשתית והידע לבצע פרויקטים בסדר גודל כזה, אך התריע מפני בעיית העובדים שבורחים ממעסיקיהם. לדבריו, יש צורך במנגנון שיקטין את המוטיבציה לבריחת העובדים.

יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד), אמרה כי פרויקט המטרו בגוש דן הוא פרויקט לאומי שמחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה שנוגעים לו. הפרויקט הוא הגדול במיזמי ישראל, האתגרים בו עצומים מבחינות רבות, עלויות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, שינועי אלפי משאיות כבדות בלב גוש דן ואלפי מומחים זרים בעלי מומחיות ייחודית שלא ניתן למצוא בישראל.

"דחיה בהשלמת הפרויקט, עלולה לגרום לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל, ולשיבוש החיים של מיליוני אזרחים. הוועדה צפויה ללוות ולפקח על פעילות הממשלה בנושא זה ולקיים דיוני מעקב לאורך שנות ביצוע הפרויקט".