סטיבן מילר, מיועציו הבכירים של טראמפ, רק בן 40, וכבר ביסס את מעמדו כאחת הדמויות המשפיעות ושנויות במחלוקת ביותר בבית הלבן. בחודש האחרון מיצב את עצמו כאחד התומכים הבולטים בפעולה הצבאית ובוונצואלה, ובראיון ל-CNN טען שלא צריך לדבר על מבצע צבאי לכיבוש גרינלנד, כי "אף אחד לא יילחם איתנו על עתידה". באותו ראיון הצהיר כי בעולמנו אין מקום ל"נימוסים בינלאומיים", שהרי העולם האמיתי "נשלט בידי כוח, עוצמה וסמכות".
תומכיו רואים בו "בולדוזר" אפקטיבי שמצליח להוציא לפועל את חזון "אמריקה תחילה", במיוחד גירוש מהגרים חרף התנגדות בירוקרטית ומשפטית. מבקריו מתארים אותו כגזען ובריון, המתעמר בפקידים ומיעוטים.
מילר נולד ב-1985 בסנטה מוניקה, קליפורניה למשפחה יהודית. כנער החל בפעילותו הפוליטית, נגד מה שראה כקו ליברלי בתיכון שבו למד. ב-2009 החל לעבוד אצל הפוליטיקאי הרפובליקאי ג'ף סשנס, שכיהן אז כסנאטור ופעל לצמצום ההגירה.
המוח מאחורי השפה של טראמפ
מילר, שמכהן כסגן ראש סגל הבית הלבן וכיועץ לביטחון המולדת (Homeland Security Advisor), הוא אחד הבודדים שנותרו בתפקיד משמעותי ממי שליוו את טראמפ בתחילת דרכו כנשיא. עוד ב-2016, בתחילת כהונת טראמפ הראשונה, מילר כתב נאומים שמכילים ביקורת תקיפה נגד מדיניות ההגירה והסכמי הסחר החופשי. בכך הפך לאחד ממעצבי השפה והטון המזוהים עם טראמפ. השפעתו על הרטוריקה הטראמפיסטית והזדהותו האידיאולוגית עם הנשיא עשויות להסביר מדוע הוא נשאר בכוורת של טראמפ עד לכהונה השנייה, בזמן שגנרלים, מנהלים ופוליטיקאים מנוסים נזרקו מהחלון זה אחר זה.
מילר נחשב לדמות רבת עוצמה, שפועלת בנחישות למימוש חזונו של טראמפ. בכתבת פרופיל במגזין 'אטלנטיק' הוא מתואר כמי שפועל "פחות כמו יועץ ממשלתי, ויותר כמו גנרל בזמן מלחמה". קליף סימס, יועץ לשעבר בבית הלבן, צוטט בכתבה באומרו כי "סטיבן הוא העוזר הפוליטי האפקטיבי ביותר בדור הזה… אף אחד לא מיומן ממנו בהזזת מנופי הממשל כדי להפוך את מדיניות הנשיא למעשים".
האפקטיביות הזו מתבטאת במיוחד ביחס לסוגיית ההגירה. לפי הכתבה ב'אטלנטיק', מילר דורש דו"חות התקדמות יומיים על מבצעי הגירוש ההמוני והאכיפה בגבולות. הוא מוביל הצבה של מכסות מעצרים וגירוש, כמו הדרישה מ-ICE (רשות האכיפה וההגירה) לבצע 3,000 מעצרים ביום, גידול של פי 10 לעומת שנים קודמות. הכול במטרה לעמוד בקמפיין של טראמפ לגירוש מיליון שוהים לא חוקיים תוך שנה.
מילר מתאפיין בסגנון בוטה ואכזרי. בסרטון שלו מגיל 17, בתקופת המלחמה בעיראק, הציע בחיוך לחתוך את האצבעות של סדאם חוסיין ועוזריו: "אנחנו מכבדים את החיים. אנשים שעינו אותם יכולים לחיות, עינויים הם חגיגה של החיים וכבוד האדם". מילר התבגר מאז, אך עד היום בסביבתו יש שרואים אותו כ"בריון", כפי שנכתב באטלטניק.
טראמפ משתמש במילר מבחינה ציבורית כ"שוטר רע", שמדברר את מדיניות "אמריקה תחילה", המבקשת לשים את האינטרס של האזרח האמריקאי לפני כל אדם אחר. ואם לדעת טראמפ צריך לשם כך לפצל משפחות, להפר את החוק הבינלאומי בוונצואלה או לשבור נורמות של מנהל תקין, מילר ישמח להיות בחזית. באחת ממסיבות העיתונאים בנושא מאבק בפשיעה אמר טראמפ על מילר: "אשמח שיבוא וישתף את רגשותיו בנושא, אבל אולי לא את כל הרגשות שלו".
המאבק באויבים מבית
האסטרטגיה של מילר חורגת מעבר לסוגיית ההגירה ופשיעה. בעקבות רצח הפעיל השמרני צ'רלי קירק בספטמבר 2025, מילר הוביל קו נוקשה נגד ארגוני שמאל. אז החל לגבש תוכניות משפטיות לשימוש בחוקים נגד טרור כדי לפגוע בקבוצות ליברליות.
בראיון לפודקאסט של CNN שפורסם בספטמבר 2025, מספר ימים לאחר הירצחו של קירק, סיפר מילר כי ההודעה האחרונה שקירק שלח לו היא שצריך לפעול נגד "ארגוני שמאל המעודדים אלימות". הוא הבטיח להשתמש ב"כל המשאבים במשרד המשפטים וביטחון לאומי כדי לזהות ולהרוס את הרשתות האלו".
עבור מבקריו הרבים, ליברלים ורפובליקנים כאחד, עלייתו של מילר מבטאת שחיקה בבלמים ובאיזונים הדמוקרטיים, ופגיעה בזכויות אדם. לעומתם, רבים מאנשי "אמריקה תחילה" תומכים בו באופן נלהב, ורואים בו מי שמסוגל ליישם מדיניות ביטחון חסרת פשרות.
