עושרם של המיליארדרים ברחבי העולם צמח ב-16% ב-2025 – קצב מהיר פי שלושה מהקצב הממוצע בחמש השנים הקודמות  – ל-18.3 טריליון דולר – הרמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה, כך עולה מדו"ח האי שוויון השנתי של ארגון אוקספם (Oxfam). יתרה מכך, מאז 2020, עלה עושרם של המיליארדרים ברחבי העולם ב-81%.

הדו"ח פורסם אתמול (שני), לקראת תחילתו הערב של הכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי באתר הסקי דאבוס שבשווייץ. לכינוס בדאבוס מגיעים עשירי על, ראשי מדינות וארגונים בינלאומיים, ומנכ"לים של החברות הגדולות ביותר בעולם.

על פי ממצאי דו"ח הארגון, שמטרתו למצוא פתרונות לעוני, 12 האנשים העשירים בעולם מחזיקים בהון גדול יותר מהונם של מחצית מאוכלוסיית העולם – יותר מארבעה מיליארד אנשים.

מנגד, מספר האנשים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי צמח מכ-1.5 מיליארד ב-2014 ל-2.5 מיליארד ב-2020. על פי נתוני האו"ם מיוני האחרון, כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם, 3.83 מיליארד אנשים, נמצאת מתחת קו העוני – הכנסה של 8.3 דולרים או פחות ליום; 838 מיליון בני אדם חיים מתחת לקו העוני הקיצוני – שלושה דולרים ביום.

 

מפגש פסגה של האליטה העולמית

דו"ח אוקספם, שכותרתו "מגנים על החופש מכוחם של מיליארדרים" (Resisting the Rule of the Rich: Protecting Freedom from Billionaire Power), קושר בין האי שוויון והכוח האדיר של עשירי העל לשחיקת הדמוקרטיה. הרעיון שריכוז ההון בידיים מעטות מאיים על הדמוקרטיה משתקף בצורה ברורה בדאבוס, שהוא מפגש פסגה של האליטה העולמית. בכנס צפויים לנאום ראשי מדינות, ביניהם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מזכ"ל האו"ם וראש קרן המטבע הבינלאומית, מנכ"לים של חברות ענק כמו נבידיה ומיקרוסופט, וראשי תאגידים פיננסיים כמו לארי פינק מקרן בלקרוק וקן גריפין מקרן קפיטל. הנשיא יצחק הרצוג יצא היום לכנס וצפוי גם כן לשאת נאום.

ממחקר שכלול בדו"ח עולה כי הסבירות שמדינה תחת אי שוויון חריף בהכנסות תסבול משחיקה דמוקרטית גדולה פי שבעה בהשוואה למדינה יחסית שוויונית. מסקנת המחקר תואמת את הטענה של אוקספם, שלפיה הכוח הכלכלי של מיליארדרים מיתרגם לכוח פוליטי. המחקר שפרסם בינואר 2025, מצא גם שאי שוויון כלכלי הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לדמוקרטיה. שחיקת דמוקרטיה כוללת את החלשת מנגנוני המשפט והחוק, הטיית מערכות בחירות וריכוז כוח בידי מנהיגים פוליטיים.

החלשת הדמוקרטיה

חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ חיבר דו"ח שפורסם בנובמבר האחרון וכינה את אי השוויון 'מצב חירום':  83% מהמדינות שבהן חיה 90% מאוכלוסיות העולם סובלות מאי שוויון גבוה בהכנסות לפי הגדרות הבנק העולמי. אך לדבריו האי שוויון חמור עוד יותר כשמדובר בעושר – בין 2000 ל-2024, האחוזון העליון גרף לידיו 41% מסך העושר החדש, לעומת 1% בלבד שהגיע לידי החצי העני של האנושות. שטיגליץ סבור גם כן שריכוז הכוח בידי מעטים מחליש את הדמוקרטיה.

השבעתו בשנה שעברה של טראמפ, הנשיא המיליארדר הראשון, מסמלת לטענת אוקספם, את הידרדרות הדמוקרטיה ואת התחזקות הכוח הפוליטי של עשירי העל. לדוגמה, שישית מהתרומות הפוליטיות ב-2024 בארצות הברית הגיעו מ-100 משפחות של מיליארדרים. לאחר שנכנס לבית הלבן, טראמפ מינה כמה מיליארדרים לתפקידי מפתח בממשל – ובמהלך הקמפיין אף נתמך על ידי המיליארדר אילון מאסק, שכיהן במשרד ליעילות ממשלתית עד שהיחסים בינו לטראמפ הידרדרו.

השליטה בתקשורת היא היבט נוסף לכוח הפוליטי האדיר שמגיע עם ההון הכלכלי. קניית טוויטר (כיום X) על ידי מאסק היא דוגמה מובהקת שמשקפת מגמה רחבה. יותר מחצי מחברות התקשורת הגדולות ביותר נמצאות בבעלות של מיליארדרים ותשע מתוך עשר חברות שמחזיקות ברשתות החברתיות הגדולות, מנוהלות על ידי שישה מיליארדרים. בנוסף, בדו"ח של אוקספם מצוטטים מחקרים שלפיהם אנשים עניים מקבלים סיקור תקשורתי מזערי.

האשמת המהגרים

כותבי הדו"ח קושרים גם בין האי שוויון לעלייתו של הימין הקיצוני, שבתורו מסיט את האש למהגרים, לטענת אוקספם. על פי תפישת הארגון, המהגרים הם שעירים לעזאזל בעוד האשמים האמיתיים במצוקות הכלכליות של האזרח הממוצע הם המיליארדרים.

התחזקותו של הימין הפופוליסטי ברחבי העולם מתבטאת בין השאר בשובו של טראמפ לבית הלבן ובכהונתו של חאבייר מיליי כנשיא ארגנטינה. בקמפיין הבחירות שלו, הדגיש טראמפ את סוגיית ההגירה ואת ההשפעה השלילית, לטענתו, של המהגרים על הכלכלה המקומית. בשנת כהונתו הנשיא צמצם באופן משמעותי את ההגירה לארצות הברית, באמצעות צעדים שנויים במחלוקת. גם ברחבי אירופה מפלגות ימין עם מדיניות נגד הגירה זוכות לתמיכה הולכת וגדלה. בבריטניה, מפלגת 'רפורם' הימנית-קיצונית מובילה בסקרים, וכך גם 'החזית הלאומית' בצרפת ו'אלטרנטיבה לגרמניה' בגרמניה.

הטענה הנגדית היא שכניסה של מהגרים רבים לשוק פוגעת בתנאי העבודה, מחלישה את כוח המיקוח של העובדים, ובכך מחריפה את האי שוויון. הסנאטור הדמוקרטי הפרוגרסיבי, ברני סנדרס, שידוע בביקורת שלו על האי שוויון בארצות הברית, אמר בעבר כי מדיניות של גבולות פתוחים היא מדיניות של בעלי הון.

הקטנת האי שוויון וצמצום הכוח הפוליטי של העשירים

המלצות הדו"ח קוראות לצמצום האי שוויון ברמת המדינה, החלשת כוחם הפוליטי של עשירי העל וחיזוק ההשפעה הפוליטית של ההמונים. מבחינת המדינה, הארגון קורא להתניע תוכניות מדיניות לצמצום האי שוויון שכוללות יעד של פחות מ-0.3 ב'מדד ג'יני' – מדד סטטיסטי לאי שוויון בחלוקת ההכנסות במדינות: ככל שערך המדד גבוה יותרכך האי שוויון גבוה יותר.

כיום, ב-83% מהמדינות ברחבי העולם ערך המדד גדול מ-0.4, מה שמעיד על אי שוויון גבוה. הדו"ח גם מאמץ את ההמלצות של שטיגליץ להקמת מוסד בינלאומי לניטור של האי שוויון, גורמיו והדרכים לצמצומו.

אוקספם גם ממליצה על פיתוח של מערכת מיסוי יעילה לצורך החלשת הכוח הפוליטי העודף של עשירי העל, זאת משום שעשירי העל נוטים לשלם שיעור מס נמוך. נוסף לכך, באוקספם קוראים להטלת רגולציה על נוהג 'דלתות מסתובבות', כלומר העסקה של בכירים לשעבר בשירות הציבורי בחברות פרטיות עם אינטרס מדיניות מיוחד; הגבלת קמפיינים במימון של עשירי על; חקיקה שתומכת בעצמאות התקשורת; רגולציה על רשתות חברתיות והגדלת השקיפות לגבי אופן הפעולה של האלגוריתמים; ומניעת הסתה וגזענות ברשת.

חיזוק ההשפעה של ההמונים מגיעה, לפי הדו"ח, באמצעות חיזוק של איגודי עובדים וארגוני חברה אזרחיים, והגנה על חופש הביטוי וזכויות אזרח.