55% מתקציבי החלטת ממשלה 1279, התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הבדואית, מומשו עד סוף שנת 2024. תקציב ההחלטה עומד על יותר מ-5 מיליארד שקל. הנתונים נמסרו על ידי הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הבדואית בדיון שנערך בוועדת הכספים.

מנכ"ל הרשות, ליאור כלפה, אמר כי עד סוף שנת 2025 שיעור המימוש צפוי להגיע ל-75%, אך ציין כי טרם התקבלו כלל הנתונים. לדבריו, בתחום החברה והקהילה נוצלו 23% מהתקציב, בתחום השלטון המקומי 50%, בתחום החינוך 34%, ובתחום הכלכלה והתעסוקה 33%. ח"כ וליד אל-הוואשלה (רע"מ) העלה בדיון את בעיית מבני החינוך. "יש בתי ספר מחוץ ליישובים המוכרים שחלקם נבנו בשנות ה-60. הגיע הזמן שמשרד החינוך יסיר חסמים שנוכל לבנות", אמר.

טלאל אל-קרינאווי, ראש עיריית רהט, הוסיף: "יש 238 כיתות גן ברהט, חלקן קרוואנים משנת 1993. מ-2022 לא הצלחנו לבנות אף גן, כי יש מאצ'ינג של 30 מיליון שקל. ההכנסות שלי מגיעות ל-35 מיליון, זה לא מכסה את זה. משרד השיכון העביר כסף ובנינו 20 כיתות, צריך עוד 40. אין לנו יכולת להתמודד עם הבינוי".

ח"כ וליד אל-הוואשלה (צילום: כדיה לוי)

שירין נאטור חאפי, ראש אגף בכיר לחברה הערבית במשרד החינוך, הדגישה כי הבינוי אינו בתחום סמכותה. היא הוסיפה כי במסגרת החלטה 3675 הועברו בסוף דצמבר 35.5 מיליון שקל ממשרד החינוך למשרד השיכון. העברה זו אפשרה בניית חמישה בתי ספר ו-74 כיתות גן. לדבריה, "יש בעיה של פערי תקצוב. הפערים גדלים כי הרשויות מתקשות להשלים את הפער. למשרד החינוך אין יכולת להשלים את הפער, לכן הכסף עבר למשרד השיכון".

מירי נבון, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, ציינה עלייה באחוזי הזכאות לבגרות. "אנו מתקרבים לממוצע הארצי. ניצלנו 96% מהתקציב הפדגוגי של החלטה 1279. יחד עם הנוסף שקיבלנו הגענו ל-84.4% ניצול". במסגרת החלטה 2941 נוספו 30 מיליון שקל לסעיף ההשכלה הגבוהה. נבון הסבירה כי הפערים הקיימים נובעים מכך שהמשרד מפרסם קולות קוראים רק בסוף דצמבר, לאחר אישור התקציב.

עלי אבו עג'אג', מארגון אג'יק, הדגיש את המחסור במסגרות לגיל הרך: "רק 5% נמצאים במסגרות מפוקחות". הוא הוסיף כי יותר משליש מהצעירים חסרי מעש, וקרא להשקיע בתכניות מעבר, תכניות חברתיות ותשתיות חינוכיות.

פרג' פרג', ראש אגף מיעוטים במשרד התחבורה, אמר כי נוצלו 124% מתקציב של 420 מיליון שקל. נור עבד אל-האדי שחברי, ראש מטה חברה ערבית במשרד הבריאות, אמרה כי 2.4 מיליון שקל בשנה, המיועדים להנגשת שירותי בריאות, נכנסו לבסיס התקציב של משרד הבריאות. לדבריה, "אנו במימוש של יותר מ-90%. מוקמות מרפאות ביישובים ויחידות בריאות בשלוש רשויות מקומיות".

"מדברים על קיצוץ. הקיצוץ יפגע בכולנו", אמר רביע אל-אעסם, סטודנט המתנדב במועצה לכפרים הלא מוכרים. "אנו לא רוצים לחזור לאחור. אנו רוצים להתקדם".