"המציאות בשטח פשוטה מאוד. המספרים מדברים בעד עצמם", אומר ששון פרץ, יו"ר ועד עובדי משרד הביטחון ל'דבר'. "על 85 אלף נכי צה"ל יש כיום 102 עובדות סוציאליות בלבד; 44 עובדות שירותים רפואיים; 40 עובדות רווחה שדואגות למעטפת הרווחתית שלהם; 14 רופאים שמטפלים בוועדות הרפואיות. זה ברור שכך אי אפשר באמת לתת שירות ראוי לאנשים שסיכנו את חייהם והקריבו את גופם ואת נפשם כדי להגן על כולנו".

מחר ימלאו שבועיים לסכסוך העבודה שהוכרז באגף השיקום במשרד הביטחון, ומשמעות הדבר שהעובדים יוכלו לנקוט בעיצומים. פרץ, מדגיש שמדובר בדילמה קשה: קשה לנקוט צעדים ארגוניים בארגון שעוסק בטיפול בפצועי צה"ל – ומנגד, ברור שללא מאבק נחוש, המדינה לא תתעורר ולא תעמיד את המשאבים הדרושים, כדי לתת להם את הטיפול לו הם ראויים.

"ממלא מקום יו"ר ההסתדרות רועי יעקב מלווה את המאבק החשוב הזה באופן אישי. אנחנו חייבים להעיר את שר הביטחון ואת שר האוצר – שיפסיקו להקים וועדות ויתחילו לתת מענים אמיתיים בכוח אדם ובתנאים", אומר פרץ.

"אין סכסוך עבודה מוצדק מזה"

במציאות בשטח לדבריו, מבהילה. עובדים פשוט קורסים בעבודתם, והעזיבות מתרבות. "עובדים עוזבים בכאב, כי הם מסורים מאוד לתפקיד ולמשמעות, אבל אי אפשר לעבוד בתנאים הללו". העזיבה רק מגבירה את העומס על העובדים הקיימים. "במקום לתת מענים, מקימים ועדות. הייתה ועדה שדיברה על תוספת של 50 תקנים בשנה לאורך חמש שנים. גם מהמעט הזה – כבר קיצצו לנו ולקחו למקומות אחרים. אז עכשיו מקימים עוד ועדה. זו השיטה – מורחים באמצעות הקמת ועדות. אנחנו במצב שמחייב מענה מהיר ומיידי".

"אין סכסוך עבודה מוצדק מזה", אומר ל'דבר' עו"ד עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל. "זה בלתי נתפס. מה אני אמור להגיד לעובדת מינהלה, כשפצוע צה"ל לא מצליח לקבל החזרים כבר חמישה חודשים על טיפול שהוציא מכיסו – אבל כשאני מדבר איתה היא אומרת לי שהן שתי עובדות על 20 אלף קבלות? אין לי שום דבר להגיד לה – רק למשרד האוצר וליתר המשרדים שאחראים לזה שפשוט יתביישו. אין מי שיענה לטלפון, מי שיצלם את הקבלות, מי שיאשר את הפרוטזות בזמן. כשפצוע פוסט טראומטי מתקשר למוקד ואומר 'אני צריך מישהו שידבר איתי דחוף' ואף אחד לא חוזר אליו מיד, אלא רק אחרי שבועיים שלושה. מה קורה לכם? אתם מחפשים את המתאבד הבא?".

לדבריו, בקופות החולים היחס בין רופאים למטופלים הוא אחד ל-1,500 – לא כולם נזקקים לטיפול קבוע ושוטף. "באגף השיקום יש כיום על כל רופא כ-4,500 פציינטיים שכולם דינמיים. חלקם פצועים קשה ומורכב וזקוקים ליחס מיוחד, למחשבה מיוחדת".

להשקעה היום בפצועים יש משמעות גדולה ביחס לאפשרויות השיקום שלהם קדימה, מוסיף קלימן. "זה כבר מעגל לחימה חמישי שאני מלווה ואני יודע שככל שיטפלו בהם היטב ומהר, הם ישתקמו ויחזרו להיות אנשים עובדים, חלק פעיל במשפחות שלהם. אחרת – הם יידרדרו. יפלו לעוני ולמצוקה ויהיה הרבה יותר קשה לסייע להם ולשקם אותם".

האשם הוא לגמרי על משרדי האוצר והביטחון

ארגון עובדי צה"ל, הוא מדגיש, ידע בעבר להפנות אצבע גם כלפי אגף השיקום ולזעוק כשצריך היה לעשות שינוי. אבל עכשיו, לדברי קלימן – האשם הוא לגמרי על משרדי האוצר והביטחון. "כבר כשפרצה המלחמה והבנתי לאן זה הולך דרשתי שכוח האדם באגף השיקום יוגדל באופן משמעותית. לפני ה-7 באוקטובר, ולאחר מאבק קשה, נקבעה רפורמת 'נפש אחת' שקבעה שצריך להגדיל את כוח האדם והדבר לא נעשה מספיק. עכשיו גם המספרים שנקבעו שם כבר מזמן לא רלוונטיים וחייבים להגדיל עוד יותר – אבל אף אחד לא עושה עם זה שום דבר.

"הרי גם אם היו מאשרים היום עוד 400-300 תקנים, היה צריך להכשיר לזה את האנשים. ואנחנו מבזבזים זמן שאין לנו, על חשבון הפצועים שלנו שיצאו ב-7 באוקטובר להגן על כולנו".

קלימן מדגיש כי, "אנחנו מצטרפים לסכסוך העבודה הזה, ונגבה אותו. אם צריך גם נוציא את פצועי המלחמה לרחובות להיאבק, וששר האוצר יבוא לטפל בהם באופן אישי".

משרד הביטחון מסר בתגובה: "היקפי פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון מאז השבעה באוקטובר מהווים אתגר לאומי ראשון במעלה, המחייב התגייסות מדינתית נרחבת של כלל הגופים הרלוונטיים. שיקום פצועי מערכת הביטחון נמצא בלב אסטרטגיית משרד הביטחון.

"משרד הביטחון מחויב לטיפול המיטבי והמטיב בפצועי צה״ל ולהבטחת רצף המענים הניתנים להם. לאור כך פועלת הנהלת המשרד ללא הרף לחיזוק אגף השיקום במשאבים רבים, בין היתר מתחילת המלחמה נוספו כ-130 תקנים חדשים, תקציב האגף הוכפל, הוקמו יחידות קשרי לקוחות בכל המחוזות לטובת ליווי הפצועים ומיצוי כלל השירותים שהאגף מציע ונוספו שירותים רבים נוספים.

"עם זאת לאור הצרכים השיקומיים הדחופים שעולים מצד הפצועים והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר המטופלים באגף לכ-100 אלף פצועים, מינו שרי הביטחון והאוצר ועדה ציבורית משותפת בראשות פרופ׳ מור יוסף, לבחינת הרחבת המענה הלאומי, התמיכה והטיפול בפצועי צה"ל. הוועדה צפויה לפרסם את המלצותיה בעוד כשלושה חודשים ובכלל זה התבקשה להידרש גם לתוספת משאבים ותקנים לאגף. הנהלת משרד הביטחון מכירה בעומס הכבד המוטל על העובדות והעובדים ופועלת להגדלת משאבי האגף וחיזוק עובדיו המסורים בכל דרך".