על הרחבה הסמוכה לקריית הממשלה בתל אביב, מול מרכז עזריאלי, עמדו שלוש נשים עם מגשים של זיתים מחוברים לחתיכות לחם, והציעו לעוברים ושבים "מרטיני של עוני". לצידן עמדו מספר מפגינים נוספים, עם שלטים נגד יוקר המחיה ובעד צדק חברתי. בהפגנה השתתפו כעשרה אנשים בלבד. אבל הם מבטיחים שזו רק ההתחלה.
אחת המפגינות היא צופייה שניידר, בת 57 מאשדוד, פעילה חברתית ב'רשת חיים בכבוד'. "אני נכה, הייתי במעמד הביניים ועם השנים נפלתי לעוני. במשך 15 שנה לא חל שום שינוי לטובת המעמד הנמוך. גם מעמד הביניים מתחיל ליפול אלינו, זאת אומרת, לעוני. ועל זה תחילת המאבק שלנו.
"אף מפלגה, אין לה מצע חברתי שנותן מענה. אחד אומר, ניתן חכות ולא דגים. זה סתם בולשיט. איך אתה יכול לתת לי חכה כשאני לא יכולה בכלל לצאת לעבוד? תתן לי קצבה לחיות בכבוד, לפרנס את הבית שלי בכבוד. הם מביאים לנו תלוש של 350 שקל, המחירים עולים ואנחנו נשארים עם ה-350 שקל. תחלק את זה למספר נפשות. אז כמה זה יוצא לנו בחודש? 150 שקל לכל אחת. אתה יכול לחיות מ-150 שקל? גם אני לא."
אנשים רבים עוברים, מסתכלים, מצלמים. אחת המפגינות, ערבייה מיפו, מתווכחת עם עובר אורח. הקריאות מסביב עוברות לסיסמאות של מחאת 2011, שנולדה לא רחוק מכאן לפני כמעט 15 שנה: "העם דורש צדק חברתי", עם תוספות של ביטחון תזונתי ודיור ציבורי – סיסמאות שהוציאו מאות אלפים לרחובות. מי חשב אז שעוד יפגינו כאן נגד רפורמה חד-צדדית להחלשת מערכת המשפט, ויזעקו להחזרת מאות חטופים משבי אכזרי בעזה.
אבל למרות מיעוט המשתתפים בהפגנה, שניידר אופטימית. "אנחנו חבורה מכל הארץ, ואנחנו מתחילים פה בקריית הממשלה, לפני שאנחנו מתחילים לצאת לכיוון הממשלה בירושלים. לאט לאט מצטרפים אלינו עוד. אנחנו פותחים קבוצות ווטסאפ ומצטרפים אלינו, ואנחנו נמצא חיבורים. אני הולכת לוועדות בכנסת, ואני הבטחתי להם, אנחנו עוד נגיע אליכם כשכל הדרך שבתנו רעב".
