"החשש שלי הוא שלא נספיק לתת פתרונות ולהבטיח שעלות המזון תתאים ליותר ויותר אוכלוסיות", אומר רפי נבו, מנהל אגף חדשנות, יזמות וחקלאות באיגוד התעשייה הקיבוצית, וממובילי כנס Agritech 2026 שמתקיים השבוע במכון ולקני במסגרת "שבוע החקלאות הישראלית".

"האתגר שלנו הוא לסייע לשרשרת הערך של הפיתוח החקלאי להתקדם מרמת המחקר דרך הסטארט-אפ ועד לרמת מוצר טכנולוגי של חברה תעשייתית, ולמכירות בשווקי העולם", אומר נבו, "זו לא חוכמה לגדל ירקות בהידרופוניקה ליד הסופר. צריך לפתח מערכות שיתנו מענה זמין לציבור הרחב".

כנס אגריטך 2026 מתקיים השנה לאחר השבתה של מספר שנים, בשותפות עם מכון ולקני ומכון הייצוא. במקביל אליו תתקיים תערוכת Agritech, בשיתוף עם התערוכה החקלאית הגדולה "יום פתוח ערבה" שמתקיימת בערבה התיכונה, בהמשך השבוע. "אלה שתי הרגליים שעליהן נבנה התחום לאורך שנים: המחקר החקלאי והיכולת לשווק את הטכנולוגיה בעולם", מסביר נבו את החיבור. לכנס נרשמו יותר מ-600 משתתפים, ביניהם גם עשרות נציגים ממדינות העולם, בעיקר ממדינות מתפתחות כמו קניה, הודו, אנגולה ובלורוס. לתערוכה בערבה התיכונה צפויים להגיע עשרות אלפי מבקרים.

בעידן שבו שינויי האקלים מביאים איתם תופעות קיצון במזג האוויר והאתגרים הגלובליים גוברים, מתגבר גם חוסר הוודאות: מכות חום ממושכות, מידבור, מחסור במים והצפות, לצד אי-יציבות גיאו-פוליטית במזרח התיכון ובעולם ומדיניות מכסים אגרסיבית. כל אלה גורמים לטלטלות בשווקים העולמיים ולהתערערות שרשראות האספקה. לדברי נבו, כנס אגריטך מציע הזדמנות חיונית לדון בפתרונות ובחדשנות בתחום החקלאות, במטרה להתמודד עם אתגרים אלו.

"זו לא חוכמה לגדל ירקות בהידרופוניקה ליד הסופר. צריך לפתח מערכות שיתנו מענה זמין לציבור הרחב"

נבו מלווה את תחום האגרי-טק במשך שנים. כמנכ"ל קרן משתלת הקיבוצים, הוא עוסק בעידוד יזמות וחדשנות באמצעות השקעות של המפעלים והקיבוצים בסטארט-אפים. "אנחנו יודעים שיש הרבה מתעניינים בארץ ובעולם, החל ממגדלים, חקלאים וחברות מסחריות, ועד משקיעים", אומר נבו. "עולם הטכנולוגיה החקלאית הוא מאוד מגוון. הוא כולל אמצעים להתמודדות עם שינויי האקלים, חקלאות דיגיטלית ושימוש בבינה מלאכותית, אוטומציה ורובוטיקה, בקרה וגידול בחממות, השקיה ודישון, דו-שימוש בשטח חקלאי אגרו-וולטאי, פודטק, טיפוח צמחים וייצור זרעים, הגנת סייבר על מו"פ בתעשייה החקלאית, חקלאות מקיימת, הגנת הצומח והדברה משולבת".

לדבריו, "פיתוח הטכנולוגיות קורה במכוני מחקר, במעבדות, ובמגזר הפרטי. המשותף לכולם הוא שכולם עושים את הניסיונות והפיתוח בשדות, במטעים, ברפתות ובלולים של החקלאים עצמם. אנחנו קשורים לקהילות האג-טק השונות ומנסים להניע את הספינה הגדולה הזאת קדימה. השאלה איך נאכיל את אוכלוסיית העולם, היא שאלה אמיתית."

מה הכי מטריד אותך?
"שלא נספיק", אומר נבו ללא היסוס. "המרוץ נגד השעון, בכל הפרמטרים, הוא האתגר הגדול, גם בייצור מספיק מזון, וגם במניעת אובדן של המזון שמייצרים. החשש שלי הוא שלא נספיק לתת פתרונות ולהבטיח שעלות המזון תתאים ליותר ויותר אוכלוסיות. זו לא חוכמה לגדל ירקות בהידרופוניקה ליד הסופר. צריך לפתח מערכות שיתנו מענה זמין לציבור הרחב."

איפה ממשלת ישראל? היא נמצאת באירוע?
"מה שמדהים אותי הוא שלא כל משרדי הממשלה מספיק ערים לגודל הבעיה. עוד לא מבינים עד הסוף את הבהילות. יכול להיות שמבינים, אבל פחות אכפת או שמתמקדים באיומים אחרים שנראים יותר דחופים. בסופו של דבר, איך שלא נהפוך את זה, מזון הוא צורך קיומי הכי בסיסי. גם הצבא צריך לאכול. הסכנה היא שאנחנו יותר מידי סומכים על המזל. אנחנו לא לבד בזה, אבל ככל שהמצב יוחמר, נצטרך לסמוך יותר ויותר על עצמנו.

לדבריו, דוגמה לכך הן התמיכות הממשלתיות. "התמיכות עדיין לא מספיק טובות. זה המצב בארץ ובחלק ממדינות העולם. גם האו"ם עדיין חלש בתחום הזה. המגזר הפרטי עושה את מה שכדאי מבחינה כלכלית עכשיו. מה שצריך הוא ראייה רחבה ופרספקטיבה ארוכת טווח שתייצר את קפיצת הדרך, ותבסס טכנולוגיות שיביאו אותנו לשלב הבא."

האתגר: טכנולוגיה שתחליף עובדים, וצמצום אובדן מזון

נבו מציג דוגמאות לאתגרים כמו המחסור בעובדים, שינויי האקלים ואובדן מזון. "בשביל לייצר יותר מזון אנחנו צריכים להכניס אוטומציה ורובוטיקה שיצמצמו את הצורך בעובדים, בעיקר בפעולות שדורשות הרבה עבודת כפיים כמו קטיף. דוגמה נוספת הם שטחים שאפשר להכשיר במסגרת המלחמה במדבור, בטכנולוגיות שרותמות את השמש לייצור החקלאי, או מסייעות להשתמש נכון יותר במשאב כמו מים.

"עוד טכנולוגיות שאני מקווה שנספיק להכניס לשימוש רחב, מטפלות בצמצום אובדן מזון, בעיקר לאחר הקטיף, פוסט-הרבסט, מהרגע שיצא מהשדה עד הגעתו לשוק. הנתונים כיום מאוד לא טובים: כ-40% מהמזון שאנחנו מייצרים לא נאכל. הפתרונות כוללים טכנולוגיות לאיסום ושמירת טריות, צמצום פחת והארכת חיי מדף. אנחנו מדברים, בין היתר, על טכנולוגיות פטרייתיות או בקטריאליות שעוזרות למניעת ריקבון. אני מקווה שנתקדם בקצב מהיר יותר בנושאים הללו."

כמה קרוב הפיתוח של טכנולוגיות זמינות וזולות של רובוטיקה ומכניקה שמצמצמות את התלות בעובדים, שיהוו קפיצת דרך? נטיעה מחדש של מטעים כדי להתאים אותם להכנסת מיכון והקמה ותפעול של חממות מבוקרות, עדיין דורשים השקעה גבוהה מאוד. כל אלה מתגלגלים גם למחיר לצרכן.
"בתחומים מסוימים אנחנו יכולים לצמצם את התלות די מהר. יש רובוטיקה שכבר עובדת, לדוגמה בתחום ההאבקה המכנית. במקום שיהיו עובדים שינערו את האבקנים, נכנסה לשימוש האבקה מכנית בחלק מהענפים כמו אוכמניות ושקדים. מדובר בטרקטור ומכונה ידנית עם זרועות רובוטיות שיודעים לעשות את עבודת ההאבקה", אומר נבו, "במקרה הזה העובד לא עושה את עבודת הכפיים, אלא מפעיל מחשב. המשמעות היא שאפשר לרדת מ-6 עובדים ל-1 או 2, ומן הסתם לצמצם את שעות עבודה".

סוג נוסף של פיתוחים, לדבריו, הם הכלים האוטונומיים. "גם טכנולוגיה כזו כבר נכנסה לשימוש. העובד מפעיל מרחוק טרקטור או רחפנים שיודעים לא רק לצלם, אלא גם לזהות מזיקים ולרסס בדיוק איפה שצריך. השילוב בין המכונות והאוטומציה לבין האנשים הוא שילוב טוב. במקום שחסרים עובדים, האוטומציה יכולה להיכנס".

היבט נוסף שמושפע מהכנסת האוטומציה הוא סטנדרטיזציה: כדי להכניס פתרון אוטומטי,  החקלאות חייבת להיות סטנדרטית. דוגמה לכך הוא מטע שמעוצב בצורת "קיר פירותי". "פה נכנס גם נושא טיפוח בזנים וטיפוח ייצור הזרעים, שמכוון לכך שהזרעים ינבטו, יצמחו ויתנו פירות באותו זמן, וניתן יהיה לכוון את העבודה בהתאם".

מהן המגמות המרכזיות שאליהן הולך העולם הזה?
"יש בפירוש יותר הליכה לנושא ה-AI, משום שיש חתירה להגברת היעילות והכדאיות הכלכלית בעבודה החקלאית. ככל שמתבססים על כמות גדולה יותר של נתונים וככל שמלמדים את המערכות, כך הן יודעות לייצר הכוונה, פקודות והמלצות, שמייעלות את העבודה החקלאית. היעילות באה לידי ביטוי בחיסכון במשאבים, טיפול מדויק, ריסוס ודישון".

נבו מתאר מערכות שיכולות להמליץ לחקלאי איך לטפל במה שכבר החליט לגדל, ומעבר לכך, כיום מתפתחות מערכות שביכולתן להמליץ לחקלאי מה לגדל בכל עונה, בהתאם לתחזית שנתית. "יש כבר סטארט-אפ שעובד על זה", מבשר נבו, "הם מייצרים המלצות בהתאם לתחזית עונתית, סוג הקרקע, בחינה של מה שהיה בשנים קודמות, מה גידלו על הקרקע הזו בעונות קודמות, ועוד. בגידולי שדה וירקות זה פשוט. במטעים זה כמובן יותר קשה, וגם בכל הקשור לגידול בעלי חיים."

"ישראל מתקדמת באוטומציה ובתרבויות רקמה. יש עוד דרך לעשות בתחום אנרגיה הסולארית וזנים לגד"ש"

איפה ישראל עומדת בעולם בנוגע לפיתוח של טכנולוגיה חקלאית?
"בנושא של רובוטיקה ואוטומציה, AI וכו', אנחנו מתקדמים מאוד. תחום שמתפתח מאוד בישראל בשנים האחרונות הוא תרביות רקמה: שיטה לייצור או ריבוי שתילים. היתרון של השיטה הזו, הוא ייצור מסיבי ומהיר של אלפי שתילים מצמח-אם בודד בזמן קצר. מכיוון שהריבוי נעשה במעבדה, מובטח שחומר הריבוי נקי מווירוסים ומחלות, ומכיוון שכל השתילים זהים גנטית לצמח המקור, מובטחת איכות תוצרת גבוהה."

"לאחרונה תמכנו בסטארט-אפ תרביות רה"ן מראש הנקרה, שמייצר תרביות רקמה לזן מסוים של אבוקדו. הם כבר מתחילים לשווק אותו למשתלות בעולם", מספר נבו ומוסיף: "בתחום הזה יש כיום תחרות שלא הייתה בעבר, אבל אנחנו עדיין מצליחים להוביל מול המתחרים המרכזיים שלנו."

יחד עם זאת, לדברי נבו יש גם מקום לשיפור. לדוגמה, פיתוח זנים לגידולי שדה. "זרעי תפוחי אדמה אנחנו עדיין מייבאים, ויש גידולי שדה נוספים שאנחנו יכולים לשכלל".

תחום נוסף שבו יש לישראל עוד דרך לעשות, הוא האגרו-וולטאי. "הכוונה לדו-שימוש של השטח החקלאי, גם לגידול חקלאי וגם ליצירה ואגירה של אנרגיה", מסביר נבו, "יש לנו שמש בשפע. אנחנו צריכים ללמוד לתכנן את המערכות כך שמצד אחד לא תהיה פחיתה של יבולים, ומצד שני, לתכנן את ההנדסה והרובוטיקה של המתקנים כך שינועו ויאפשרו קליטה של אנרגיית השמש במינימום פגיעה בגידולים".

כך למשל, מתאר נבו ניסוי שהושק בשבועות האחרונים בערבה הדרומית, שם הקרינה חזקה והטמפרטורות מגיעות בקיץ לרמות קיצון. "הניסוי בוחן האם אפשר להשתמש בצל שנוצר מהפאנלים הסולאריים כדי לייצר תנאי גידול יציבים יותר בשדה. זה פותח בפנינו עוד אפשרויות לגידול חקלאי, ובמקביל, מחזק את העצמאות האנרגטית שלנו", הוא אומר.

אילו יחסי גומלין קיימים בין המו"פ הטכנולוגי למשקים החקלאיים בישראל?
"המו"פ והאגרי-טק הישראלי הם עמוד תווך מרכזי בהצלחת החקלאות בישראל. הם מציעים פתרונות חדשניים שמתמודדים עם אתגרים סביבתיים וכלכליים. המשקים החקלאיים בישראל משמשים 'ארגז חול' לבדיקת רעיונות חדשים והחקלאים משתפים פעולה לאורך תהליך הפיתוח, מספקים משוב חיוני ומסייעים בשיפור הטכנולוגיות לפני השקתן בשוק".

לדבריו, יחסי הגומלין הללו מאפשרים לחקלאים לדייק את הכלים ולהטמיע טכנולוגיות חדשות בשטח, מה שמוביל לשיפור בתפוקה ואיכות הגידולים. "בעידן שבו האתגרים של שינויי אקלים, מחסור במים והגידול באוכלוסייה מעמיקים, השילוב בין מחקר חקלאי מתקדם לטכנולוגיות אגריטק ממקם את ישראל בחזית החדשנות החקלאית, ומבטיח את עתיד החקלאות הקיימת במדינה".

כמה חברות טכנולוגיה בשירות החקלאות פועלות כיום בישראל, משלב הסטארט-אפ ועד החברה המסחרית?
"יש כמה מאות חברות", אומר נבו בגאווה. "מבחינת רעיונות טכנולוגיים, יש שפע של דברים מפתיעים ומופלאים, אבל המבחן הוא בשלב של גיוס הכסף לעשות את קפיצת הדרך. מבחינת שלבי חיים, אנחנו בישראל די טובים בתמיכה התחלתית, ברמת הקמת הסטארט-אפ, הטכנולוגיה. יש חממות טכנולוגיות, יש תמיכות של רשות החדשנות, קרנות לתמיכה בחברות הזנק וכו'. מה שחסר זה את העזרה הממשלתית למעבר מעל עמק המוות. זאת אומרת, אחרי שנתיים-שלוש הראשונות, כשצריך לעבור לשלב הבא של המשך פיתוח לרמת אבטיפוס יותר גדול, פיילוט או פיתוח עסקי, יש עמק מוות."

מה צריך לקרות כדי לעבור את עמק המוות הזה?
"מכיוון שאלה טכנולוגיות שמיועדות לחומרה ולא לתוכנה, זה דורש מימון בסדר גודל אחר. דיפ-טק זה הייטק במובן של המידע ולמידת המכונה, שמוטמע בתוך הלאו-טק, כלומר, מיועד לפיתוח תעשייתי. אלה חברות סטארט-אפ שמפתחות פתרונות פורצי דרך שמבוססים על מדע מתקדם ומחקר הנדסי עמוק, כמו בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה ורובוטיקה, שמציעות פוטנציאל לשינוי משמעותי בתעשיות, אבל דורשות לשם כך מחזורי פיתוח ארוכים והשקעות הון גבוהות. התחום של מימון הדיפ-טק לוקה בחסר."

העובדה שהממשק של הפיתוחים האלה הוא עם הממשי ולא רק עם הסייבר, מקשה על גיוס משקיעים?
"משקיעים רוצים תשואה מובטחת ומהירה. לכן רובם הולכים על תוכנה, גיימינג, פינטק וסייבר.  אלה התחומים שבהם נראה יותר אקזיטים. אם יש כמות כסף מוגבלת ואין אג'נדה שמכוונת את ההשקעות, אז לשם ימשיך ללכת רוב הכסף. לאחרונה יש התעוררות בישראל לעידוד קרנות וגופים, להשקיע בחברות חקלאות בשלב יותר מתקדם."

לדברי נבו, נדרשת אג'נדה ומעורבות ממשלתית, ממש כמו זו שבנתה את ישראל כ"אומת ההייטק". "אנחנו צריכים לפתח מערכת מאורגנת שתשקיע בתחום ה-Deep Technologies", אומר נבו. "אני מקווה שזה יכלול גם את נושא החקלאות. אם נצליח להעביר כמה עשרות חברות את השלב הזה של עמק המוות, כי יש להם טכנולוגיה טובה, אנחנו יכולים לשפר את הניהול ולחזור להיות סטארט-אפ ניישן, לפחות ברמה של חקלאות."

מה התפקיד של אגריטך בביסוס האג'נדה הזו?
"אנחנו מקיימים את כנס אגריטך כדי לסמן את המקום שבו אנחנו נמצאים ולתת קריאת כיוון להמשך. השנה חשוב לנו לתת תוקף למה שנעשה, דווקא כחלק מאסטרטגיית היציאה מתקופת החירום. יש לנו תקווה והחקלאות היא חלק מהדרך שלנו לבסס את התקווה ולהגשים אותה."