
ההצבעה על תקציב המדינה לשנת 2026, שהייתה אמורה להתקיים הערב (שני) בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, נדחתה ליום רביעי, בעקבות דרישת הסיעות החרדיות. הדחייה נובעת מהמחלוקת סביב חוק הפטור מגיוס, שנמצא בדיונים בוועדת החוץ והביטחון, ומהתנגדויות משפטיות לנוסחו הנוכחי.
בש"ס ובדגל התורה הודיעו כי הם דורשים להיפגש עם הייעוץ המשפטי של הכנסת לפני ההצבעה על התקציב, בטענה כי ללא הבהרות והסכמות בנוגע לחוק הגיוס – לא יוכלו לתמוך בו. הדרישה הועברה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחר התייעצות הוחלט לדחות את ההצבעה. בעקבות זאת, נתניהו מכנס ישיבה דחופה עם ראשי המפלגות החרדיות.
עד לשעות הבוקר העריכו בקואליציה כי הסיעות החרדיות יתמכו בתקציב בקריאה ראשונה, לאחר שהתקבלו התחייבויות שלפיהן הקריאות השנייה והשלישית יתקיימו רק לאחר חקיקת חוק הפטור. בהתאם לכך, סוכם כי חוק התקציב וחוק ההסדרים לא יתחילו בדיונים בוועדות הכנסת לפני אישור החוק.
במוקד המחלוקת עומדת דרישת היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, לשינויים מהותיים בחוק הגיוס, במטרה להבטיח את חוקתיותו. בין היתר, מתנגדת פרנקל שור למנגנון שלפיו ועדה מייעצת תוכל להפחית את יעדי הגיוס אם צה"ל לא יעמוד בהקמת מסלולים מותאמים לאורח החיים החרדי. לדבריה, מנגנון כזה עלול לעקר את החוק מתוכן ולפגוע בניסיון לצמצם את אי־השוויון בגיוס.
בנוסף, בייעוץ המשפטי דורשים להחיל סנקציות משמעותיות כבר בשלבי החוק הראשונים, לחזק את מנגנוני הפיקוח על תלמידי הישיבות, ולבחון אפשרות שהחוק יעבור כהוראת שעה ולא כחוק קבע. דרישות אלו אינן מקובלות על הסיעות החרדיות, הרואות בהן פגיעה בעקרונות ההסכמות הקואליציוניות.
בדגל התורה הזהירו כי ללא הסכמות ברורות לא תינתן תמיכה בתקציב, והוסיפו כי נדרשת מעורבות ישירה של ראש הממשלה כדי לגשר על הפערים. בסיעת הציונות הדתית מתחו ביקורת על דחיית ההצבעה והודיעו כי יכנסו לדיון דחוף בנושא. באופוזיציה טענו מנגד כי הדחייה מעידה על עומק המשבר בקואליציה סביב חוק הגיוס. ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את דחיית ההצבעה ואמר: "הסיבה שהתקציב לא עולה היום להצבעה היא שהחרדים הבינו שחוק ההשתמטות לא יעבור. אנחנו לא ניתן לו לעבור".
על פי לוח הזמנים שקבעה יועצת המשפטית של הכנסת, אישור התקציב בקריאה ראשונה חייב להתקיים עד יום רביעי, כדי לאפשר לכנסת את פרק הזמן הנדרש לדיונים ולאישור התקציב הסופי עד סוף מרץ. אי־עמידה במועד זה עלולה להוביל למשבר פוליטי ולהקדמת הבחירות.


