ועדת החוקה של הכנסת קיימה הבוקר (שני) דיון טעון בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שבמרכזו עמדה שאלה עקרונית: האם היועץ המשפטי הוא עורך הדין של הממשלה הכפוף לרצונה, או נציג החוק והאינטרס הציבורי במסגרת הייעוץ והייצוג המשפטי של המדינה.

הדיון עסק בהסדרת ייצוג המדינה בערכאות, שלפי הצעת החוק של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מבקשת לקבוע כי הממשלה היא שתכריע באופן בלעדי מהי העמדה המשפטית שתוצג בשמה בבתי המשפט. רוטמן שב והדגיש כי הממשלה צריכה להיות “בעלת הבית” על ייצוגה, בדומה ללקוח פרטי מול עורך דינו, בעוד שבאופוזיציה הזהירו כי המהלך יאפשר לממשלה להתעלם מחוות דעת משפטיות ולרסק את מנגנוני הביקורת.

הדיון הפך לסוער במיוחד על רקע הרחקתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, מהוועדה בשבוע שעבר. ח"כ משה סעדה (הליכוד) ויו"ר הוועדה רוטמן תקפו בחריפות את לימון, כינו את התנהלותו "עבריינית" וטענו כי הוא מתנהג כפוליטיקאי המסרב להשיב לשאלות נבחרי הציבור. מנגד, חברי האופוזיציה מחו על מה שהגדירו כ"סיכול עבודת האופוזיציה", על הפגיעה בנוכחותם של נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה בדיוני הוועדה, ועל החוק כחלק מהצרת צעדי מערכת המשפט.

"אם יועץ יגיד משהו בניגוד לעמדת הממשלה – הוא יפוטר?"

ח"כ אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) קשרה בין החוק לפיצול והחלשת תפקיד היועמ"ש לאפשרות לקדם חוק השתמטות משירות צבאי. "גם אם תהיה חוות דעת משפטית וכלכלית שפוסלת את חוק ההשתמטות, הצעת החוק מאפשרת לממשלה להתעלם ממנה, כי החוק מאפשר לממשלה להחליט שלא לאמץ חוות דעת", אמרה פרקש-הכהן. "לפי הצעת החוק, הממשלה תוכל גם להתחיל ליישם את החוק בניגוד לעמדה המשפטית".

"הממשלה תוכל להורות לעובדי המדינה הרלוונטיים להעביר את מאות מיליוני השקלים המעוכבים לתשלום קצבאות לאברכים, סבסודים למעונות ועוד, כי הצעת החוק מאפשרת לממשלה להחריג עובדי מדינה מכפיפות לחוות דעת”, הוסיפה. "הממשלה גם תוכל להנחות את שר הביטחון לעכב צווים בניגוד לחוק".

"ובדיון בבג"ץ נגד החוק, לא רק שהממשלה תיקח ייצוג משפטי לעצמה, אלא שייאסר על הגורמים הממשלתיים, כולל היועמ"ש, להציג עמדה נוספת שתציג מידע חשוב לציבור", אמרה פרקש-הכהן, אף שסעדה ציין כי לדעתו יש לאפשר לייעוץ המשפטי לממשלה להציג את עמדתו בנפרד מעמדת הממשלה במקרים כאלה.

יו"ר הוועדה רוטמן שב ואמר כי היחס של הממשלה למי שמייצג אותה דומה לאדם פרטי המיוצג על ידי עורך דין, וכי אם אינו מרוצה מהייצוג – הוא יכול להחליפו. “אני מבינה שמה שאתה אומר זה שמדובר בעורך דין של הממשלה, ולא של מדינת ישראל, לא של החוק, אלא של הממשלה כדי שיכשיר את מה שהיא עושה”, אמרה ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים). “איזה מין שרץ הבאתם לפה? שאם יועץ יגיד משהו בניגוד לעמדת הממשלה הוא יפוטר? באיזה משטרים זה קורה?”, שאלה.

רוטמן השיב כי “בכל מדינות העולם זה אופן ההתנהלות”. רייטן השיבה: "אם זה היה משהו בודד, אולי הייתי מסכימה איתך, אבל זה אף פעם לא מקרה בודד, וזה מעשה רמייה כי יש פה מכלול. כשהם רוצים לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, כשהם מבטלים את זכות העמידה, כשהם מרכזים את הכוח בידי ראש הממשלה והופכים את הקבינט לחותמת גומי – זה הכול מצטרף לתמונה ברורה של ריסוק הדמוקרטיה".

אורית קוטלר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אמרה כי “מה שההצעה הזו עושה זה לנסות לקבע בחקיקה את העלמת הייעוץ המשפטי לממשלה ואת ייצוג האינטרס הציבורי. מעלימים את היכולת של הציבור לבקר ואת היכולת של הייעוץ המשפטי להציג את הדברים לציבור. בעצם כך אנחנו מפחיתים מהכוח של האזרח ומעבירים עוד יותר כוח לממשלה, שממילא הכוח שלה גדול”. לדבריה, “במסגרת הרצון לשנות את היכולת של אגף התקציבים באוצר להגיש את עמדתו, יש כאן עוד כרסום במכלול וריכוז של הכוח בממשלה – גם מהזווית של בית המשפט”.

לדברי קוטלר, הטענה שלפיה הממשלה אינה מיוצגת על ידי הפרקליטות אינה נכונה. “מתוך כ־24 אלף ייצוגים בשנה, היו הליכים מעטים שבהם הפרקליטות לא ייצגה את הממשלה, ואלה הליכים שבהם הפרקליטות ביקשה להרים דגל אדום. אי־תקינות שלטונית היא מנעד רחב – מהפרה של חובות מינהליות ועד שחיתות שלטונית”.

“כשהפרקליטות לא תוכל לומר שמי שקיבל את ההחלטה לא שקל שיקולים רלוונטיים, התעלם מחוקי יסוד או מזכויות יסוד – היא לא תוכל לייצג את החוק בצורה נאמנה”, הוסיפה. “כשאנחנו מרימים דגל אדום אנחנו לא עושים את זה בקלות, אלא לאחר שקילה לכובד ראש. לא מוקם פה גוף אחר שמייצג את זכויות הציבור במקום הייעוץ המשפטי או הפרקליטות, ולכן מבטלים את היכולת של האזרחים להיות מיוצגים – ויישמע רק קולה של הממשלה”.

“אי אפשר לנתק את מה שקרה כאן עם היועץ המשפטי לממשלה בשבוע שעבר מהמכלול”, אמר ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים). “יש כאן סיכול די משמעותי של עבודת האופוזיציה בוועדה. כל בדיקה פשוטה תראה שרוב החברים שיושבים כאן הם חברי אופוזיציה, עם מעט ייצוג לסיעות הקואליציה. יש כאן מאמץ מכוון למנוע את עבודת האופוזיציה”.

הרחקת המשנה ליועמ"שית

ויכוח סוער התעורר סביב התנהלות הקואליציה מול הייעוץ המשפטי לממשלה, לאחר שבשבוע שעבר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, הוצא מהוועדה לאחר שסירב לענות על שאלות בנוגע לחקירות מתנהלות.

"קארין אלהרר שלחה אתמול מכתב ליועמ"שית הכנסת על הפגיעה בחברי הכנסת בדיוני הוועדה ועל כך שאין כאן ייצוג של נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה”, אמר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד). הוא דרש מיועמ"ש הוועדה, עו"ד גור בליי, לבקש מהיועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, להגיע לדיון ולהציג את עמדתה, או להשיב למכתבה של אלהרר. בליי השיב כי אפיק תשיב בהמשך היום.

“אתם מעדיפים את הפוליטיקאי גיל לימון מאשר את הייעוץ המשפטי לממשלה”, אמר יו"ר הוועדה רוטמן. סעדה הוסיף: “בשבוע שעבר הייתה התנהלות בריונית של גיל לימון. אנחנו שואלים אותו שאלות של כן ולא והוא לא עונה. מה זה ארגון עברייני, שאם הוא לא עונה – אף אחד לא עונה? מבחינתי, כשהיועץ המשפטי מתנהל כמו עבריין אין תקומה לשלטון החוק. אני מציע שנוציא הודעה למנכ"ל המשרד שאנחנו דורשים שיינזוף בו”.

"חלק מהשאלות שאני, טלי (גוטליב) ומשה (סעדה) העלינו נגעו להליכים תלויים ועומדים, אבל אפשר היה להשיב תשובות ענייניות ולהגיד שלא ניתן להתייחס לסעיף כזה או אחר", אמר רוטמן. "זה אפילו לא היה הטיעון. היו שאלות בנוגע ליועצת והוא אמר ‘אני לא אענה’. אמרתי שאולי נאפשר לו קצת לדבר, אבל אדם שעונה בכזו חוצפה לוועדה ואומר שהוא לא ישיב לשאלות – ואז אומר ‘אם אני לא אדבר אף אחד לא ידבר’ – והנה אתם רואים, אין כאן אף אחד ממשרד המשפטים, אפילו לא מי שאינם כפופים לגיל לימון".

“במדינה דמוקרטית מי שמוסמך לדבר בשם הציבור הם נבחרי הציבור”, סיכם רוטמן. “מי שטוען שהוא מוסמך לייצג את אינטרס הציבור בניגוד לאינטרס הממשלה – זה דבר לא דמוקרטי. כן, לפעמים יש אינטרסים מנוגדים ואפשרתי זאת, אבל אי אפשר להישאר בטענה שהמדינה מדברת בכמה קולות. ברירת המחדל לא יכולה להיות שעמדת היועץ המשפטי גוברת על עמדת הממשלה".