עם השבתו לישראל של החטוף האחרון רס"ר רן גואילי ז"ל הערב (שני), ישראל וחמאס צפויות להיכנס לשלב ב' בהסכם הפסקת האש ותחילת מימוש תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ. שלב דיפלומטי זה צפוי להיות מאתגר במיוחד עבור ישראל ומבחן עבור הוועדה המנהלת לעזה, עם הפתיחה הצפויה של מעבר רפיח לצד אכיפה של הפסקת האש שתידרש בצה"ל.

עקרונות ההתקדמות בשלבי ההסכם מבוססים על נקודות ציון והשלמה או קיום של השלבים הקודמים, ולא על תאריכים. עם החזרת החטוף האחרון לישראל ייפתח מעבר רפיח; עם ניהולו התקין של מעבר רפיח והקמת כוח הייצוב הבינלאומי (ISF), יתאפשר ניהול של "בועות הומניטריות" בשטחים שכעת בשליטת צה"ל; עם התפרקות חמאס מנשקו (למרות שעל המשמעות בפועל של פירוק מנשק עדיין אין הסכמות), השליטה בשטחי הקו הצהוב יועברו לניהול האזרחי של הוועדה הלאומית לניהול עזה; ולאחר שיוכח ניהול תקין ושלו של הרצועה יועברו סמכויות אכיפת החוק לכוחות אכיפה פנימיים תחת הוועדה לניהול עזה; ככל שהשלב הזה יצלח, הרצועה תוכל לעבור לניהול מלא של הוועדה.

במקביל לכל אלה, ייבנו גופי השיקום הכלכליים והאזרחיים לרצועת עזה, שצפויים להיות תחת סמכותו של יו"ר מועצת השלום, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מי שיהיו הזרוע המבצעת של מועצת השלום הם חברי המועצה המבצעת לעזה שהוכרזה בתחילת החודש בראשות ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, וכוללת דיפלומטים מצרים, טורקים, קטארים ואחרים, לצד אנשי עסקים בינלאומיים, בהם המיליארדר ממוצא ישראלי, יקיר גבאי.

פתיחת מעבר רפיח: צעד ראשון לאמון

פתיחת מעבר רפיח שהוכרז עליה אמש, תהיה "מבחן הריבונות" הראשון של הוועדה הלאומית לניהול עזה בראשות ד"ר עלי שעאת', מי שהיה סגן מזכיר משרדי התכנון, התחבורה והתקשורת ברשות הפלסטינית. לפי לשכת ראש הממשלה המעבר ייפתח כרגע  לתנועה של אנשים בלבד, ולא סחורות, ויהיה תחת פיקוח ישראלי מלא.

מבין החלקים העיקריים של שלב ב' הראשון, וכפי הנראה הקרוב ביותר לביצוע הוא הצבת פקחי כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) משני צדי מעבר רפיח ובמספר נקודות ברחבי "הבועות ההומניטריות" באזור חאן יונס ובמרחב העיר עזה.

על ISF צפוי לפקד מייג'ור-ג'נרל ג'ספר ג'פרס מצבא ארה"ב, שהיה אמון על חלק מהסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון. הכוח צפוי לכלול פקחים שימונו אליו ממספר מדינות, כאשר לפי חלק מהדיווחים, מינויים יותנה באישור ישראלי-אמריקני משותף של שב"כ ו-CIA.

לראשונה מזה קרוב ל-20 שנה, המעבר לא ינוהל במעורבות חמאס, אך גם לא על ידי הרשות הפלסטינית הישנה, אלא על ידי כוח מקצועי-טכנוקרטי שגויס על ידי הוועדה ויועבר סינון ביטחוני של CIA ושב"כ, כאשר בצד המצרי והעזתי יוצבו פקחים מה-ISF.

צה"ל, הקו הצהוב והשליטה ברצועה

צה"ל מחזיק כיום ב-53% משטחי הרצועה, וצפוי לסגת מהקו הצהוב בתקופה הקרובה, אך הדבר תלוי בשני תנאים מרכזיים, שבנוגע לשניהם ישראל יכולה לוותר על האחיזה בשטח ולהותיר אותו בחוסר אכיפה, או להקשות על התקדמות ביצוע שלב ב' במטרה לוודא שהרצועה תהיה מפורזת ככל הניתן, והכוח השולט בה יהיה נייטרלי ואף ידידותי לישראל. בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ עזה תוגדר כ"אזור חופשי מטרור", כתנאי שיאפשר את שיקומה.

התנאי הראשון הוא כאמור ניהול תקין של מעבר רפיח, אך התנאי השני והמורכב יותר הוא התפרקות חמאס מנשקו. מדובר באתגר בעל שלושה רבדים: הראשון הוא שאלת ממדי הפירוק, כאשר בעוד ישראל דורשת פירוק מכל כלי נשק חם, בארה"ב עד כה מדברים בעיקר על "נשק כבד", כאשר לא ברור האם למשל רובי M16 או קלצ'ניקוב כלולים בכך; הרובד השני הוא הסגרת הנשק ופעילי חמאס עצמם, כאשר לפי דיווחים תינתן לפעילי חמאס האפשרות לוותר על נשקם ולקבל חנינה, או להשתלב בכוחות הביטחון ברצועה, צעד שספק אם ישראל תסכים לו; הרובד השלישי הוא עצם האמון במוכנות האמיתית של חמאס להתפרק מנשקו, לאחר שהתגלו מאות קילומטרים של מנהרות מתחת לרצועת עזה במספר קומות ולא פג החשש שאנשי חמאס ימשיכו להחזיק נשק כבד במסתור.

מהצד העזתי: האם הרצועה תנוהל בשקט?

עדיין אין מועד ברור לתחילת הניהול בפועל, מאחר ומדובר כאמור בשלב שתלוי בשלבים שלפניו. אך בטווח הזמן הקרוב כפי הנראה יוכל להתחיל שיקום ראשוני של התשתיות הקריטיות ברצועה, כפי שהגדיר זאת יו"ר הוועדה שעאת', שכוללות ראשית כל את החשמל והמים, עם חיבור מחדש של רשתות החשמל לישראל ולמצרים במימון איחוד האמירויות, כך לפי דיווחים ברשתות תקשורת אמירתיות.

לצד שיקום התשתיות הפיזיות, שעאת' הציב לעצמו למטרה לייצב את ביטחון הפנים, עם הקמת "משמר עזה", שיהיה כוח שיטור מקומי שאינו מזוהה פוליטית, המורכב מאנשי מקצוע ששירתו בעבר ברשות הפלסטינית או שלא היו מעורבים בטרור.

בנוסף, תוכנית טראמפ דורשת רפורמות עומק ברשות הפלסטינית, שאם תוכיח שאכן מסוגלת לנהל ישות אזרחית-מדינית באופן תקין, תוכל לקבל את השליטה המלאה על רצועת עזה, אך הדברים תלויים גם בהסכמת ישראל, האו"ם ומועצת השלום של טראמפ.

20 הנקודות של טראמפ: תהליך מתמשך שרובו עוד לפנינו

אחד הדברים שסימנו את תחילת הפסקת האש והחזרת החטופים הוא תוכנית 20 הנקודות של טראמפ. כעת שהשלב הראשון בתוכנית הושלם, ניתן לראות מה כבר בוצע במלואו, מה בוצע באופן חלקי, מה נמצא בתהליך ומה עוד צפוי לקרות לפי התוכנית.

מה כבר בוצע?

• החזרת כל החטופים: החזרת כל החטופים (חיים וחללים) תוך 72 שעות מחתימת ההסכם – לא בוצע במלואו, לחמאס לקח חודשים להחזיר את החלל החטוף האחרון, שהיום הושב לאחר פעילות כוחות הביטחון, ולאחר שלפי מספר דיווחים, ממשלת ישראל עיכבה את ביצוע המבצע הנוכחי לאיתורו.
• שחרור אסירים אזרחיים: שחרור 1,700 עזתים שנעצרו אחרי ה-7 באוקטובר ו-250 אסירי עולם.
• החלפת גופות: יחס של 15 גופות עזתיות על כל גופה של חטוף ישראלי.
• הקפאת קווים: עצירה מיידית של כל המבצעים הצבאיים התקפיים והקפאת קווי הלחימה.
• סיוע מיידי: הזרמת סיוע מלא ללא מגבלות מיד עם קבלת ההסכם.
• פרימטר ביטחוני: הקמת אזור חיץ מוסכם אך זמני לאורך הגבול.
• הקמת מועצת השלום (Board of Peace): גוף פיקוח עליון בראשות ארה"ב ומנהיגי האזור.
• הפצה נייטרלית: חלוקת סיוע דרך האו"ם והסהר האדום ללא מעורבות של חמאס או ישראל.
• הקמת הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG): גוף טכנוקרטי פלסטיני לניהול אזרחי (ללא חמאס).

מה נמצא בתהליך ועוד לא בהכרח בוצע או הוסכם

• נסיגת צה"ל מדורגת: נסיגה מבוססת אבני בוחן (Milestones) של פירוז, ולא רק לוח זמנים שרירותי.
• פיתוח מחדש: התחייבות לשיקום כלכלי מסיבי לטובת תושבי עזה.
• כוח ייצוב בינלאומי (ISF): הקמת כוח צבאי רב-לאומי שיפקח על הביטחון והפירוז.
• מניעת עקירה: הבטחה שאיש לא יאלץ לעזוב את עזה לצמיתות, ומתן זכות חזרה למי שנמלט.
• איסור סיפוח: התחייבות ישראלית לא לספח שטחים מהרצועה ולא להקים התנחלויות.
• רפורמה ברשות הפלסטינית: התניית נתיב למדינה פלסטינית ברפורמה מקיפה ברש"פ.

מה צפוי להמשך

• חנינה למחזיקי נשק: מתן חנינה לאנשי חמאס שיסכימו להניח את נשקם ולחיות בדו-קיום.
• מעבר בטוח: אפשרות לאנשי חמאס המעוניינים בכך לעזוב את הרצועה למדינות צד שלישי בביטחה.
• פירוק תשתיות טרור: תוכנית מובנית להשמדת מנהרות ואיסוף נשק תחת פיקוח בינלאומי.
• הפיכת עזה לאזור מפורז מצבא וחופשי מטרור (Terror-free zone) כחלק מתהליך השיקום שלה.
• שילוב אזורי: חיבור שיקום עזה להסכמי אברהם ולציר הכלכלי האזורי.