על פי המסורת, את המנון תנועת הפועלים, האינטרנציונל, שר כל לאום בשפתו. ההמנון שנכתב במקור בצרפתית בשנת 1871 על ידי איש הקומונה הפאריזאית אז'ן פוטייה. הוא תורגם לשפות רבות, ובחלקן זכה גם ליותר מתרגום אחד.

גם בעברית ישנן שתי גרסאות, כשהמוכרת מביניהן (למי שמכיר…) היא גרסאתו של אברהם שלונסקי, אשר תורגמה מן הגרסא הרוסית, המיליטנטית יותר, ומקובל לשיר את שני בתיו הראשונים והפזמון:

קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלַּב לִחֵכַה
לִקְרַאת אוֹיַב הִכּוֹן לַקְרָב.

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם מִתְּמוֹל
מָחָר – הַכֹּל.

זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְׂגָב אָדָם

רַק לָנוּ עֲמֵלֵי כַּפַּיִם / רַק לָנוּ עֲמֵלֵי הַיְּקוּם
הָאֲדָמָה וּבִרְכוֹתֶיהָ / וּלְכָל הוֹלְכֵי בָּטֵל לֹא כְלוּם
אֵין רַב רִבֵּנוּ וּמוֹשִׁיעַ / לֹא אֵל, לֹא מֶלֶךְ, לֹא גִּבּוֹר
בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה נַבְקִיעַ / אֲנַחְנוּ דֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר
זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!

עֲבוּר הַדְּרוֹר וּפְדוּת הָרוּחַ / וּפְרֹק הָעֹל מִגַּב הָעָם
לַבֵּה הָאֵשׁ וְהַךְ בְּכֹחַ / כָּל עוֹד בַּרְזֶל עוֹדֶנּוּ חַם
וְכִי רַעַם אֲבָדוֹן יָרִיעַ /עַל רֹאשׁ אוֹיְבֵינוּ לְהַמֵּם
עָלֵינוּ שֶׁמֶש דְּרוֹר תַּפְצִיעַ / לִשְׁפֹּךְ אֶת זָהֳרָהּ הַחַם
זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!

השפה העשירה של שלונסקי, מדהימה ביופיה ומשתלבת באופי השירה הפועלית העברית והחלוצית של תחילת שנות ה-20. עם זאת, קשה לטעון שהשימוש במילים כמו 'חֵלֵכָה' ו'מְזֵי' הוא עממי ונהיר לציבור העמל הרחב של ישראל 2017. בספר שיריו של יורם טהרלב 'הנשיקה הראשונה' (הקיבוץ המאוחד תש"ם) ישנו שיר המתאר באופן בלתי אמצעי ובדרכו ההיתולית את זיכרון ילדותו בקיבוץ יגור משירת האינטרנאציונל בטקסים, וכך נשמע היה השיר באוזניו של ילד קטן:

קוּמִית נָעֵר הָעָם חֵילֶךָ
עַמָּה וָדִים מוּמְזֵר הָאָב
אֶשָׁן כָּמוֹתָה לִבְלִי חֶכָה
לִקְרָאת אוֹיֵב הִכּוֹן לַקְּרָב.

ואמנם בפברואר 1985, נתקבלה בועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית הצעתו של החבר יצחק בן אהרון לבקש מן המשורר חיים חפר לחדש תרגום עברי עדכני להמנון תנועת הפועלים: "הועדה ממליצה על עריכתו מחדש של טקסט האינטרנאציונל במובן של מחיקת תוכן שאבד עליו הכלח וצירופם של תכנים עכשוויים מן ההוויה הישראלית או הבינלאומית". באופן אישי אני בהחלט אוהב את תרגומו של שלונסקי (וגם את הבתים שבדרך כלל לא נהוג לשיר) – אבל מזדהה יותר עם רוחו של תרגום חפר, שהוא בהחלט עממי יותר – במובן של פשוט ונהיר, מיליטנטי פחות, שוחר שלום ואף מדגיש את חשיבות החירות הלאומית שהיא עניין רב חשיבות לתנועה הציונית הסוציאליסטית, ואשר מקבלת משמעות אקטואלית באשר ליחסי העמים בארץ שלנו. למרות שמאוחר יותר גם ועידת הנוער העובד והלומד אימצה גרסה זו, ובעקבותיה היא אף הוקלטה על ידי להקת התנועה – בפועל הציבור מצביע ברגליים, ועל פי רוב מושרת הגרסה הישנה והטובה של שלונסקי במרבית הטקסים

כך תרגם חפר:

קוּם עַם עוֹבֵד, הָרֵם דְּגָלֶיךָ
מִן הַשָֹדֶה, מִן הַסַּדְנָה,
כָּל הָרָעֵב שָלוֹם וְלֶחֶם,
הוּא אָח אִתְּךָ לָאֱמוּנָה.
עוֹלָם יָשָן עֲדֵי הַיְסוֹד נַחְרִימָה,

מִגַב כָּפוּף נִפרֹק הָעֹל,
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה,
לֹא כלוּם אֶתְמוֹל – מָחָר הַכֹּל.
אַחוָה הִיא דִגְלֵנוּ
וְחֵרוּת לְכָל עַם,

עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל,
יֵעוֹר, יִשְגַב אָדָם!

"לפני 20 שנה שנה הייתי בפסטיבל הפולק של ונקובר, באחורי הבמה כשפיט (סיגר, נ.כ) ניגש אליי, הניח את ידו על כתפי ואמר לי, בילי, אני אסגור מחר את הפסטיבל בשירת האינטרנציונל לזכר המפגינים בכיכר טיאננמן, זה היה רק ימים אחרי האלימות בכיכר טיאננמן. ופיט אמר לי 'בילי, אני רוצה שאתה תשיר גרסה אנגלית של השיר'. אמרתי לו, 'פיט בחייך… הגירסה האנגלית היא כל כך ארכאית…. אני אפילו לא מבין את המילים!'. אז הוא אמר לי – 'למה לא תכתוב גרסה חדשה….' ולפני שהספקתי להתלונן הוא עצם עיניו, מצא חתיכת נייר, והחל לשיר לעצמו ברכות את המילים המקוריות בצרפתית, אפילו מבלי ממש להסתכל רשם תרגום מילולי על הדף. בסוף הוא הושיט לי את הנייר ואמר לי 'הינה לך, יש לך 24 שעות…'. יש אנשים שאתה לא יכול לסרב להם, ופיט סיגר הוא אחד מהם. ואני חייב להודות לו – כי בזכותו אני גאה לספר שהגרסה שלי מופיע לצד הגרסה המקורית בספר השירים של ה-IWW" מספר בילי בראג על חידוש הגירסא האנגלית של האינטרנאציונל.

ולסיום – הנוסח האנגלי הישן יותר – בגרסא חגיגית לחג פועלים שמח!