"בסוף נכנסים לכיס של התושבים בגלל כשל של העירייה ושל משרדי הממשלה", כך אמר אתמול (שני) ח"כ אלי דלל (הליכוד) בדיון בוועדת הכספים על העלאת הארנונה בנצרת ב-30%.

בוועדה הקרואה ובמשרדי הממשלה טענו כי מדובר בצעד הכרחי להצלת העיר מקריסה וכי מדובר בשיעור גבייה הולם. חברי הכנסת ותושבי העיר הזהירו מנגד מפני פגיעה קשה בתושבים מוחלשים ומפגיעה באמון הציבור. הם קראו לפעול בצעדים מוסכמים ושקולים.

לאחר הדחת ראש העיר הקודם של נצרת, עלי סלאם, בשל חשדות לשחיתות, מונתה ועדה קרואה (ועדה שממנה שר הפנים לנהל רשות מקומית במקום ראש הרשות הנבחר והמועצה, כשאלו כושלים בתפקודם; י.ש) לעיר. הוועדה גיבשה תוכנית הבראה לעיר – עם תקציב עירייה שעמד על 450 מיליון שקלים וגירעון הסתכם ב-350 מיליון שקלים.

"שנת 2025, בגלל שנכנסנו באמצע השנה, תייצר עוד 52 מיליון ש"ח גרעון", אמר דני אפרתי, ראש הוועדה הקרואה. "אנחנו מדברים על גירעון של 400 מיליון שקלים. עובדים לא קיבלו משכורת חמישה חודשים, רכבים לא זזים, מחסנים מרוקנים – אין תפקוד בעירייה. אנחנו צריכים להתמודד עם זה".

אפרתי תיאר את צעדי ההתייעלות שנעשו, ובהם פיטורי 226 עובדי עירייה מתוך 1,400 עובדים. הוא הוסיף כי "זה התנאי של האוצר והפנים. אם אני לא מגיע לאיזון, אני מקבל סיוע חלקי בלבד, נסוג לאחור – ואז אין תקומה לעיר".

"נדרשים מהלכים קשים לעיר"

שריף זועבי, תושב העיר, אמר: "הייתי חבר מועצה עד לפני מספר חודשים. התרעתי על מצב העיר במשך שנים, אבל במשרד הפנים התעוררו מאוחר. בנצרת ישנה עזיבה של העיר, יש עסקים שנסגרים ועסקים שעוזבים לערים אחרות. במקום לעודד את העסקים ואת האנשים האלה, הולכים לצעד חריג כזה, בנוסף לשירותים הגרועים ולפשע שיש בעיר. העיר הגיעה ל-80 אחוז גירעון מצטבר, כאשר לפי החוק ב-15% משרד הפנים צריך להתערב. המשרד ישן. יש לתת מענה, והאזרח הקטן לא צריך לשלם על כך".

אפרתי ציין כי כשנכנס לתפקידו, אחוז הגבייה עמד על 45% בלבד וכי גובה חובות העבר שלא נגבו עומד על 2.5 מיליארד שקלים.

"סיכמנו על הסכם שגובש עם הוועדה הקרואה באופן מלא", אמר נציג משרד האוצר, אלקנה אהרן ריקלין. "הרשות נכנסה לתוכנית הבראה אינטנסיבית מאוד, ואנחנו בשלב השני שלה". הוא הוסיף כי הוועדה הקרואה עמדה ביעדי התוכנית ל-2025, אך "נדרשים פה מהלכים קשים לעיר. המצב שלה היה מאוד קשה. אם רוצים לשפר את המצב, חד-משמעית צריך לשפר את הגבייה. המדינה שמה המון כסף לאור התנהלות פושעת של העירייה".

"הביקורת המרכזית היא כלפי העירייה"

חברי הכנסת תהו מתי נודע למשרד האוצר על ההתנהלות הלקויה של העירייה, והיכן הייתה הביקורת של משרדי הממשלה לאורך השנים. נציג האוצר השיב כי "הביקורת המרכזית היא כלפי עירייה שאמורה להתנהל בצורה תקינה, היא הגורם הפיננסי האחראי".

"נצרת נקלעה למצב קשה מאוד, וכולנו צריכים להיאבק כדי שהמצב ישתפר", אמר ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל). "אבל אחד הדברים המהותיים הוא אמון ושיתוף פעולה בין הוועדה הקרואה לתושבי העיר, שכולם רוצים בשיפור המצב. לצערי הרב הממשלות הפקירו את המקום הזה, ובמקום זאת רוצים להביא את הכסף מהאנשים המוחלשים. אם המצב יישאר על כנו, זה יגיע לעתירה מנהלית. השיתוף עם התושבים הוא כל כך יקר וקריטי, העלאה כזו בבת אחת הורסת את השיתוף. בואו תעשו צעד נכון שיחד נרים את העיר".