"פרישה מאמנת האקלים ומהסכם פריז עלולה להפוך את משבר האקלים לנושא של ימין ושמאל בישראל", מתריע פרופ' אלון טל מאוניברסיטת תל אביב, פעיל סביבתי ומומחה בתחום מדיניות אקלים, בראיון ל'דבר', בעקבות הדיווחים על כך שהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן בוחנת אפשרות פרישה.

טל מבקר את סילמן בחריפות: "עצם העובדה שהשרה סילמן לא עומדת בראש המתנגדים, זה אות קלון עליה באופן אישי ועל הכהונה שלה. מעולם לא היה שר להגנת הסביבה שבקלות בלתי נסבלת ויתר על האינטרס הסביבתי".

מאמר של אלון, בשיתוף פרופ' שלומית פז, בנושא הכחשת אקלים בקרב פוליטיקאים, פורסם באחרונה בכתב העת הנחשב 'Nature'. לטענת אלון, לשעבר יושב ראש ועדת המשנה לבריאות, סביבה ואקלים בכנסת, המאבק הסביבתי בישראל הצליח לאורך השנים 'להתחמק' מהיקשרות לצד פוליטי אחד, ואף זכה לתמיכת פוליטיקאים משני צדדי המתרס. "למזלנו, הפיצול הנוראי בין ימין לשמאל סביב סוגיית האקלים לא התרחש בישראל. שיתפתי פעולה עם הרבה פוליטיקאים מהימין שמבינים את חומרת המשבר ופועלים בנושא".

דוגמה לכך, לדברי טל, היא פרישתו הראשונה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מהסכם פריז ב-2017, אז עמד השר יובל שטייניץ בראשות משרד האנרגיה: "הוא היה אז בסין בביקור ממלכתי בתוקף תפקידו כשר האנרגיה והמים, ראה את זה בטלפון שלו ומיד הודיע בטוויטר: 'מכבדים את החלטת ארצות הברית, חברתנו הגדולה. אבל מדינת ישראל מחויבת לאמנת האקלים, ואנחנו נמשיך לפעול ולקיים את התחייבויותינו'. הוא סיפר לי שהוא עשה את זה בכוונה לפני שיתחילו לחצים מצד גורמים אחרים להראות לטראמפ שאנחנו תומכים בו, כדי שזה לא יהיה בשיח".

"הצד הלא נכון של ההיסטוריה"

במחקר החדש של טל ופז, השניים בחנו את השימוש הגובר בהכחשת משבר האקלים ככלי פוליטי בידי מנהיגים פופוליסטים. לטענתם, אותם מנהיגים מנצלים את החרדה הקיומית שמעורר משבר האקלים ומשתמשים בהכחשתו כדי להימנע משינויים או מהפסדים כלכליים שעלולים לנבוע מהמאבק בו – כמו גם כדי לחזק ולעודד זהות פוליטית פופוליסטית שמתנגדת למשבר.

"אני חושש שאם ישראל תפרוש, יהיה לנו הרבה יותר קשה לפעול בתוך הליכוד ובתוך גופים שמרנים", אומר טל. עם זאת, הוא תולה את תקוותו בפוליטיקאים רבים בליכוד שעימם שיתף פעולה בעבר, ועדיין בטוח שהם פועלים כיום מאחורי הקלעים למנוע את הפרישה.

טל מדגיש גם כי "הדבר היחיד שהתניע תהליך של צמצום פליטות בישראל היה החברות שלנו באמנת האקלים, ומ-2015 בהסכם פריז. אילולא היינו צריכים לבוא ולתת דין וחשבון לקהילה הבינלאומית, לא היינו עושים כלום. אם אנחנו נפרוש, אפשר לצפות שנחזור למצב של אי עשייה, כמו שהרבה מדינות מכחישות משבר האקלים עשו בשנים האחרונות, ישראל תצטרף לצד הלא נכון של ההיסטוריה".

הוא מוסיף כי באחרונה מתו מחצבת 13 ילדים בישראל בגלל הסירוב של ההורים להתחסן: "אסור שמדינת ישראל תהיה חלק מאותו פופוליזם שבעצם מסרב להכיר במדע. ולכן אנחנו חייבים למנוע את הקיטוב הזה".

"מתחנפים לטראמפ, אבל הוא תופעה חולפת"

"כרגע אנחנו עושים הכול כדי להתחנף לנשיא טראמפ, ליישר קו ולמצוא חן בעיניו. אבל הנשיא טראמפ הוא תופעה חולפת, ובשנת 2028 הוא כבר לא יהיה", מציין טל. "אבל ההשלכות של שינוי האקלים כמובן יימשכו ויחמירו, ומדינות העולם אז יסתכלו על התקופה האפלה הזאת מבחינה היסטורית-אקלימית וישאלו: 'איפה ישראל הייתה?' מדינת ישראל שאמורה להיות אור לגויים הופכת להיות סוציומט שלא נכנס מתחת לאלונקה".

בנוסף להשלכות התדמיתיות, טל מזהיר מפני השלכות כלכליות קשות על התעשייה בארץ: "התהליך של מעבר הכלכלה העולמית לכלכלה דלת פחמן רק יאיץ, ואנחנו לא נהיה שם. מדינת ישראל, נגד כל הסיכויים, היא ביתם של הרבה מאוד סטארטאפים בתחום הקלינטק ("טכנולוגיה נקייה"; מ.ה).

"כשהייתי ראש ועדת המשנה לאקלים וסביבה בכנסת, ביקרתי אצל חברות צעירות רבות, וגם הזמנתי חלקן להגיע לדיונים שלנו. ושם שמענו כל הזמן על הקושי להקים חברת קלינטק בישראל. אבל הפוטנציאל באירופה ובעולם לשווק את המוצרים של ישראל הוא עצום. בלי גיבוי ותמיכה מצד הממשלה, הן ייפלו".

הוא לא שוכח להתריע גם על ההשלכות האפשריות של פרישה מאמנת האקלים על האקדמיה הישראלית: "העובדה שאוניברסיטאות כיום מקדמות אג'נדה שפתאום מוכחשת על ידי ממשלה לא תעשה טוב. זה יכול להשפיע גם על הנכונות של מוסדות בחוץ לארץ לשתף פעולה איתנו בתחום האקלים. כולם רוצים עכשיו לשתף פעולה עם המדענים הישראלים המובילים בעולם בתחומים כמו מים וחקלאות, פתאום אנחנו עלול להצטרף למדינות כמו הונגריה ופולין".

—————————————————————

גילוי נאות: הכותב למד בשנת הלימודים הנוכחית בקורס של פרופ' אלון טל באוניברסיטת תל אביב