הממשל האמריקני, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, הודיע אתמול (רביעי) כי בכוונתו להגיש לבית הנבחרים הצעה לקיצוץ משמעותי במסים. זאת אחרי שבשבוע שעבר הבטיח טראמפ "קיצוץ מיסים ענק, אולי הכי גדול בהיסטוריה". עיקרי התכנית שתועלה לאישור הקונגרס: הורדת מס החברות מ-35% ל-15%, צמצום מספר מדרגות המס משבע לשלוש, והקלה במיסוי על אזרחים פרטיים. שר האוצר האמריקני, סטיב מנוצ'ין, שהציג את מתווה התכנית, אמר כי הקיצוץ יהיה "המשמעותי ביותר בהיסטוריה".

על פי התכנית, הקיצוץ במיסוי יחול על קשת רחבה של חברות למטרות רווח. הורדת שיעור מס החברות תקטין באופן דרמטי את המסים אותם משלמים תאגידים, קרנות גידור וחברות קטנות. מדובר בשיעור מס נמוך במיוחד, שעתיד למקם את ארה"ב בין ארבע המדינות בעלות מס החברות הנמוך ביותר מבין כל החברות ב-OECD.

"אנחנו רוצים לקצץ את המסים לחברות כדי לעזור להן להפוך לתחרותיות יותר", אמר גארי כהן, היועץ הכלכלי של טראמפ.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בנוסף, מתכנן הממשל לקצץ במסים אותם משלמים האזרחים הפרטיים במדינה. כך, הודיע מנוצ'ין כי מדרגת המס הראשונה תעמוד על הכנסה שנתית של 24,000 דולר. כלומר, הכנסה נמוכה מכך לא תהיה חייבת במס. בנוסף, למרות הבטחתו של טראמפ בקמפיין הבחירות, לא יוטל מס על יבוא סחורה לתוך ארה"ב.

לצורך ביצוע רפורמה זו במערכת המיסוי, על ממשל טראמפ לקבל את אישורם של בית הנבחרים ושל הסנאט. מאחר שלרפובליקנים יש רוב קטן בבית הנבחרים, יצטרך טראמפ לגייס תמיכה לתכנית בקרב נציגי המפלגה הדמוקרטית, או להבטיח את תמיכתם של הרוב המוחלט של הנציגים הרפובליקנים, שכלל לא ברור אם היא אכן זוכה לתמיכתם.

מה יקרה לתקציב המדינה?

לפי הממשל, הרפורמה המוצעת במערכת המס עתידה להוביל לירידה של כשני טריליון דולר בהכנסות המדינה, לאורך 10 השנים הקרובות. עם זאת, מנוצ'ין טען אתמול כי הקיצוץ "יחזיר את עצמו באמצעות צמיחה מוגברת". בכך חזר מנוצ'ין על הטענה הידועה כי הורדת מסים לעשירים ובעלי עסקים מעודדת את ההשקעה במדינה, מגבירה את הפעילות הכלכלית ואת הצמיחה, ועל כן "מחזירה" את עצמה בצורת יותר גביית מס גבוה יותר על פעילות כלכלית מוגברת. לטענת מנוצ'ין וכהן, הורדת המסים המוצעת תאפשר צמיחה עתידית של 3% לכלכלה האמריקנית.

עם זאת, יש לציין כי כלכלנים רבים טוענים כי לתיאוריה זו, שכונתה בעבר גם "כלכלת וודו", אין אחיזה במציאות. הטענה מקובלת היא כי הורדת מסים לעשירים אכן מעודדת השקעה בכלכלה הריאלית, אך בקנה מידה מוגבל. יש לצפות כי מרבית הרווחים של בעלי החברות יופנו להשקעות פיננסיות כאלו ואחרות, או להשקעה במדינות בהן עלות הייצור נותרה, עדיין, נמוכה מזו של ארה"ב. ליאון פנטה, מנהל התקציב בממשל קלינטון לשעבר אמר כי "הרעיון לפיו הצמיחה יכולה להחזיר את הקיצוצים האדירים האלו היא הזיה. זה פשוט לא עובד".

פול קרוגמן, הכלכלן זוכה פרס נובל, כתב בשבוע שעבר כי "ההיסטוריה איננה מספקת הוכחה קלושה, או אפילו שמץ של תקווה בכך שקיצוצי מס מובילים לעלייה בצמיחה". כדוגמה הביא קרוגמן את הורדות המס הגדולות אותן הנהיג הנשיא האמריקני רונלד רייגן, בשנות השמונים. לטענתו, צעדים אלו לא הובילו לשיפור משמעותי במצבו של המשק האמריקני. מנגד ציין קרוגמן כי העלאות המס על העשירים, אותן הנהיג הנשיא ביל קלינטון בשנות התשעים, דווקא הגבירו את הצמיחה במשק האמריקאי. "למה תפישה זו ממשיכה להיות פופולרית?" שאל קרוגמן, "כי היא מספקת הצדקה להורדת מסים על העשירים".

במידה והבטחתם של מנוצ'ין וכהן בדבר הצמיחה המוגברת לא תתממש, הממשל הפדרלי של ארה"ב יסבול מירידה תלולה בהכנסתו. טראמפ הבטיח בעבר כי לא יגדיל את הגירעון התקציבי של ארה"ב, ואף הרחיק לכת וטען כי יצמצם אותו עד לאפס. נשיא ארה"ב צפוי להמשיך לדבוק בעמדה זו, שתהיה קריטית בהבטחת תמיכתם של רפובליקנים רבים במהלך.

אם כך, במידה ותכנית זו אכן תאושר, היא עשויה להוות קיצוץ תקציבי בפועל שמותיר את תקציב ארה"ב ללא מקור הכנסה משמעותי, וללא חלופה הולמת. דבר זה עשוי לפגוע במגזרים החלשים ביותר בחברה האמריקאית, רבים מהם משלמם מסים נמוכים, או אפסיים, תחת מתווה המס הנוכחי, שיסבלו מקיצוץ בשירותים החיוניים אותם מספקת המדינה.

אנה תומאס, בכירה בארגון הצדקה ActionAid אמרה על התכנית כי מהלך זה עשוי לגרום ל"מירוץ לתחתית", בה מדינות רבות יאלצו להוריד את מס החברות כדי להישאר תחרותיות. "מדינות נסמכות על מס החברות, ומופעל עליהן לחץ להציע רמות מסים נמוכות יותר ויותר לחברות הגדולות. בריאות, בתי ספר ושירותים ציבוריים חיוניים נוספים נותרים מיובשים וללא משאבים כשנלקח מקור הכנסה זה. הראשונות להיפגע הן הנשים והילדים, כמובן".