לא כל סיפור על טכנולוגיה חדשנית שמניעה את הכלכלה העולמית עטוף בזוהר ומסתיים באפליקציה או באקזיט מהיר נוצץ. לפעמים זה סיפור על ברז מים, שסתום וצינור שמטפס במעלה הר. יש סיפורים שלא מתקשטים במונחים טרנדיים מעולם ההייטק אלא במגופים, איזון לחצים והחלטות הנדסיות שנעשות הרחק מאור הזרקורים, אבל משפיעות על חייהם של מיליוני בני אדם.
"השקיה חכמה אולי לא נשמעת סקסית, אבל כששסתום קטן עוזר לחקלאי להציל אינספור דונמים, פתאום כל צינור, בולם ולחץ מקבלים משמעות", אומר ל'דבר' טל בן יעקב, מהנדס יישומים ב'ברמד' שמפתחת ומייצרת מגופי (שסתומי) בקרה הידראוליים ברחבי העולם.
"טכנולוגיה חקלאית לא נהנית מהזוהר של ההייטק, אבל יש בה המון חדשנות", הוא מוסיף. "זאת טכנולוגיה שמוצאת פתרונות לבעיות יומיומיות שנוגעות בבסיס הקיום של בני אדם בעולם: מים, מזון ותשתיות".
הבעיה הראשונית שהחברה נתנה עליה פתרון נבעה מצורך פשוט: איך להשקות בלי לעמוד כל היום בשדה ולפתוח ולסגור ברז מים ידנית? מה שהתחיל כפתרון מקומי לבעיה חקלאית, בסדנת מתכת בקיבוץ עברון, הפך עם השנים למערכת טכנולוגית מורכבת. החברה הייתה בין הראשונות שפיתחו מגופים ושסתומים אוטומטיים, ובהמשך הרחיבה את פעילותה להשקיה חקלאית מתקדמת, מערכות כיבוי אש ותשתיות מים עירוניות.
"יש לנו חברות בנות בארצות הברית, ברזיל, מקסיקו, אירופה והמזרח הרחוק", אומר בן יעקב (57) מקיבוץ דן בגליל העליון, שמלווה את יישום הפרויקטים של החברה בהודו, סין, דרום מזרח אסיה ואוסטרליה. זהו אזור עצום, מגוון תרבותית וטכנולוגית, שבו כל מדינה היא עולם בפני עצמו, אך כולן מתמודדות עם אותו אתגר בסיסי: איך לנהל מים בצורה יעילה, אמינה וכלכלית.
לדבריו, במזרח אסיה המורכבות היא שילוב של תחרות עם התעשייה המקומית המתפתחת, פערים תרבותיים וחקלאות שנמצאת בתהליכי שינוי מהירים.
אחד מהתהליכים הבולטים בסין, במיוחד במחוז יונאן, הוא עקירת מטעים שניטעו בשטחי החקלאות הוותיקים, לטובת חממות בהיקפים תעשייתיים לגידולי פרמיום, במיוחד של אוכמניות ופטל. המטעים החדשים נדחקים לאזורים קשים לגישה עם טופוגרפיה מאתגרת כמו מורדות הרריים, שמייצרים אתגר הנדסי: איך להשקות את העצים שנטועים על צלע ההר, בטופוגרפיה לא אחידה ושיפועים קיצוניים.
"זה משהו שאנחנו מכירים גם ממקומות אחרים בעולם, כמו מטעי אבוקדו בצ'ילה", אומר בן יעקב, "אבל הסינים לקחו את זה לאקסטרים". לדבריו, ההשקיה בתנאים כאלה דורשת שליטה מדויקת בלחצי מים, שימוש במשאבות ושסתומים מתקדמים ויכולת להתמודד עם שינויי גובה חדים לאורך השטח.
מגוף (צילום: ברמד)
איך ניגשים לפרויקט כזה?
טפטוף דק פחות רלוונטי במקרה הזה. כאן צריך שליטה מדויקת בלחצי מים ובאספקה נקודתית לעץ. צריך לחץ מים גבוה כדי להביא את המים לגובה, אבל לחץ גבוה מגדיל את הסיכון לבזבוז במקרה של תקלות".
האתגר היה למצוא את האיזון: מערכת שתדע להתמודד עם העליות והירידות בטופוגרפיה, לשמור על לחצים מתאימים, ולתפקד באופן יציב גם בזמן מילוי וריקון. "זהו תכנון שדורש הסתכלות על כל מחזור החיים של המערכת, לא רק על רגע ההשקיה", מסביר בן יעקב.
איך מתבצעת העבודה?
"אנחנו יועצים, אבל מאוד מחויבים. אנחנו אומרים להם אילו מוצרים יתנו את הפתרון, איפה לפרוס אותם, ואיך להגן על המערכת".
התקשורת היומיומית מתנהלת באנגלית, ולעיתים גם בסינית, בעזרת מנהל החברה המקומית – ישראלי דובר השפה.
בן יעקב מדגיש כי המפתח האמיתי להצלחה הוא לא רק הטכנולוגיה, אלא האנשים. "אני נותן את הגב המקצועי, אבל העבודה היא שלהם", הוא אומר. "זה לא היה עובד בלי חברה מקומית חזקה ואנשים טובים. יש לנו צוות סיני מצוין".
מה קורה במדינות אחרות בשוק המזרח אסיאתי?
"התמונה במזרח אסיה מגוונת, והמצב שונה ממדינה למדינה. כל שוק דורש התאמה, סבלנות ונוכחות בשטח. תאילנד נמצאת עדיין בראשית הדרך בהטמעת טכנולוגיות השקיה מתקדמות, והצמיחה שם איטית. וייטנאם, לעומת זאת, כבר עשתה קפיצה משמעותית. בקוריאה גדלנו יחד עם השוק, וחקלאים שמגדלים בחממות מוכנים לעבוד רק איתנו. בשטחים פתוחים זה כבר סיפור אחר".
מה מקומו של השוק הישראלי בתוך כל הפעילות הבינלאומית הזו?
"זה שוק קטן יחסית, פחות מעשרה אחוז מהמכירות, אבל לא הייתי ממעיט בערכו, "ישראל מדורגת חמישית בין חברות הבת של ברמד", הוא אומר, "אבל התפקיד שלה הרבה יותר גדול: כל מוצר חדש נבחן קודם כול במשקים ישראליים. אם זה לא עובד פה, זה לא יוצא החוצה". בן יעקב מספר שאנשי המכירות בישראל עובדים בצמידות לפיתוח ומעבירים פידבק ישיר מהחקלאים, "זו מעבדת הניסוי שלנו".
החקלאות הישראלית היא גם חלון הראווה של החברה. עד פרוץ המלחמה התקיימו כאן סמינרים, סיורים והדרכות לעובדים וללקוחות מכל העולם. "הבאנו לקוחות להראות להם את ההטמעה של המוצרים, לשתף בסיפורי הצלחה ולהיפגש עם לקוחות מרוצים", הוא אומר, ומוסיף: "החקלאות הישראלית היא ללא ספק נקודת כוח".
מה הערך המוסף שיש לישראל בתחום ההשקיה?
"החקלאות הישראלית, עם הקילומטראז' והניסיון שנצבר בה של התמודדות עם מחסור במים, לאורך עשורים, היא נקודת הכוח שלנו ושל חברות ישראליות אחרות שפועלות בתחום ההשקיה".
לדבריו, הריכוז הייחודי של חברות השקיה בישראל יצר ידע מצטבר שקשה לשחזר. "אחת מהחברות הישראליות תרמה לבניית אקו־סיסטם ייחודי: שסתומים, בקרה, הובלה, טפטוף. אנחנו מכירים אחד את השני עשרות שנים". בתוך המערכת הזו, הוא אומר, ברמד ממשיכה לעשות את מה שעשתה מהיום הראשון: לפתור בעיות אמיתיות, שהעולם רק מתחיל להבין עד כמה הן קריטיות, במקומות שבהם מים הם לא מובן מאליו.
חברת 'ברמד' תציג את החידושים הטכנולוגיים האחרונים שפותחו בחברה, בתערוכה החקלאית "יום פתוח – ערבה" שתתקיים בימים רביעי וחמישי, 28-29 בינואר 2026, בתחנת המחקר "יאיר" של מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר, בחצבה.
